אל דוכן חלוקת נרות-שבת שלי בצפון תל אביב הייתה מגיעה אישה מבוגרת שלא הייתה לוקחת נרות אך נהננו לשוחח. יום אחד, אחרי שילדתי בפעם הרביעית, אמרה לי בכנות: "אבל עכשיו זהו, מספיק!״... ביודעי שאמה ניצולת שואה הגבתי: ״אחרי היטלר חסרים לעם שלנו עוד הרבה ילדים!״.
פסח כאן ואמרו רבותינו "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים" (שמות רבה א, יב) מדוע?
הסיפור החל מה"מילדות העבריות", שפרה ופועה, שלא התפעלו מגזירת פרעה לדילול היהודים, ותוך סיכון עצמי, החיו תינוקות וסיפקו להם מים ומזון.
מסופר שלאחר קבלת התורה נשות העם תרמו לבניית המשכן את המראות איתן היו מתקשטות ומתייפות לבעליהן במצרים. המראות מכונות "המראות הצובאות", והן נוצרות בתוכן את סוד מעלתן העצומה של הנשים שהעמידו בעזרתן עם הנקרא "צבאות השם"; למרות שבעליהן היו יגעים בעבודת פרך, ולא ממש חשבו שצריך 'להעמיד צבא' במצב העגום הנתון… היו אלו הנשים שהשתדלו להביא ילדים, והרבה! ושכנעו את הגברים.
ובגלל המעשה העצום - זכו נשות ישראל שאותן "מראות הצובאות" יהיו חביבות על הא־ל יותר מכל התרומות! מהן נעשו הכיור וכנו במשכן ובמקדש - לרחיצת ידי ורגלי הכהנים לפני תחילת עבודתם. בעצם, היסוד להתחלת כל העבודה במשכן ובמקדש (הרחיצה) קשור עם ה"מראות הצובאות"! - עד כדי כך מוערך המעשה הנשי להגברת הילודה אצל הבורא.
אפילו משה רבינו, הרועה הנאמן, ה"שקול כנגד כל ישראל", גם לידתו ארעה בזכות… בת! מסופר בגמרא ש"עמרם גדול הדור היה. כיון שגזר פרעה הרשע "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", אמר, לשוא אנו עמלין, עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן״.
ומי פעלה עליו? - ילדה קטנה! בתו, שאמרה לו: "גזירתך קשה משל פרעה" - פרעה גזר רק על הזכרים, ואתה, באקט הגירושין, גוזר שגם בנות לא תולדנה. ובגלל טענת בתו נישאו בשנית ונולד משה. וכשעמרם המנהיג החזיר את אשתו, החזירו כולם את נשותיהם, והמשיכו להעמיד את חיל העם.
כלומר: למרות קושי השיעבוד במצרים וגזירת פרעה, עד שאפילו עמרם פרש מאשתו - לא התפעלו נשות ישראל מחשכת וקושי הגלות, בידען שהא־ל רוצה את קיום עם ישראל, ודווקא בריבוי מספרי, כפי ציוויו הראשון למין האנושי - "פרו ורבו ומלאו את הארץ" - אז הן לא עשו שום "חשבונות", שכנעו גם את הבעלים והעמידו עם ענק, כעדות הכתוב:
"פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד".
מכאן משליך הרבי שליט"א מלך המשיח לשלילת "תכנון המשפחה" ולמילוי ציווי הקדוש-ברוך-הוא "פרו ורבו ומלאו את הארץ" - בלי חשבונות, אפילו לא "היתרים" הלכתיים.
בדבריו (שיחת שבת פרשת ויקרא ה'תשמ"ג) הרבי שליט"א מלך המשיח מנפץ את הטיעון הרווח: "הוא יודע שעל פי התורה מחוייב הוא לפרנס את אשתו ובני ביתו - 'שארה כסותה ועונתה לא יגרע'. ומכיוון שהוא צריך לעשות כלים לפרנסתו, וכמו־שכתוב: 'וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה' - אין ביכולתו, טוען הוא, לקחת על עצמו לפרנס ילד נוסף בה בשעה שבקושי מצליח לפרנס את הילדים שנולדו לו כבר! ואם כן, הרי הוא צדיק גמור - טוען הוא - ומה רוצים ממנו!"
ועל כך באה ההוראה מהנהגת נשות ישראל: כשהבעלים היו במצב שלא רצו ילדים מפני גזירת פרעה, עד שאפילו עמרם (גדול הדור) פרש מאשתו - השתדלו הנשים לקיים את המצווה של "פרו ורבו ומלאו את הארץ", בלי חשבונות!
ואם בגזירת פרעה לא מתחשבים, ודאי שאין להתחשב בחשבונות פרנסה - כי "פרנסה נותן הקב"ה! - יהודי שעושה חשבונות כלכליים, שוכח מה שאמר בעצמו בברכת המזון... "הזן את העולם כולו בטובו", ומכיון שהבורא זן ומפרנס את העולם כולו - בודאי שביכולתו לפרנס עוד הרבה ילדים נוספים.
נשות ישראל אז השתדלו להביא ילדים לעולם למרות ההסתייגות הגברית, ולא פחדו ללכת וללדת בשדה(!) מתוך בטחון בהשם שידאג למזון התינוקות, כפי שאכן היה בפועל. בזכותן, משפחה שנכנסה למצרים בשבעים נפש יצאו "כשש מאות אלף רגלי הגברים" - וזה חוץ מנשים וטף.
ובקריעת־ים־סוף, "כשנגלה הקב"ה על הים, הם (=הילדים שנולדו במצרים) הכירוהו תחילה"!
נאמר ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - גם הגאולה העתידה תהיה בשכר נשים צדקניות שבדור:
דורנו הוא דור גלגול נשמות יוצאי מצרים. בהתאם לכך אנו צריכות לנהוג כאותן נשים צדקניות ולהביא ילדים שלא רק יכירו את ה', אלא "יכירוהו תחילה", לפני האבות, כילדי יוצאי מצרים שזיהו את ה׳ בקריעת ים סוף כמי שדאג להם בינקותם.
אנו נמצאים בתקופה שבה הטרור שב ומרים ראש כשמטרתו אחת - לחסל אותנו וכמה שיותר. זה התחיל מפרעה, ולאורך ההיסטוריה זו הייתה מטרת כל הקמים עלינו ימח-שמם - המן, חמלניצקי (גיבור העם האוקראיני) ועד מחבלי החמאס ודאעש, אויבינו העכשוויים. אז הגיע הזמן להתנתק מהמבט המצומצם על תא־משפחתי אישי ואגוצנטרי ולשאת מבט־על לאומי ולהבין שכשאת כפרט מביאה עוד ילד לעולם, את גורמת לעמנו לנצח ולשרוד לנצח.
אז נסי את זה בבית, ובזכותך ניגאל!
תגובות