תשעה באב - יום לידת משיח

ישנו מדרש שביום תשעה באב נולד המשיח. וכך לשונו: "אמרו אותו היום שנכנסו אויבים לעיר והחריבו בית המקדש, היה חוץ לירושלים יהודי אחד חורש במחרשתו, וראה שהפרה שהיה חורש בה הפילה את עצמה לארץ...

שמע קול אומר: מה לך לפרה, הנח אותה, שהיא צועקת על חורבן הבית ועל מקדש שנשרף היום. שמע האיש, מיד קרע את בגדיו, ותלש את שערו וצעק, ונתן אפר על ראשו ובכה ... לאחר ב' או ג' שעות עמדה הפרה על רגליה ורקדה ושמחה... שמע קול אומר טעון וחרוש כי בשעה זאת נולד משיח, שמע האיש רחץ פניו וקם ושמח הלך לביתו"...

"ולי נראה טעם אחר מפני שבזמן בית שני היה יו"ט תשעה באב והיה מרבין בסעודה אף עכשיו לא זזו ממנה להיות לזיכרון שייהפך במהרה בימינו לששון ולשמחה". (מג"א על הרמ"א, שו"ע או"ח תקנ"ב ט').

"...מנהג קדום, שהנשים רוחצות ראשן מן המנחה ולמעלה ביום ט' באב... כי המשיח נולד ביום ט' באב..." (ב"י טור או"ח ס תקנ"ד).

במנחת תשעה באב נולד משיח הנקרא מנחם אמרו חז"ל שביום תשעה באב (יום שחרב הבית) "יליד מלכא משיחא". וענין זה חוזר ונפעל מחדש בכל תשעה באב. וכיון שביום הולדתו של אדם "מזלו גובר" , נמצא, שבתשעה באב מתגבר מזלו של משיח צדקנו והוא יום מסוגל לגאולה האמיתית והשלימה..."כי אז במנחת ט"ב נולד המשיח הנקרא מנחם" .

וענין זה נוגע גם להלכה למעשה, כדאיתא בכתבי האריז"ל , שאומרים תפלת נחם ("פסוקי נחמה") ביום תשעה באב במנחה - "כי אז במנחת ט"ב נולד המשיח הנקרא מנחם". (מש"פ דברים, שבת חזון, תשעה באב (נדחה), יו"ד אב וי"א אב ה'תנש"א התוועדויות תנש"א ע' 83-84).

הרבי שליט"א כותב שהיות ומשיח נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי לקדש את הלבנה תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל.