• ב"ה ימות המשיח!
  • ח' ניסן התשפ"ד (16.04.2024) פרשת מצורע

“בקשו פני את פניך”

חודש אלול, ימי הסליחות וראש השנה - יום המלכת מלך העולם - איפה ימים אלו פוגשים אותך? האם את ושאיפותייך במרכז העניינים או האלוקים? ואיך פותרת חנה את הדילמה הזו? • מזל בתולה
“בקשו פני את פניך”
שחזור משוער של מיקומו ומידותיו של משכן שילה, המקום בו הגיעה חנה להתפלל (צילום: יאיר דב)
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

הבתולה ואת!

חודש אלול הינו ירח הקשור במיוחד לנשים ובנות, משום שמזלו בתולה. על פי תורת הסוד "הבתולה" מסמלת את "כנסת ישראל" כפי שעמנו מכונה "בתולת ישראל" (ירמיהו לא, ג ועוד).

הדבר נרמז גם בפשטות במזל בתולה - שמשמעותו היא שקבוצת כוכבים עומדים יחד ויוצרים דמות בתולה - והרי עם ישראל שנמשלו לכוכבים, "דרך כוכב מיעקב" - עומדים בצורה ומצב של בתולה, זאת־אומרת שמתכוננים ל(שלימות) הנישואין עם הקב"ה אהובם. (כמבואר באריכות ב"שיר השירים" על "שאהבה נפשי" - אהבתה של כנסת ישראל לבורא ואהבת הבורא לכנסת־ישראל, שם מופיע גם הפסוק "אני לדודי ודודי לי"). ואכן במדרש כתוב שבימות המשיח יהיו הנישואין באופן של "שמח תשמח רעים האהובים", בשמחה עצומה ובשיא השלימות.

ולמרות שהאנשה הזו נאמרה על כנסת-ישראל בכלל - היא מודגשת יותר בנשי ובנות ישראל, שהן ה"בתולה" שבתוך כנסת-ישראל.

אגב, גם בנוגע לנישואי הבורא עם "בתולת ישראל" מודגשת מעלת הנשים דוקא - כי במתן תורה, המכונה "יום חתונתו", קדמו הנשים לגברים: "כה תאמר לבית יעקב", "אלו הנשים", ורק אחר־כך "ותגיד לבני ישראל", האנשים.

כמה מתאים הזמן האלולי למפגשים נשיים - מכיון שהחודש מזלו "בתולה", מזלן של נשי ובנות ישראל (על פי שיחה לנשים ובנות. התוועדויות תשמ"ז, כ' ד', עמ' 367 והלאה). 

בכל בתי חב"ד מארגנים בימים אלו כנסי הכנה מעוררים, מלאי חיות והעצמה לשנה החדשה (חלקם במתכונת 'זום'), לא תשתתפי?

מה זה 'סליחות'? 

למייסד חסידות חב"ד, האדמו"ר הזקן, היה חסיד מיוחד שאת צדקותו ומעלתו הסתיר תחת מעטה של הומור קונדסי, היה זה הרב שמואל מונקס. פעם כשהלך ר' שמואל לרבו עבר דרך אכסניה מסוימת וישן בה. היו אלו ימי אלול ובלילה קמו בעל האכסניה ואשתו ללכת למעמד ה'סליחות' בבית הכנסת שבכפר הסמוך. משראו שר' שמואל ישן העירו אותו כדי שיצטרף אליהם. שאל אותם ר' שמואל: "מה הן 'סליחות'?"

הופתעה בעלת הבית, "אדם הנראה רב, לא יודע מה הן 'סליחות'? טוב, אסביר לך: 'סליחות' זה שהיהודים הולכים לבית כנסת ומבקשים מהשם יתברך שתהיה השנה תבואה טובה ושיהיה מה לאכול ושתהיה פרנסה בשפע".

"מגעיל!" השיב לה ר' שמואל, "בושה וחרפה שאנשים זקנים יקומו באמצע הלילה ויבקשו אוכל"! ("אגרות קודש" אדמו"ר הריי"צ חלק ה', עמ' תלז).

זה באמת קטע רציני לבוא למעמד בקשת סליחה על טעויותינו בשנה החולפת ולחשוב שהכל נועד כדי שבסוף נקבל אוכל וצרכים פיזיים מה"כספומט האלוקי". אותה כפרית פשוטה ופרימיטיבית הבינה לבסוף מהן 'סליחות', אך מה איתנו? האם אנחנו לא שקועות - בבקשת צרכים אישיים?!

