יום ההילולא של הרמב"ם- רבי משה בן מימון

רבי משה בן מימון, המכונה הרמב"ם, נולד בקורדובה, ספרד, בשנת ד'תתצ"ה (1135 לספירה), בתקופת שלטון הדינסטיה האלמוחדית. הוא היה לא רק רב ופוסק הלכה, אלא גם רופא, פילוסוף, ומנהיג קהילתי. יום הולדתו העברי הוא בי"ד בניסן.

חייו המוקדמים והמשפחה

הרמב"ם גדל בבית של תרבות ולימוד, שם למד את חוכמת הדורות הקודמים. משפחתו הייתה ידועה בתורה ובחכמה, ולאחר שהאלמוחדים שלטו בקורדובה והחלו לדכא את היהודים, המשפחה נאלצה לעזוב את ספרד. הם נדדו ברחבי צפון אפריקה ואחר כך הגיעו למצרים, שם הרמב"ם מצא את מקומו בקהילת יהודי פוסטאט (כיום קהיר).

תרומותיו להלכה והגות יהודית

משנה תורה: בשנת ד'תתק"כ (1180 לספירה), הרמב"ם פרסם את "משנה תורה", ספר הלכה מקיף שמסדר את ההלכה היהודית בצורה שיטתית. זהו הספר הראשון שמכסה את כל ההלכה היהודית בספר אחד.

מורה נבוכים: ספר זה, שנכתב בשנת ד'תתק"מ (1190 לספירה), הוא יצירה פילוסופית שמטרתה להתמודד עם שאלות קיומיות ורוחניות.

פעילות קהילתית ורפואית

הרמב"ם היה גם רופא מוכר מאוד, ששירת בביתו של הסולטן הסלאג'וקי בקהיר. הוא כתב מספר ספרים ברפואה, כולל "אפוסטולוס", שבו הוא מציג גישה מדעית לרפואה ותורמת לידע הרפואי של התקופה.

חכמתו של הרמב"ם - סיפורים

הרמב"ם, המלך וכוס הרעל: סיפור מפורסם מספר על הרמב"ם ששימש כרופאו של הסולטן צלאח א-דין. פעם אחת, שרים בחצר המלך, מקנאים ברמב"ם, הכינו שתי כוסות של רעל וביקשו מהרמב"ם וממתחרה ערבי לשתות אחת מהן. הרמב"ם, בחכמתו, הצליח לזהות את הכוס הנכונה ושתה את המים הטהורים, בעוד המתחרה שתה את הרעל והתמוטט.

הרמב"ם ומלך מצרים: בסיפור אחר, מלך מצרים שאל את הרמב"ם שאלות מהותיות על אמונה וחכמה, ורמב"ם ענה בחכמתו באופן שזכה להערצה רבה. הוא הוכיח את חכמתו באמצעות ידע רב-תחומי, כולל הנדסה, שבו היה בקיא.

ירושתו ההיסטורית והרוחנית

הרמב"ם הותיר חותם עמוק בעולם היהודי. הוא נחשב לדמות מרכזית במסורת היהודית, ויצירותיו משמשות כמקור ללימוד ולדיון עד היום. זכרו נשאר חי בלב ליבם של יהודים ברחבי העולם.

לימוד תורתו

הרמב"ם נפטר ביום כ' טבת בשנת ד'תתקס"ה (1204 לספירה) בפוסטאט, מצרים. הוא נטמן בבית העלמין בטבריה שבארץ ישראל. יום ההילולה שלו הוא ההזדמנות להוסיף ולהתחזק בלימוד תורתו באחד ממסלולי הלימוד, כפי שאומר הרבי שליט"א מלך המשיח: כולל ובמיוחד – בקשר עם יום ההילולא דהרמב"ם – ע"י שמחזקים ומוסיפים בלימוד ספר משנה תורה להרמב"ם, כולל – ע"י ההשתתפות (או להוסיף חיזוק בזה, אם משתתף כבר) בלימוד הרמב"ם דכו"כ מבנ"י, ג' פרקים ליום, או פרק א' ליום, או בספר המצוות,

ובפרט – בספר הרמב"ם עצמו – הלכות מלך המשיח, בשני הפרקים האחרונים דהלכות מלכים בסיום ספר משנה תורה.

ונוסף ללימודו בזה, ידאג להשפיע גם על יהודים נוספים מסביבתו, אנשים נשים וטף, באופן ד"והעמידו תלמידים הרבה", ומהם יראו וכן יעשו רבים.

ויהי רצון, שע"י עצם ההחלטה בדבר יקבלו תיכף ומיד את השכר, הקיום בפועל של דברי הרמב"ם בסיום ספרו, שלאחרי שישנו כבר ה"מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו . . ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמת ה'" – שהוא "בחזקת שהוא משיח" – שכבר יהי' מיד "משיח בודאי", עי"ז ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד כו'",

עד – כסיום הרמב"ם – "מלאה הארץ דיעה את ה' כמים לים מכסים". (דבר מלכות שמות).