• ב"ה ימות המשיח!
  • ט' תמוז התשפ"ד (15.07.2024) פרשת בלק

לומדים ובונים את בית המקדש: כ׳ תמוז

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח שבימי "שלושת השבועות" יעסקו בלימוד הלכות ועניני בית הבחירה. יופיעו באתר הגאולה מידי יום קטעים מתוך: ספר יחזקאל, משניות - מסכת מידות, והלכות בית הבחירה להרמב"ם • לקטע היומי ליום כ׳ בתמוז - לחצו כאן
לומדים ובונים את בית המקדש: כ׳ תמוז
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח שבימי "שלשת השבועות" יעסקו בלימוד הלכות ועניני בית הבחירה. יופיע באתרנו מידי יום קטעים מתוך ספר יחזקאל העוסק בתחום זה, משניות מסכת מידות, והלכות בית הבחירה להרמב"ם. לקטע היומי ליום ח״י בתמוז:

יחזקאל פרק מ פסוקים יא-טו

יא. וַיָּמָד אֶת רֹחַב פֶּתַח הַשַּׁעַר עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַשַּׁעַר שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת.

יב. וּגְבוּל לִפְנֵי הַתָּאוֹת אַמָּה אֶחָת וְאַמָּה אַחַת גְּבוּל מִפֹּה וְהַתָּא שֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת מִפּוֹ.

יג. וַיָּמָד אֶת הַשַּׁעַר מִגַּג הַתָּא לְגַגּוֹ רֹחַב עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמּוֹת פֶּתַח נֶגֶד פָּתַח.

יד. וַיַּעַשׂ אֶת אֵילִים שִׁשִּׁים אַמָּה וְאֶל אֵיל הֶחָצֵר הַשַּׁעַר סָבִיב סָבִיב.

טו. וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר היאתון [הָאִיתוֹן] עַל לִפְנֵי אֻלָם הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי חֲמִשִּׁים אַמָּה.

רש״י

יא) "רחב פתח השער" - רוחב חלל הפתח וכן שנינו כל הפתחים רחבן י' אמות. "אורך השער" - הוא חלל אולם השער מן הצפון לדרום. "שלש עשרה אמות" - י' כנגד חלל הפתח ואמה וחצי לכאן ואמה וחצי לכאן ואל תתמה שאצל הפתח קורהו רוחב ואצל חלל האולם קורהו אורך שהפתח גובהו הוא ארכו והרחב מסף אל סף והאולם לפי שמשך בליטת חללו מן המזרח למערב פחות ממדת חללו מן הצפון לדרום שזו שמונה אמות וזו י"ג קורא את המדה היתירה אורך והרי עדות לדבר במשכנא (דמלכים א') והאולם על פני היכל הבית כ' אמה ארכו על פני רוחב הבית נמצא מן הצפון לדרום קרוי להיכל רוחב ולאולם קרוי אורך לפי שההיכל מדתו מן המזרח למערב יתירה על מצפון לדרום ובאולם חלוף למדת שהמידה היתירה קרוי אורך.

יב) "וגבול לפני התאות אמה אחת וגו'" - התאות שמכאן ומכאן לשער היו משוכין מן כנגד חלל האול' שלפנים אמה לצפון ואמה לדרום שכבר פי' שהוא מבית משוך מכנגד חלל השער אמה ומחצה לצפון וכן לדרום ועכשיו מפרש שהתאים שבחוץ משוכים לצפון אמה אחת יותר מן האולם וכן לדרום אמה אחת נמצאו משוכין מחלל רחב הפתח ב' אמות ומחצה לכאן וב' אמות ומחצה לכאן וזהו ל' וגבול אשומיי"ל בלע"ז מקום פנוי וכותל התא עובי ה' נמצא עובי כותל הצפוני (צ"ל הדרומי צ"ה) של התא הצפוני ועובי כותל הצפוני של אולם כלים זה כנגד זה שכותל אולם עוביו שש וכותל התא חמש והוא נמשך אמה אחת לתוך כנגד עובי כותל האולם וכן לדרום.

יג) "וימד את השער מגג התא לגגו" - מגג התא שבצפון השער לגג התא שבדרום השער. "עשרים וחמש אמות" - עובי כותל התא חמש וכן עובי כותל התא שמצד שני הרי עשר ושתי אמות ומחצה שתהא (כצ"ל צ"ה) משוך מחלל הפתח לכאן וכן לכאן הרי ט"ו וחלל הפתח עשר אמות הרי כ"ה וכולן מדת רוחב השער הן כנגד י"ג אמות של חלל האולם מבפנים ושני כתלים קנה מכאן וקנה מכאן הרי כ"ה. "פתח נגד פתח" - פתח התא שאצל השער בדרום מכוון כנגד פתח התא שאצל השער בצפון שלא היה לכל ששת התאים האלה פתח בכותל שבצד החוץ אלא שלשני התאים הסמוכין לשער היו להם פתחים פונים אל שער אויר שבין שניהם וכן הוא אומר למטה ואל אליהמה לפנימה לשער למדנו שפתחיהם פונים לשער.

יד) "ויעש את אילים ששים אמה" - גובהן של אילים של ספי האולם גבוהים ששים אמה. "ואל איל החצר השער סביב" - וכן לכל אילי החצר שבכל אולמי שערים סביב סביב שאף בצפון ובדרום היו לה שערים עשויין כתבנית השער הזה כמו שמפורש בענין.

טו) "ועל פני השער האיתון" - גובהו של השער הזה והוא קרוי שער האיתון לפי שהוא משמש כניסה ויציאה לכל באי העזרה איתון תרגום של ביאה. "על לפני אולם השער הפנימי" - עם גובהו של אולם השער שהוא לפנים מן השער. "חמשים אמה" - ומגובה שאר השערים שבענין שהם נ' אמה אני למד שעל פני האמור כאן הוא גובה (כלומר משער החיצון גובהו נ' אמה על פני כל האולם ששער הפנימי של אולם שאף בסופו של אולם הוא שער כמו שמפורש כבר בפסוק ז' סא"א).

מצודת דוד

יא) "שלש עשרה אמות" - עשר מול חלל השער ואמה ומחצה משוכה לכל צד מחלל השער ולהלן. "אורך השער" - הוא החלל שבין כותלי אולם השער (ואין לתמוה על שקורא לחלל הפתח בלשון רוחב ולחלל האולם קורא בלשון אורך כי כלפי שקורא בענין לגובה השער בלשון אורך ראוי א"כ לקרוא מהסף להסף בלשון רוחב אבל האולם הלא משך הבליטה לפנים היה עשרה אמות ובין הכתלים היו י"ג אמות והיתירה במדה ראוי לקרות בלשון אורך). "את רוחב" - הוא רוחב חלל פתח השער ממזוזה למזוזה.

יב) "ושש וגו'" - ר"ל וכן היה מרוחק שש אמות בהעבר השני. "והתא" - ר"ל חלל התא היה מרוחק ששה אמות מהתחלת גבול האמה היתירה על הגבול הפנימי שממולו כי האמה של הגבול וחמש של עובי כותל התא הרי ששה (ויתכן שבא לומר בזה שגם כותלי חיצונים מזה ומזה מהתאים היו בני חמשה אמות כי למעלה לא פירש כי אם בין התאים). "וגבול" - לפני התחלת התאים היה מקום פנוי אמה אחת יתירה ממה שהיה פנוי בצד פנים ממולו כי כתלי האולם היו נמשכות מחלל השער ולהלן אמה ומחצה והתאים נמשכו בצד חוץ ממולו ועוד אמה יתירה א"כ היה הגבול שתי אמות ומחצה. "ואמה וגו'" - ר"ל וכן אמה אחת גבול בעבר השני.

יג) "פתח נגד פתח" - ר"ל פתח השער הזה היה מול פתח שער הפונה לפנים שהיה עשר בחללה. "מגג התא לגגו" - ר"ל מגג התא שבעבר הזה לגג התא שממולו בעבר השני. "רוחב עשרים וחמש אמות" - כי הגג הוא מה שעל החלל בין הכתלים וא"כ צא וחשוב הכותל חמשה וגבול אמה ועוד אמה ומחצה ממול גבול הפנימי וכן מעבר השני הרי ט"ו אמה ועשר מחלל פתח השער הרי כ"ה אמות והיה עשוי כעין תקרה מגג לגג והיה נראה כעין שער וכאשר הוא בהציור.

יד) "סביב סביב" - כי גם ברוח הצפוני והדרומי היו שערים כמפורש בענין. "ואל איל" - ר"ל וכמדה ההיא היה אל כל המזוזות החצר בעברי השער מזה ומזה. "את אילים" - הם מזוזות השערים והיה גבהן ס' אמה.

טו) "חמשים אמה" - ר"ל זה כזה היו בגובה חמשים אמה וא"כ בלטו המזוזות עשר אמות למעלה מחלל השער. "על לפני" - עם גובה אולם השער הנמשך לפנים. "ועל פני" - ר"ל גבהו של שער האיתון הוא השער המזרחי האמור בענין ויקרא כן לפי שהנכנסים להשתחוות באים דרך בו שהוא מכוון מול פתח ההיכל ובית קה"ק.

מצודת ציון

יב) "וגבול" - ר"ל מקום פנוי מבלי בנין. 

טו) "ועל פני" - הוא ענין גובה ע"ש שפני האדם הוא בגובה הגוף. "האיתון" - ענין ביאה כמו אתא בוקר (ישעיהו כ"א). "על" - כמו עם. "לפני" - ענין גובה.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א הלכות יג-יח

הלכה יג: המזבח אין עושין אותו אלא בנין אבנים (גזית) וזה שנאמר בתורה מזבח אדמה תעשה לי שיהיה מחובר באדמה שלא יבנוהו לא על גבי כיפין ולא על גבי מחילות וזה שנאמר ואם מזבח אבנים מפי השמועה למדו שאינו רשות אלא חובה.

