פרסום ראשון: אליהו הנביא בישר על הגאולה

ביום ז' תשרי תנש"א (26/09/1990) הרבי שליט"א מלך המשיח אמר שאליהו הנביא בא כל יום לטבריה בפועל ממש לבשר על הגאולה האמיתית והשלמה למי שרוצה לשמוע. הרבי שליט"א מלך המשיח חזר על הכרזה זו שוב אחרי כעשרה חודשים, ח"י תמוז תנש"א, (30.06.1991) ואמר שיש כבר את אליהו הנביא זכור לטוב שבא לבשר על הגאולה.

הרב טוביה דורון

ולהעיר, שבשנים שקדמו לכך, הרבי שליט"א מלך המשיח דיבר באופן שונה לגמרי ואמר כמה וכמה פעמים ש"עדיין לא שמענו את הבשורה מאליהו הנביא", "אליהו הנביא עדיין לא בא לבשר" וכיו"ב, ובשנת תנש"א הרבי אמר פעמיים שאליהו כבר בא ובישר.

וכפשוט, אליהו הנביא לא בא לפרסם על ישועה מקומית, ולא אפילו על ישועה גדולה כגאולת פורים. בשורת אליהו הנביא היא על הגאולה האמיתית והשלמה שכוללת התגלות המשיח ניצחון על כל האומות בניית בית המקדש, קיבוץ נדחי ישראל כולל עשרת השבטים ותחיית המתים.

ועוד להעיר, שבסיפורי צדיקים, וסיפורי רבותינו נשיאינו על אליהו הנביא, מסתבר שאליהו הנביא 'מסתובב' בגלוי, אבל רק הצדיק העליון מכיר אותו, ואף שולח אותו בשליחויות. ושאר העם, כולל תלמידי חכמים לא יודעים ולא מכירים כאשר הם רואים את אליהו הנביא שזה הוא. המסקנה לשיחה זו היא, שהרבי שליט"א ראה את אליהו הנביא וקיבל ממנו למסור בשמו את בשורת הגאולה.

ולדוגמה: מתקופת אביו של הבעש"ט, שאליהו הנביא נשלח אליו לנסותו בהכנסת אורחים והוא לא ידע שזה אליהו עד שגילה לו. סיפור על הבעש"ט שתלמידיו ביקשו ממנו לראות את אליהו הנביא, וגם כאשר עשו כהוראת הבעש"ט הם לא ידעו שהם מדברים עם אליה הנביא. סיפור נוסף על חסיד של אדמוה"ז, שהי' מהדר במצוות ציצית ואליהו הנביא נשלח לנסות אותו בתוך רוכל סידקית. כמה שבועות לאחר מכן, כשאותו חסיד נכנס ליחידות, אדמוה"ז סיפר לו שזה היה אליה הנביא שבא לנסותו. ועוד סיפורים כיו"ב גם מתקופות יותר מוקדמות, ויותר מאוחרות, שהעולה מכולם הוא, שאליהו הנביא מראה את עצמו בגילוי רק לצדיק עליון, וכל שאר האנשים שראו אותו כולל צדיקים, לא יודעים שהם ראו את אליהו הנביא.

לגבי המקום "טבריה", האם זה העיר טבריה שבגליל. יש התייחסות שונה בשיחת ח"י תמוז תנש"א, שם הרבי שליט"א מלך המשיח אומר ש"טברי' כי טובה ראייתה "כי היא במקום גבוה", כמו "גגות לא נתקדשו", דהיינו - ולפי ההקשרים של שיחות מלחמת המפרץ, מדובר בכלל על חו"ל. אבל, בכלל יש לשאול על מילים אלו, שהרי העיר טבריה נמצאת במקום הכי נמוך!!

במילא יש לומר שאליהו הנביא מגיע ל"טבריה ש"טובה ראייתה כי היא במקום גבוה", על דרך "תל תלפיות",  "בית רבינו שבבל שתמורת המקדש בירושלים", כי שם נמצא "נשיא הדור הוא המשיח שבדור," ולשם אליהו הנביא בא לבשר לו על הגאולה, דהיינו להודיע לרבי שליט"א מלך המשיח שהוא בעצמו הגואל.

עוד יש להתבונן ולדייק במילים שבשיחה המוגהת (וגם בסרטון) שהרבי שליט"א מלך המשיח כאילו מסייג את בשורת אליהו (לכל העם ולכל העולם) "במיוחד לאלה שעומדים במעמד ומצב דאחכה לו בכל יום שיבוא". הרי זו בשורת הגאולה לכלל עם ישראל ולכל העולם, ומדוע היא נשמעת רק אצל המאמינים?! לכאורה, הרי זו ביאת אליהו הנביא לבשר על ביאת המשיח!!

