האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

שיחת ליל בדר"ח אדר ראשון תשנ"ב

לראות את מלכנו

מערכת האתר 39 צפיות 0

שיחת ליל בדר"ח אדר ראשון תשנ"ב

ועשו לי מקדש, בפשטות. שיחת ל' שבט תשנ"ב עם כתוביות בלה"ק, ע"י המכון להפצת תורתו של משיח, ותמליל לה"ק.

ערוץ הוידאו של המכון להפצת תורתו של משיח

תמליל לה"ק מהשיחה

ל' שבט תשנ"ב

הסדר הוא תמיד של "פותחין בברכה", מכיון שנמצאים כבר ביום הראשון של ראש חודש ובפרט שכבר התחיל היום השני של ראש חודש, שזהו - לכל הענינים - יום של חודש אדר ש"בריא מזלא", שאז אפילו כפי שהענין קשור עם מזל שזהו למטה מ"אין מזל לישראל", אלא זהו מזל סתם, עאכו"כ כאשר אומרים ש"אין" נעשה ה"מזל לישראל", שזה גם נוזל ויורד עד למטה מטה, עד לעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה הימנו.

ולזה יש גם שייכות מיוחדת לפרשת השבוע שזוהי פרשת תרומה, שפרשת תרומה מתחילה עם ענין כללי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ובפרט כפי שרש"י מפרש "ועשו לי - לשמי", זהו תכלית השלימות בעבודת האדם, עד שנעשה "לשמי" בלבד ללא כל טעמים וענינים אחרים, וכמדובר כמה פעמים.

ובזה גופא יש מיד גם כפי שנפתחת ההתחלה. לכאורה היה צריך לפתוח את ההתחלה של נדבת המשכן בנדבה ששייכת לכל אחד ואחת, ואחר כך להוסיף את הנדבות השייכות לאלו שהם עשירים יותר, או לאלו שהם עשירים מאוד, או לאלו - כפי שמסיימים בענין עצמו, "אבני שוהם ואבני מילואים", שזה היה רק אצל יחידי סגולה.

ויותר מזה - שבכלל יש דעה, ש"והנשיאים הביאו" - הפירוש "נשיאים" בזה הכוונה מלשון עננים, שאת ה"אבני שוהם ואבני מילואים" בכלל הביאו עננים, מפני שבמחנה ישראל, שהם הרי היו "נדיב לב" ו"נדיב ליבו" עם כל המעלות שבדבר, אבל זהו ענין שהיה צריך להיות במציאות שיהיה זאת עוד מלפני כן, וזה לא היה במציאות לפני כן.

אע"פ שהיה להם ריבוי עשירות, הן מביזת מצרים, וגם אחר כך מביזת הים, ואחר כך גם כפי שהיה המשך הענינים שלאחרי זה, ובמיוחד לאחרי מתן תורה אודותיו מדובר בפרשת יתרו,

ואחר כך זה נמשך גם ב"ואלה המשפטים" "מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני", ואחר כך זה נמשך גם בפרשת תרומה האמורה, ובמיוחד שתרומה ותצוה הולכים ביחד לגבי כמה ענינים, ואחר כך מתחילה סדרה חדשה החל מאחרי "שובבי"ם ת"ת", הסדרות החדשות של ויקהל ופקודי וויקרא,וכמדובר כמה פעמים.

ועוד והוא העיקר, שמתכוונים שאצל כל יהודי יהיה כך, שזה גם מתרץ מדוע מתחילים עם "זהב", ואין צריכים להגיע לתירוץ שהיה את ביזת הים ולפני זה ביזת מצרים, "וינצלו את מצרים" עם "כלי זהב וכלי כסף ושמלות", וריבוי דברים על דבר זה

אעפ"כ רואים שפרשת משפטים מתחילה  עם "כי תקנה עבד עברי", שבזה מדובר - כפי שרש"י מפרש, ובמכילתא בארוכה, שמדובר בזה ש"נמכר בגניבתו" ואין לו במה לשלם, שאז בית דין מוכרים אותו כדי שיוכל לשלם, כיון שהוא עצמו אין לו כלום משל עצמו וכמדובר כמה פעמים בארוכה בזה.

ועוד והוא העיקר, שכיון שאוחזים בעקבתא דמשיחא וברגעים האחרונים של הגלות, ומיד לאחר מכן הרגע הראשון של הגאולה שמגיע מיד לאחר הרגע האחרון של הגלות, תיכף ומיד ממש הרגע האחרון, ותיכף ומיד ממש הרגע שלאחרי זה,

ובפרט גם, שאע"פ - כמדובר כמה פעמים, ש"שובבי"ם ת"ת" לא מוזכר בחסידות על כל פנים במאמרים אותם ראיתי או מצאתי חוץ מבמאמר אחד וגם שם זה ספק, וכמדובר כמה פעמים,