הלכה יד: כל אבן שנפגמה כדי שתחגור בה הציפורן כסכין של שחיטה הרי זו פסולה לכבש ולמזבח שנאמר אבנים שלמות תבנה את מזבח יי' ומהיכן היו מביאין אבני מזבח מן בתולת הקרקע חופרין עד שמגיעין למקום הניכר שאינו מקום עבודה ובנין ומוציאין ממנו האבנים או מן הים הגדול ובונין מהן וכן אבני ההיכל והעזרות שלמות היו.

הלכה טו: אבני היכל ועזרות שנפגמו או שנגממו פסולין ואין להן פדיון אלא נגנזים כל אבן שנגע בה הברזל אע"פ שלא נפגמה פסולה לבנין המזבח ובנין הכבש שנאמר כי חרבך הנפת עליה ותחללה והבונה אבן שנגע בה ברזל במזבח או בכבש לוקה שנאמר לא תבנה אתהן גזית והבונה אבן פגום עובר בעשה.

הלכה טז: אבן שנפגמה או שנגע בה ברזל אחר שנבנית במזבח או בכבש אותה האבן פסולה והשאר כשירו' ומלבנין את המזבח פעמים בשנה בפסח ובחג וכשמלבנין אותן מלבנין במפה אבל לא בכפיס של ברזל שמא יגע באבן ויפסול.

הלכה יז: אין עושין מדרגות למזבח שנאמר לא תעלה במעלות על מזבחי אלא בונין כמו תל בדרומו של מזבח מתמעט ויורד מראש המזבח עד הארץ והוא הנקרא כבש והעולה במעלות על המזבח לוקה וכן נותץ אבן אחת מן המזבח או מכל ההיכל או מבין האולם ולמזבח דרך השחתה לוקה שנאמר ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן ליי' אלהיכם.

הלכה יח: המנורה וכליה והשולחן וכליו ומזבח הקטורת וכל כלי שרת אין עושין אותן אלא מן המתכת בלבד ואם עשאום של עץ או עצם או אבן או של זכוכית פסולין.

משניות - מסכת מדות פרק א משניות ה-ו

משנה ה: ושבצפון, שער הניצוץ. וכמין אכסדרה היה, ועליה בנויה על גביו, שהכהנים שומרים מלמעלן והלוים מלמטן, ופתח היה לו לחיל. שני לו, שער הקרבן. שלישי לו, בית המוקד.

משנה ו: וארבע לשכות היו בבית המוקד כקיטונות פתוחות לטרקלין, שתים בקדש ושתים בחול, וראשי פיספסין מבדילין בין קדש לחול. ומה היו משמשות, מערבית דרומית, היא היתה לשכת [ טלאי ] קרבן. דרומית מזרחית, היא היתה לשכת [עושי] לחם הפנים. מזרחית צפונית, בה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח ששקצום מלכי יון. צפונית מערבית, בה יורדים לבית הטבילה.

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

משנה ה: וכמין אכסדרה היה - שני כותלים אחד מצד זה ואחד מצד זה לשער, היו בולטין ויוצאים מחוץ לחומת העזרה לצד הר הבית, ועלייה בנויה למעלה על אותן שני כותלים: ופתח היה לו לחיל - באחד מן הכתלים היה פתח היוצא לחיל דהיינו מקום לפנים מחומת הר הבית מחוץ לעזרה והוא קרוי חיל: שער הקרבן - שם מכניסים קדשי קדשים ששחיטתן בצפון: בית המוקד - על שם שמדורות דולקים בה תמיד להתחמם שם הכהנים מפני שהולכים יחפים, קרוי בית המוקד. ובית גדול היה, ולארבע פינותיו היו ארבע לשכות קטנות כדמפרש ואזיל:

משנה ו: כקיטונות - כחדרים קטנים הפתוחים לבית גדול של מלכים דהיינו טרקלין: שתים בקודש ושתים בחול - שבית המוקד קצתו בנוי בתוך העזרה המקודשת ומקצתו בחול: וראשי פספסין - ראשי קורות יוצאים מן הכותל עד המקום שהוא קודש, כדי לדעת איזה קודש ואיזה חול ולאכול קדשים בקודש: לשכת טלאי קרבן - שהיו שם טלאים מבוקרים לתמידים, כדתנן אין פוחתים מששה טלאים בלשכת טלאים: לשכת עושי לחם הפנים - בית גרמו היו עושים לחם הפנים שם: ששקצום מלכי יון - שהקטירו עליו לעבודה זרה. ובמסכת שקלים ובמסכת תמיד קורא לה לשכת החותמות: בה יורדין לבית הטבילה - באותה לשכה היה יורד הכהן שראה קרי והולך במחילה (שאחר) [צ"ל שתחת] בית המקדש לבית הטבילה, ושם מדורה שמתחמם בה הכהן לאחר שטבל ועלה ונסתפג, ולשכת המוקד היא קרויה, והיא פתוחה לבית המוקד הגדול:

תמונת בית המקדש של ערפאת

מלט ובלוקים, או תפילות וציפייה: איך בונים את בית המקדש השלישי?

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...