ובהקדים ששיחה זו (ז' תשרי תנש"א) נאמרה בתחילת "בשורת הגאולה" זמן קצר אחרי שהצורר סאדאם חוסיין כבש את כווית, והתחיל לאיים גם על ישראל. באותו זמן (אלול תש"נ) הרבי שליט"א מלך המשיח התחיל להתייחס למדרש בילקוט שמעוני "שנה שמלך המשיח נגלה בה". דברים אלה נאמרו כחצי שנה לפני הפסק דין הראשון על הרבי שהוא המלך המשיח. (ל' ניסן תנש"א).

ויש לומר, שהמלכת המלך המשיח היא מצוות "מינוי מלך" (רמב"ם הל' מלכים פרק א' הלכה א', "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: מינוי מלך, הכרתת זרעו של עמלק ובניין בית הבחירה). מצווה ככל מצוות התורה, מצוות עשה קע"ג למנין המצות ברמב"ם, אבל לא מוטלת על יחיד (כמו מצוות תפילין ושבת), או קבוצה (כמו בתי דינים), אלא על כל העם כולו. כי העם ממליך את המלך, ואין מלך בלא עם. (שיחת ב' ניסן תשמ"ח).

הקב"ה מצד עצמו בחר ומינה את המלך המשיח, (ש"פ משפטים תנש"א, ש"פ שופטים תנש"א), אליהו הנביא כבר הודיע על הגאולה על ידו, ועכשיו צריך את "קבלת מלכותו ע"י העם", (ש"פ משפים תנש"א, ש"פ חיי שרה תשנ"ב) העם צריך לקבל את הבשורה ולהמליך אותו. וזו מצווה מהתורה.

ולכן, למרות שמלך המשיח מצד עצמו מוכן, וההקב"ה הודיע לו שזה הוא "נמצא והתגלה", (ש"פ וירא תשנ"ב), אינו יכול להתחיל למלוך בפועל בלי קבלת המלכות ע"י העם (ב' ניסן תשמ"ח, ש"פ חיי שרה תשנ"ב). כי בכל מצוות התורה יש בחירה חופשית, ואם יכפה את עצמו על העם בלי שהעם יקבל אותו (והוא כן יכול, "לקרוא תהילים לבד בחדר ולהעביר את היד על המצח" כו'), אבל זה מבטל את עיקרון הבחירה חופשית במצוות מינוי מלך, במילא, מבטל את השכר (שבא כתוצאה מעבודה אמיתית נגד יצר הרע) על מצווה של מינוי מלך.

והשכר - בפרט במצוה זו - זה ההתגלות בגאולה האמיתית והשלמה. ונשארים "תקועים" עד שכל העם יקבל אותו ברצון, ובהכרה ובפירסום ובהתבטלות שהוא הוא המלך המשיח לעולם ועד.

והיות שכל התורה כולה היא בבחירה חופשית, ועל כל מצוה בתורה יש "בחירה", וכמו שיש יצר הרע לאדם שמרחיק אותו מהמצוות, ("נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע"), וכמו שלכל יהודי ייצר הרע שהוא צריך להתגבר עליו לגבי קיום כל מצוה כו', על אחת כמה וכמה לגבי המצווה העיקרית והסופית והאחרונה,  מצווה כללית שמוטלת על כל העם, שעל ידי קיום מצוה זו - מינוי מלך המשיח, הוא מתגלה וגואל את ישראל. ודווקא כאן המלך המשיח צריך את כולם. (שיחת כ"ח סיון תנש"א, ועוד). ממש כולם, הסכמה של כל אחד לא רק שהגיע זמן הגאולה, אלא הסכמה שהגאולה (=על ידי המשיח) כבר כאן. שכל אחד ואחד יהיה במצב של "מסכים ומכריז".  שכולם יידעו שזה הוא, וכולם יאמינו, וכולם ימליכו. וכאן נכנס יצר הרע (שיחת ח"י ניסן תשמ"ח) עם הספקות וכו' האם זה הזמן המתאים לצאת עכשיו ולהכריז עליו כמלך המשיח.

"השער שדרכו עוברים כל הענינים" (כולל ובפרט סיומי הרמב"ם) הוא "קבלת משיח צדקנו בפועל ממש"!! (ש"פ חיי שרה תשנ"ב). 

אז מצד אחד הרי זה תלוי בעם, שהעם יקבל את האדם הספציפי עליו הצביע אליהו הנביא כמלך המשיח והודיע לו, ומצד שני, זה חייב לבוא באופן של "בחירה," וכפי שרואים שזה "קומט אן שוער", ויש "שאלות על משיח צדקנו כי נולדנו בגלות ואנו אנשי גלות" (שיחות אייר תנש"א) עד כדי כך שמבין אלה שמנסים לעצור את תהליך זיהוי הרבי שליט"א כמלך המשיח, באים דווקא מתוך .. ובשם .. רח"ל וד"ל.