אז לבקש בקשות אישיות או לא?

הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר מדוע נקבע שקריאת ה'הפטרה' (=קטע מהנביא אותו קוראים לאחר הקריאה בתורה בשבת וחג) בראש השנה תהיה אודות תפילת חנה העקרה, כולל דברי עלי הכהן שגוער בה "עד מתי תשתכרי"...

מה טען עלי? שכשניצבים במשכן האלוקי "לפני ה"' - "לפני קודש הקדשים", אין לחשוב על שום דבר, אלא על כך שעומדים "לפני ה'". אין אז מקום לבקשות על עניינים גשמיים, ואפילו לא לבקשה כמו "ונתת לאמתך זרע אנשים", ובודאי לא בצורה של "הרבתה להתפלל". לדעתו זוהי "שכרות" הרצון - שהוא אמנם טוב, אבל רצון עצמי. רצונה עז כל כך עד שאינה שמה לב היכן היא נמצאת. "לפני ה'"!

על כך ענתה לו חנה: "ואשפוך את נפשי לפני ה'": לא רק שבקשתי "זרע אנשים" איננה "שכרות" של רצונות עצמיים אישיים חלילה, אלא להיפך, זוהי השתפכות של פנימיות הנפש, וזה קורה דוקא בעומדה "לפני ה'", כפי שנאמר "בקשו פני (כי) את פניך ה' אבקש". ולפנימיות הנפש אין רצון עצמי, היא כל-כולה "חבוקה ודבוקה בך" בבורא וברצונו.

כך נבין גם את נדרה המיידי, שאם "ונתת לאמתך זרע אנשים", אז "ונתתיו לה' כל ימי חייו": כל חייו יהיו מוקדשים לה' כיון שבקשתה לילד איננה לצרכיה שלה, אלא למען האלוקים.

מכך, אומר הרבי שליט"א מלך המשיח, יש לכל יהודי הוראה לעבודת ה' שלו בתפילת ראש השנה:

לא מספיק שפנימיותו של היהודי תהיה כמו שצריך, אלא יש להביא פנימיות זו לידי גילוי. 

לכן, כשמבקש היהודי בראש השנה על צרכיו הגשמיים, ואפילו הרוחניים, מתעוררת בנפשו זווית של "עלי הכהן" הטוענת כלפיו: "עד מתי תשתכרין": איזה מקום יש להרהורים בענייני העולם הזה וצרכים עצמיים עכשיו, בראש השנה - עת הכתרת המלך?!

אך למרות כל זאת, צריך הוא להביא לפני המלך משאלות אלו! ודווקא בכך מתבטאת תשובת חנה. אפילו יהודי שבינתיים חושב על צרכיו בגלל אנוכיותו, הרי בעומקה של בקשתו, אי־שם בפנימיותו, חבוי העניין של "ואשפוך את נפשי לפני ה'" - השתפכות פנימיות נפשו, שהיא "חבוקה ודבוקה בך", מאוחדת עם עצמות הבורא. כמו בתולה שנישאה שרצונה הוא רצון חתנה.

וכשם שתשובת חנה ביטלה לחלוטין את טענת עלי, עד כדי כך, שהוא הסכים עמה ואף נתן לה ברכה והבטחה "ואלקי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו" - כך ממלא גם אלוקים את בקשתו של כל יהודי, לשנה טובה ומתוקה, כפשוטה, בטוב נראה וגלוי, בבנים, חיים ומזון (ובכולם) ברווח. (משיחת יום ב' דר"ה תשל"ו ליקוטי שיחות מתורגם כרך י"ט 318-319)

שנה חדשה? ערכי שינוי!

שנה דנדשה. אומר המלך המשיח (בכ"ז אלול ה'תשי"ג), ששנה חדשה אין פירושה רק בזמן – שעוברים משנת תשפ"א לתשפ"ב – אלא היא גם התחדשות באופי החיים, ושינוי לטובה במובן הפיזי והרוחני, חיים יותר יפים וטובים אצל כל אחד ואחת, בעצמה, במשפחתה ובעבודתה.

"ובזכות השינוי לטובה . . עוזר הקב"ה בענינים הגשמיים, ומברך אותן בכתיבה וחתימה טובה בגשמיות וברוחניות, אותן ואת משפחותיהן, בנים ובני בנים, בכל המצטרך". אמן!

הבשורה הנשית של חודש תמוז

על החלה ועל ההכלה

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...