מאחורי כל שליח עומדת שליחה

זוכרות את נהג המונית מהפעם הקודמת? אז אני רוצה לשתף אתכן במה שהוא סיפר לי:

"יש לי תמיד פינה חמה בלב לחב"דניקים!" הוא הצהיר כשאסף אותי מביתי שבכפר חב"ד. "אני רוצה לספר לך את הסיפור שלי" המשיך, "לפני למעלה מעשור הייתי זקוק להשתלת כליה והייתי כמעט בתחתית הרשימה בארץ בהתחשב בגילי המבוגר. יום אחד, עלה בדעתינו רעיון שבאמצעותו אפטר מטיפולי הדיאליזה הקשים לצמיתות. החלטנו שאסע להתגורר באחת ממדינות מזרח אירופה, עקב היותה של אשתי אזרחית המקום, ושם, אולי אקבל תרומת כליה במהירות יתירה. ואכן, גרתי כמעט שנתיים באותה מדינה. יום אחד אני מקבל טלפון מבית הרפואה, 'יש לנו כליה מתאימה עבורך, בוא בהקדם'. אני ממהר למקום ומעדכן את אשתי שבישראל ואת בתי המתגוררת בארצות הברית בחדשות המשמחות. אשתי מזמינה כרטיס לטיסה הקרובה - להיות בהשתלה לא תספיק, אבל לפחות בהתאוששות תשהה לצידי".

נסיעות עוברות במהירות כששומעים סיפורים בדרך :) 

"הניתוח עבר ואני מתעורר בשעת בוקר מוקדמת, קרניים שמש ראשונות מפציעות במזרח. אני פוקח עיניים, עדיין כאוב מהניתוח ורואה ליד מיטתי רב יהודי בגודל טבעי המתעניין בשלומי, דואג לי, ומברך ברפואה שלימה והחלמה מהירה. הייתי מטושטש ונרדמתי חזרה. 

כעבור מספר שעות אשתי הגיעה ואני תוהה האם הרב שבא לבקרני הופיע במציאות או שהיה זה רק חלום. אך מאוחר יותר בשיחה עם בתי מארצות הברית היא שואלת: 'אבא, הרב הגיע לבקר אותך?' 

- 'איך את יודעת?' הופתעתי. מסתבר שהוא היה אמיתי! לגמרי. 

'כי אני סיפרתי על הניתוח לשליח חב"ד שבמקום מגוריי וביקשתי ממנו להתפלל עבורך, והוא סיפר לי שיצר קשר עם חברו, שליח חב"ד במדינה בה אתה שוהה והחבר אמר שייגש לבקר אותך". מסתבר שאותו שליח, אינו גר בעיר בה נותחתי אלא בעיר הרחוקה חמש שעות נסיעה ממנה והוא נסע רק עבורי כמעט כל הלילה ואחר כך חמש שעות נוספות חזור בבוקר והכל רק כדי לבקר אותי - אדם שלא ראה מעולם!"

"תאמיני לי," סיים נהג המונית, "אני לא יודע אם מישהו מבני משפחתי היה נוסע כל כך הרבה שעות רק כדי לבקר אותי"...

"אני מכיר את החב"דניקים גם מתאילנד - שם הייתי עושה עסקים בעבר ומתארח בבתי חב"ד. הם תמיד הם עם כל הלב לכל יהודי! באהבה". 

"אשת חיל"

בימים אלו נערך כינוס השלוחים העולמי - אירוע אליו נוהרים אלפי שלוחי חב"ד, המתקיים מדי שנה במרכז חב"ד העולמי שבברוקלין, ניו יורק.

כולכן נפגשתן בפעילות החב"דית בארץ ובעולם. האם חשבתן לעצמכן רגע שמאחורי כל שליח מצליח עומדת אישה 'אשת חיל' אמיתית שנוטלת חלק בשליחות של בעלה? שגם בימים אלו רוב הפעילות ממשיכה 'לתקתק' גם כשהבעל נמצא אי־שם בזכות האישה שלא עזבה את מקום שליחותה הנידח - באלסקה, באיים הקריביים או בתל אביב הקרובה?!

אבל אותן שליחות אינן רק 'אשתו של'... הן שליחות בעצמן וגם להן יש כנס שליחות מעצים במועד אחר במהלך השנה. הן חשות כשליחות ונוהגות כך במלוא התנופה והמרץ. 

