כ"ד טבת - הילולת אדמו"ר הזקן – בעל התניא והשו"ע

הסתלקותו של רבנו הזקן – בעל התניא והשו"ע

במוצאי שבת קודש, אור לכ"ד בטבת תקע"ג, כחצות הלילה, הסתלק רבנו הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך. נכדו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, מתאר את הרגעים הללו במילים הבאות:

"נשבה ארון הקודש מאור ישראל משיח ה', ונתבקש בישיבה של מעלה. ה' יחיש ביאת גואלינו והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם. ישמענו נפלאות מתורת ה' תמימה משיבת נפש בגוף, כי טל תורה מחי'."

רבנו הזקן, בן 68 במותו – מספר המהווה את הגימטריה של המילה "חיים" – לא הסתלק מסיבה בריאותית, אלא כתוצאה מנסיבות שמימיות הקשורות להתרחשויות הגדולות של תקופתו, במיוחד מלחמת נפוליאון ברוסיה.

מלחמת נפוליאון: מחלוקת רוחנית בין הצדיקים

בשנת תקע"ב פרצה מלחמה בין נפוליאון לצאר אלכסנדר. צדיקי הדור ראו במלחמה זו סימנים שמימיים הקשורים לגאולה הקרבה, אך נחלקו בדעותיהם:

חלקם, בהם רבי יעקב יצחק מלובלין (החוזה מלובלין), רבי מנחם מנדל מרימנוב והמגיד מקוז'ניץ, התפללו לניצחונו של נפוליאון, מתוך אמונה שיביא חירות ועושר לעם ישראל.

מנגד, רבנו הזקן התנגד בכל תוקף לניצחונו, בטענה שאף שיגיע עושר, התרחקות ישראל מאמונתם בה' תהיה קשה מנשוא.

רבנו הזקן נימק את עמדתו במילים הבאות:

"אם ינצח נפוליאון, יתפרדו ויתרחקו לבבות ישראל מאביהם שבשמים. לעומת זאת, ניצחון הצאר יגרום לעוני ולירידה במעמדם של היהודים, אך יעמיק את קשרם עם הקב"ה."

מהפכת החירות של צרפת והשפעתה הרוחנית

רבנו הזקן ראה במלכות נפוליאון קליפה רוחנית מסוכנת, שמסלקת את האמונה והביטחון בה' ומקדמת חופש בלתי מרוסן. מהפכת צרפת, שקדמה לעלייתו של נפוליאון, הביאה שינוי עולמי: שלטון המלכים הוחלף בשליטת העם, אך יחד עם החירות החומרית התפשטה גם גישה של פריקת עול רוחני.

הגישה שהנהיג נפוליאון השפיעה על העולם כולו וגרמה להתדרדרות דתית, ולכן התנגד רבנו הזקן בכל תוקף לממשלתו. הוא נהג לומר תהילים ולהעתיר בתפילה למפלת הצבא הצרפתי.

המאבק הרוחני בראש השנה תקע"ג

ראש השנה תקע"ג היה זמן קריטי בעיצומה של המלחמה. אדמו"רים משני הצדדים ניסו להשפיע למעלה באמצעות תקיעת השופר. מספרים שאחד האדמו"רים השתדל להקדים את התקיעות, אך כשהגיע לתקוע אמר: "דער ליטוואק האט שוין אויסגעכאפט!" – הליטאי (רבנו הזקן) הקדים אותנו.

רבנו הזקן, בניגוד למנהגו הרגיל, הקדים לתקוע בשופר לפני תפילת שחרית, כדי להבטיח הכרעה לטובת הצאר הרוסי.

בריחת רבנו הזקן מפני נפוליאון

כאשר צבא נפוליאון התקרב לאזור מגוריו של רבנו הזקן, בחר לברוח ולא להישאר תחת שלטון הצרפתים. הוא לקח את משפחתו ומעט רכוש ועזב במהירות, אף על פי שהיה זקן וחלש.

במהלך הבריחה, כשהגיע רבנו הזקן לליאדי, דאג שכל רכושו יילקח ושביתו יועלה באש, כדי שלא יפול דבר לרשות נפוליאון. בזמן שהצבא הצרפתי הגיע לליאדי, כבר היה רבנו הזקן במרחק בטוח.

ימים אחרונים בכפר פיענא

לאחר בריחה ארוכה, הגיע רבנו הזקן לכפר פיענא, שם נפטר בכ"ד בטבת תקע"ג. בנו, אדמו"ר האמצעי, מתאר את ימי חולשתו האחרונים, בהם סבל מאוד, אך לא הפסיק ללמוד ולהתפלל.

רבנו הצמח צדק סיפר כי סבו, רבנו הזקן, אמר לפני פטירתו:

"איני רוצה בגן עדן העליון או התחתון. אני מוסר את כל מסירות הנפש שלי, כדי שכל יהודי, בכל זמן, יוכל לבקש את ה' ואני אבוא לעזרתו."

הסתלקותו ונשיאת הארון להאדיץ

רבנו הזקן נפטר בכפר פיענא, אך גופתו הועברה לעיר האדיטש לקבורה, בתנאי מזג אוויר קשים במיוחד. בדרך קרו מופתים רבים, עד שהובא למנוחת עולמים.