על החלה ועל ההכלה

אחת משלוש המצוות הנשיות המהותיות היא הפרשת חלה, בה מפרישים חלק מהעיסה תרומה לה'. כנאמר בפרשת שלח שקראנו לאחרונה: "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה".

האקט הסמלי הזה אומר - להפריש קודם כל ממה שיש לנו לאלוקים.

מדוע ניתנה מצוה זו דווקא לנשים? בגלל שחוה, האישה הראשונה, גרמה לחטא הראשון ומצוה זו ניתנה לנו לתיקון החטא.

מה בדיוק אירע שם? חוה שלא שמעה ישירות מפי הא-ל את הציווי לא לאכול מפרי העץ אמרה לנחש שהא-ל אוסר גם נגיעה בעץ, הנחש הערמומי דחף אותה על העץ ומלמל: "את רואה שלא אירע לך כלום? כך יהיה גם אם תאכלי" ומשם הכל היסטוריה...

בשורה התחתונה, התוספת הזו גרמה לחטא חמור!

ידוע שחכמינו קבעו סייגים רבים למצוות, על פי ההוראה - "עשו משמרת למשמרתי", במגמה להציב גדרות לפני התהום ולמנוע נפילה מהדהדת. מחובתנו להקפיד על הסייגים שהורו החכמים כמו על דברי התורה עצמם. אז מה היה כל כך גרוע בכך שחוה הוסיפה על איסור האכילה גם איסור נגיעה?

גן עדן של מקום

עץ הדעת היה בגן עדן, מקום קדוש שאין לרע כל קשר אליו. בגן עדן לא היה שום חשש שהאדם ייכשל, לכן לא היה שם צורך בשום סייגים. כל דבר שעשה אדם פעל בו עלייה, וכל דבר שנמנע מלעשות, מנע ממנו עלייה! כאשר חוה הוסיפה על ציווי ה' גם איסור מגע בעץ, זה לא רק היה מיותר אלא אף היווה חיסרון.

אנו רואים שאותו עניין, עשיית סייגים - במקום אחד הוא הכרחי, ובמקום אחר הינו חיסרון, כדברי חז"ל: "כל המוסיף - גורע".

מתאחדים או נפרדים?

התורה ניתנה לעשות שלום בעולם - "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". אולם במצוות חלה אנו עדים למעשה הפוך: נוטלים פיסת בצק ומפרישים אותה מהעיסה. פיסה זו נעשית קודש, ונאכלה בזמן המקדש על ידי הכהנים ואילו יתר העיסה נשארת חולין. הפרשת חלה בעצם מבצעת פירוד, ההיפך מאחדות.

ומדוע? כי מצווה זו באה ללמדנו שלא ננפנף בסיסמת האחדות כדי להתפשר חלילה על עקרונות התורה. נכון, האחדות ממש חשובה, וצריך לקרב כל יהודי ויהודיה, אך כאן מגיע האבל הגדול: אסור להשתמש בדבר שלא במקומו! כמו שבגן עדן אין סייגים, כך בחלה אין אחדות, דווקא בהפרדה מתבצעת המצווה.

דווקא בבית כנסת עם מחיצה כשהגברים עסוקים בתפילה ולא בהבטה על נשות חבריהם התפילה מקובלת; דווקא מי שאימו יהודיה הוא יהודי ולא כל מתנדב בצה"ל הופך בכך לבן העם הנבחר - עם כל הכבוד וההערכה המגיעים לו!

אז כמו שלא מערבבים שמן במים, כך אין לבחורה יהודיה מה לעשות עם בחור לא יהודי, ולא רק בגלל שמחר נמצא את גווייתה בבור מים ליד כפר ערבי עוין... אלא כי זה לא עובד ביחד - גם אם הבחור עדין, חכם, וטוב לב...

ההתבוללות נוגסת בנו, ורק הבידול בין ישראל לעמים ישמור על שלמות עמנו. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה נתונים על יהדות ישראל והתפוצות, מהם עולה כי בסוף 2020, מספר היהודים בעולם עמד על 15.2 מיליון. בשנת 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, מספר היהודים בעולם היה 16.6 מיליון. מנתונים אלו עולה השאלה כיצד לא הדבקנו בשמונת העשורים שחלפו את הפער? התשובה טמונה בשואה השקטה המתחוללת, כשאלפי־אלפים מבנינו ובנותינו נכחדים מהעם היהודי עקב נישואי תערובת וממיטים בכך שואה פרטית על נשמתם ושואה כללית על עמם - הבאה לידי ביטוי מספרי.

גם בתוך העם, האחדות האמיתית מתקיימת דווקא כשיש מחיצות בין כהנים, לויים וישראלים. ההבדלים אינם מהווים פירוד, זו האחדות האמיתית של עמנו שמורכב משונים.

המתכון המנצח

לסיכום, התיקון לחטא עץ הדעת הוא על ידי מצוות חלה המדגישה שאין להשתמש בדבר שאינו במקומו כמו שלא נכניס פלפל שחור בעוגה מתקתקה... ואם באפייה עסקינן, לפניכן מתכון מצוין של שושי הלפרין לחלות מדהימות המהוות הזדמנות לקיום מצות הפרשת חלה (איך מקיימים? כתבו ברשת: "איך מפרישים חלה?").

רכיבים:

(הערה: הכוס במתכון הינה חד־פעמית המכילה 200 מ"ל.)

2 קילו קמח - לנפות (אני קונה כבר מנופה, חוסך את הבלאגן).

1 וחצי כוס סוכר.

2 כפות מלח.

4 כפות שמרים יבשים.

2/3 כוס שמן.

2 כוסות מים רותחים.

3 כוסות מים קרים.

אופן ההכנה:

ממיסים את הסוכר והמלח במים הרותחים ולאחר מכן מוסיפים את המים הקרים.

מכניסים לקערה: מים (עם הסוכר והמלח), קמח, שמרים ובסוף שמן ולשים.

מפעילים תנור על 190-200 מעלות. מתפיחים עד שהבצק מכפיל נפח. מפרישים חלה וקולעים חלות. מתפיחים שוב עד שהחלות מכפילות את עצמן.

מכינים בלילה מביצה, כפית דבש ו- 2 כפות מים. מורחים על החלות בזהירות שלא ייפגע נפחן וזורים המון שומשום.

אופים חצי שעה או עד להשחמה ונהנים מ... תענוג של חלה לכבוד שבת המלכה!

הטור מבוסס בחלקו על שיחת הרבי שליט"א מלך המשיח בליקוטי שיחות חלק ב', עמ' 584 והלאה