ביהדות נשים תופסות מקום מרכזי. כל סעודת שיא־משפחתית־שבועית בליל שבת אינה נפתחת לפי שירת הלל לאישה היהודיה הנקראת "אשת חיל". 

בגלל קרבתנו לימות המשיח, הרבי שליט"א מלך המשיח ממנף את הנשים בדור שלנו למקום מאוד נעלה ומגלה את מה שכתוב בתורת הסוד אודות ספירת המלכות, המגלמת נשיות, ששורשה הוא מעל לספירות כולן! 

הוא זה שרואה בנשים את העוצמות שעימן יכבוש את היעד - הגאולה. לא בנשק ולא בקרבות עקובים מדם אלא ברוח, בכוח נשי עצמתי, מלא רגש וחום סוחפים. לכן, אחד הדברים הראשונים שייסד והרחיב הרבי שליט"א מלך המשיח מיד בעלותו לנשיאות הוא את ארגון "נשי ובנות חב"ד" וציטט לדרבונן לא פעם את מאמר חכמינו ז"ל (ילקוט שמעוני, סימן תשצ"ה) שבזכותן ובשכרן נגאלו אבותנו ממצרים ובזכותן עתידים אנו להיגאל - בדור זה. 

בניגוד לתנועה הפמיניסטית הרדודה הרואה באישה יצור נחות שעליו לטפח רגשי נחיתות וחייבים להשוותו כל העת לגבר ולתפקידיו. ביהדות, אישה היא מלכת הפנים. העיקר. עקרת הבית. הנשים הן בונות את בית ישראל! המשכיות האומה תלויה רק בהן! העם היהודי נבנה בזכותן. יעקב ובניו ירדו למצרים בשבעים נפש ויצאו משם מונים מיליונים! (שש מאות אלף היו רק גברים מגיל עשרים עד שישים!) ולא עזרו גזירות פרעה ואפילו העבדות המעיקה (מציאות שגרמה לגברים לרצון לצמצם יילודה ולהיפרד מנשותיהן) אך הן לא נכנעו, עשו מה שצריך, בנו את העם ויצאו משם גדולות ומנצחות! אמהות מאושרות.

בנוסף לזה, זהותו היהודית של הנולד תלויה רק באם ולא באב! הילודה תלויה בה, הגדילה והחינוך הרך והאימהי עם הרגשות החמימים העוטפים הם רק שלה! ושלא יספרו סיפורים, אף גבר לא יכול להחליף אותה! כל האווירה, האור, היופי והחמימות של הבית הם שלה. ושלה בלבד!

יותר מכך, נאמר שבעידן הקסום של הגאולה תתגלה מעלתה האמיתית של האישה - "אשת חיל עטרת בעלה" (משלי יב, ד). יתגלה בעצם כיצד שורשה הרוחני גבוה אף יותר משל הגבר. כמו העטרה - הכתר שמעל הראש. 

היא לא כמותו. היא לא כמעט. היא מעליו!

כמו שרה

שליחות הרבי מלך המשיח שליט"א אינן מנסות לבלוט או להרשים. הן עושות מה שצריך, פעמים רבות אי־שם מאחורי הקלעים. דביקות בדרכה של אימן שרה, זו שפתחה את ה'בית חב"ד' הראשון בעולם וטרחה, בישלה ואפתה ואף הנהיגה תנועה נשית - בהפיצה את האמונה בא-ל אחד בקרב עובדות האלילים. ולמרות שהייתה במעלה רוחנית גבוהה משל אברהם עד שאלוקים אומר לו: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" (בראשית כא, יב) בחרה להצטנע, להיות בפנים. ולכן כשנשאל אברהם: "איה שרה אשתך" האורחים נענו - "הנה באוהל" (בראשית יח, ט). 

בכל פעילות חב"דית השליחה החב"דית ניצבת שם ועושה מה שצריך בנחישות, מרץ ושמחה. הן עושות קריירה אמיתית בכמה חזיתות. הן ה'סופרוומן' של דורנו! אך לא על חשבון הבית והמשפחה. הן לרוב מנכ"ליות של משפחות ברוכות, לעיתים רבות עובדות במשרה נוספת ומשמשות כשליחות המלך. כן, הן לוקחות עזרה טכנית היכן שאפשר, אך לדברים העיקריים - המהותיים, הן שם במלוא הוויתן. ושלימות ושמחות עם תפקידן --- כל הדרך אל הגאולה.