אבל בכל אופן, הענינים שלאחרי זה כפי שמתחיל "ויקהל", שמקהילים יהודים יחד, שזהו תנאי בגאולה האמיתית והשלימה, שיהיה "ויקהל", שכל בנ"י יהיו ב"קהל" אחד ויחיד, "כאיש אחד בלב אחד", "ואהבת לרעך כמוך", עד ל"כמוך" ממש, וכמדובר כמה פעמים, שלכן מביא זאת תיכף ומיד את הגאולה האמיתית והשלימה ונעשה גם בפשטות,

שנוסף על הצדקה שיתנו עכשיו לכל אחד לשליחות, שאת זה גם יתנו לצדקה עם הוספה מדיליה ותיכף ומיד, תתחיל גם הצדקה, ובפרט גם כפי שכתוב באבות דר' נתן, שגם תינוקות של בית רבן השתתפו בתרומת המשכן, ובנדבת המשכן

על דרך זה מובן, ובמכל שכן וקל וחומר, שיצרפו אותם - תינוקות של בית רבן בכל הענינים ובכל הפרטים, ובפרט שזהו ענין - כמו שכתוב, הובא מהספרי, שכעת כל בנ"י הם באופן של "תינוקות", והחיוב האמיתי במצוות יתחיל "כמצות רצונך" שזה יהיה לאחרי הגאולה האמיתית, שדוקא אז יהיה "כמצות רצונך", וכיון ש"איני מבקש אלא לפי כוחם", במילא בינתיים זהו רק באופן של "חינוך" כביכול, וכמדובר כמה פעמים.

משא"כ אבל בנוגע ללהביא תיכף ומיד את הגאולה האמיתית והשלימה, ולהפך את הגלות שיהיה ענין של גאולה על ידי זה שמעמידים בה א' רבתי אלופו של עולם בגלוי, ומיד ישנה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,

ולוקחים עם הצדקה שיתנו עכשיו, ושכל אחד ינדב עכשיו משלו, ולוקחים גם כן - והוא העיקר, את ההחלטות טובות להוסיף כהנה וכהנה בכל הענינים האמורים החל מהציווי ש"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם", שכל יהודי מצווה וניתן לו כח, ודבר ודאי שהוא עושה זאת בפועל, והוא כבר עשה זאת בפועל, לעשות את ה"בתוכם" שיהיה משכן לו יתברך,

ואדרבה - "השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" ודוקא "הבית הזה" אשר עשה שלמה שזהו דוקא כאשר זה ניתן בתור בשר ודם וגם ההשתתפות בזה ע"י דוד היתה קשורה עם עבודה של אתהפכא ומלחמות וכו' וכו' וכמדובר כמה פעמים.

וזה נעשה גם ההקדמה הקרובה לביאת דוד מלכא משיחא וכמו שאומר גם ברמב"ם בנוגע למשיח צדקנו שהוא יהיה "מזרע דוד" ומיד מוסיף "מזרע דוד ושלמה", אע"פ שבפשטות זה שולל, כפי שאצל דוד יכול להיות "זרע דוד" ולא משלמה, כאן הוא מביא יתר דיוק שזהו "מזרע שלמה", אבל עפ"ז עדיין לא מובן לגמרי הוא היה צריך לומר רק "זרע שלמה" וכמדובר כמה פעמים בארוכה בזה.

ועוד והוא העיקר, שיהיה תיכף ומיד תוספת החלטה בנוגע ל"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", שבזה מצווים אנו, אדרבה ביתר שאת וביתר עוז בזמן הגלות, אז צריכים את הציווי עם הנתינת-כח, וצריכים לדאוג שתהיה העבודה בשמחה דוקא וטוב לבב, מבלי הבט על הקשיים שהגלות מעמידה על זה.

אפילו כאשר מדובר כבר שבגלות יש כבר את הא', וא' רבתי וכו', אין זה מגיע לבנו הסמוך על שולחן אביו כמדובר כמה פעמים.

ויהי רצון שמהדיבור בכל הענינים  ויחד עם השליחות לצדקה שכל אחד - כמדובר - יוסיף גם מדיליה ימהרו ויזרזו את הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש וממש ממש ממש ע"י משיח צדקנו,

יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו "בנערינו ובזקנינו ובבנינו ובבנותינו"

[יש לקשר את האמור לעיל]

עם זה שזהו שנת העיבור, ויש שני אדר, ושני האדרים הם שלמים, הרי יש שישים יום, הרי הכל בטל בשישים. לא רק יבש ביבש שמספיק רוב, אלא אפילו גם לח מספיק שישים, ואזי זה בטל.

יש גם כן את המעלה כאשר זה בטל, זה גם נעשה ענין של אכילה ושתיה ונעשה דם ובשר כבשרו, הענין של אתהפכא, תיכף ומיד ממש אתהפכא החושך ו"מרירו" של הגלות ל"מיתקו" ולנעימות ו"מטעמים" בשני האופנים כמבואר בארוכה בתניא.

ועוד והוא העיקר - תיכף ומיד ממש

donate

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...