המשכן שלך

בחודש זה אנו קוראים בתורה על בניית המשכן האלוקי במדבר, מקדש שנבנה מתרומות העם.

בנדבת המשכן כולם נצטוו להשתתף - אנשים, נשים וטף. המדובר היה בבניית בית פיזי עם גבולות ברורים לגמרי עבור אלוקים האינסופי! זהו משהו מדהים. קונספט ייחודי הכולל בתוכו גבול ובלי-גבול יחדיו. עד כדי כך, ששלמה המלך אמר כשבנה את המקדש הראשון בארץ ישראל: ״השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, אף כי הבית הזה!״ (מלכים א, ח, כז) - זאת אומרת, שהעולמות הרוחניים אין בכוחם להכיל אותך, אבל הבית הזה - כן!

היינו מצפים לכאורה, שאלו שיזכו להכין ולתרום לבניית בית כל-כך נעלה ונושא הפכים יהיו רק אנשים מיוחדים, יראי אלוקים, מורמים מעם, אנשים צדיקים, רוחניים במיוחד… אך לא, התורה דורשת גם את התרומה של האיש והאישה הפשוטים, ואפילו של הילד! ומדוע? כי בכל אחד/ת מאיתנו יש את הניצוץ האלוקי, נקודה שהיא חלק ממש ממנו ולכן כל אחת יכולה לבנות, וכל אחת יכולה וצריכה להשתתף, כי היא חלק מאותו עם שנבחר מכל העמים, ואלוקים בחר בה ושתל בתוכה 'שבב אלוקי' בדמותה של הנשמה.

אז גם אם עובדת היותך 'נזר הבריאה' עדיין לא מתבטא אצלך לגמרי בחיי היום-יום, עדיין את בת מלך נבחרת, ויש בך כוחות מיוחדים ונעלים. את יכולה וראויה לבנות מקדש לאלוקים, גם אם כרגע ה"יהלום" שבך מכוסה ב"בוץ".

אבל זכרי שאת יהלום, זהב טהור. וכך הבורא רואה אותך, מעבר לכל המסכים!

!Ladies first

אם אנו מביטים על התרומה הציבורית למשכן, המעניין הוא שגם בה אנו מוצאים עליונות וקדימה נשית.

מעניין, אה?

נקודת יתרון ראשונה: אז קודם כל, אחרי שניתנה התורה ומשה עלה למרום, בני העם טעו בחישוב הימים וחיכו למשה שבושש מלרדת. כתחליף, הם יצרו לעצמם עגל מכושף מזהב, העתק של 'פני השור' - אחד מאופני המרכבה האלוקית שנגלתה לפניהם במעמד הנשגב של מתן תורה. הם חשבו לתומם שהעגל ישמש עבורם תחליף למשה, כממוצע שיחברם אל אלוקים.

ומניין היה להם זהב ליצירתו? אז ככה - הגברים כדרכם ניסו קודם כל להתרים את נשותיהם. הם באו לנשים וביקשו מהן זהב על מנת להכין את העגל, אולם הנשים סירבו לתרום את תכשיטיהן ליצירת אליל, עד שלגברים לא נותרה ברירה והם נאלצו לקחת משל עצמם.

בזכות המעשה הזה קיבלו הנשים את ראש חודש כחג, בו עליהן לנוח ולא לבצע עבודות קשות!

נקודת יתרון שנייה: כשמשה פונה לעם ומבקש תרומות לבניין המשכן האלוקי, הראשונות שנרתמו ותרמו הן הנשים!

הפעם, הן מתגייסות ראשונות ונותנות בשמחה עוד לפני הגברים, עד שהתורה מציינת זאת לשבחן, באמרה: "ויבואו האנשים על הנשים" (שמות לה, כב) - וההסבר הוא שהגברים היו טפלים להן בתרומה, כי את העיקר כבר הקדימו ותרמו הנשים.

הרבי שליט"א מלך המשיח מעצים את מעלת הנשים, בכך שהן לא היו רק ראשוניות בנתינה, אלא גם באיכות התרומה. במדרש מסופר, שנשים מוכשרות תרמו מהכשרונות בהן ניחנו - היו נשים שהיו אמניות בטוויה והתנדבו למלאכה. גם את זה התורה מציינת לשבח: ״וכל הנשים אשר נשא ליבן אותנה בחכמה טוו את העזים" (שמות לה, כו). חכמינו מסבירים שהייתה זו אומנות מיוחדת שידעו נשים מסוימות - לטוות אריג מהצמר כשהוא עדיין על גוף העז. זוהי ראיה לכך שהן תרמו לא רק מכספן ותכשיטיהן, אלא גם מכישוריהן!

כל אחת בונה!

כל אישה היא מוכשרת ולכל אחת יש משכן אלוקי אותו היא בונה, כנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". אם נשים לב, לא נאמר 'ושכנתי בתוכו' אלא 'בתוכם' - אלוקים מבטיח לשכון בתוך כל אחד ואחת מישראל - במקדש שהוא/היא בונים בלבבם פנימה.

את כל אחת מאיתנו התורה הכתירה בתואר 'עקרת הבית', מלשון עיקר הבית. כל אחת בונה לאלוקים משכן בביתה, וכל אחת רוצה שאלוקים ישרה בביתה והברכה וההצלחה ימלאו אותו מקיר לקיר.

יש בכוחנו לגרום לו לשרות בביתנו פנימה, על ידי יצירת אטמוספירה מתאימה: הפיכתו לבית של תורה, תפילה וגמילות חסדים.

איך עושים זאת, את שואלת? ובכן, עלייך להשיג ספר קודש כגון חומש, ספר תפילה - כמו סידור או תהילים, וקופת-צדקה (זו יכולה להיות גם כוס או קופת חיסכון שתייעדי לצדקה), בה תתרמי מידי יום ובעיקר בימי שישי לפני הדלקת הנרות בזמן (מומלץ לחבר את הקופה לקיר, בפרט במטבח).

כך יהפוך ביתך לבית של תורה, תפילה וגמילות-חסדים. בית שאלוקים שמח לשרות בו!

מזמינה אותך, כאותן נשים מוכשרות של אז, להשתמש בכישורייך המיוחדים לבניית המשכן הפרטי שלך. לך כאישה יש את מה שאין לגבר - יש לך את הכוח להכניס אור, חום, חיות וחמימות בבית; את זו היוצרת את האווירה לכל בני המשפחה, רק לך יש את הרכות האימהית לחנך באהבה וחיבה כך שהילדים יפנימו וההשפעה תחדור ותיקלט עמוק ובנעימות.

הבעל אולי יוצר את הדירה הפיזית, אבל את, ורק את מכניסה בבית את מימד היופי, האווירה והאסתטיקה.

לך נשאר רק לעשות. לבנות ולטפח עם הכישורים הנשיים המיוחדים שלך, שלאף גבר אין.

בהצלחה אישה יהודיה! כי "את עלית על כולנה"!