ולכן בשורת הגאולה האמיתית והשלמה, והבשורה על זהות המשיח "הנה זה בא", שאליהו הנביא אמר לרבי שליט"א מלך המשיח לפרסם, מגיעה קודם כל למקושרים שמחזיקים חזק ב'קליאמקע', ואין להם שום ספיקות בעניין, ויש להם את כל הכלים מתוך השיחות והמאמרים והתורה שלמדו, והם אחראים לשכנע הלאה, היות שיש להם את האמונה והתורה של הרבי שליט"א מלך המשיח שמכילה את כל ההסברים להצביע ולזהות "הנה זה" הרבי שליט"א מליובאוויטש הוא הוא המלך המשיח לעולם ועד -ועד שזה חודר מהאמונה לרגש ולשכל אנושי קר. ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר וכו', ולכן צריך ללמוד הדק היטב את כל שיחות הדבר מלכות עם כל ההערות וההפניות, ושיחות גאולה ומשיח וכו', ואז - בטוחים לגמרי, אין שום ספק, ויש רצון, וגם יכולת לשכנע את כולם,

גם ג' תמוז לא יכול לשנות דברי המלך המשיח שנאמרו בנבואה מפי הקב"ה אליו ולא לנביא אחר. (שופטים תנש"א, הגם שיש כאלה שניסו למחוק ולשנות, ולא עזר להם). הדברים הברורים ש"עוברים לחיים נצחיים בלי הפסק בינתיים", ש-ג'  תמוז רק יכול לחזק את העניין, כמו פסק הדין של "חי וקיים בגוף גשמי וחייב להתגלות", שעליו חתמו כמאה רבנים מורי הוראה, פסק דין הלכה למעשה שמחייב את כל אחד ואחד ברף הכי תחתון של אמונה כזו, ומחייב את הרבי שליט"א מלך המשיח להתגלות מי"ד ממ"ש. (פ' משפטים תשנ"ב).

ואין הדבר תלוי אלא ברצון. לא מסירת נפש - מסירת הרצון. התמסרות לענין. "איבערגעגעבנקייט" שאינו תלוי אלא בנו, בהחלטה אישית - שזה תלוי רק בי. "למה נברא האדם יחידי" כו'. "בך ובך ובו ובה" (חלוקת דולרים יום ראשון פ' שמיני תנש"א), כפשוטו ממש.

ולכן, לאליהו הנביא אין ברירה, ולרבי שליט"א מלך המשיח אין ברירה, ומאז (ז' תשרי תנש"א) ועד היום, כבר ז"ך (27) שנה, כל יום בא לטבריה בפועל ממש לבשר "במיוחד" אל מי שרוצה לשמוע אותו.

"ועלו מושיעים בהר ציון" - "אלו משיח וחבריו" - החבורה שלו, החבר'ה שלו. האם כבר החלטת באיזה צד אתה? האם אתה כבר מוכן לשמוע את אליהו הנביא?

אז מה? מחר בבוקר לפני "מודה" תאמר "יחי אדוננו". (ש"פ תולדות תשנ"ב). אפילו בלי לספר לשכנים. זה הכל.

- וזה - הכל.

 להלן הקטע מהשיחה המוגהת.

קטעי הטקסט המתורגמים בסרט:

.."ואז נעשית השנה גם שנת תורה.

שהרי ״תורה״ מתחילה באות ת׳, האות האחרונה של הא״ב, וביחד איתה באות האותיות הקודמות, שכל יהודי, וכל אחד ואחת מכם בפרט ובכלל, וכל יהודי בכל מקום שהוא, בודאי כבר הקב״ה ברך אותו, שהרי ״ועמך כולם צדיקים״ וצדיקים נכתבין ונחתמין תיכף ומיד בראש השנה בכל ברכותיו של הקב״ה,

 ואז יש לכל אחד מכם וכל אחד מאיתנו וכל אחד מעם ישראל

- שנת אורה,

ושנת ברכה,

ושנת גאולה - עד לגאולה האמיתית והשלימה,

ושנת דיצה וחדוה,

ושנת הוד והדר

ושנת ועד טוב,

ושנת זכרונות טובים,

ושנת חיים ארוכים,

ושנת טובה גדולה,

ושנת יעוד טוב,

ושנת כלכלה – הצלחה במיוחד בכלכלה בעסקים,

ושנת לימוד - שהזמן שהוא נותן ללימוד התורה נעשה בהצלחה רבה היינו שבזמן קצר מצליח ומבין באופן עמוק יותר וטוב יותר את התורה שלמד,

ואח״כ גם שנת מלכות – שמתכוננים וזוכים בקרוב למלכות דוד משיחא,

ואח״כ גם שנת ניסים – ועוד בפרט ששנה זו הרי היא שנת נ״א, ועוד מה - ש״אראנו ניסים״ ו״אראנו –נפלאות,"

ושנת סייעתא דשמיא - שישנו עזר מהקב״ה על כל צעד ושעל,

ושנת עוז,

ושנת פדות,

ושנת צדקה, לתת עוד יותר צדקה,

ושנת קדושה,

ושנת רוממות,

ושנת שמחה,

ועד לשנת תורה, שקשורה גם לשנת תהילה, שכל יהודי נמצא במצב תמידי של הילול להקב״ה על הברכות שנתן לו עד עכשיו, כאשר רואה את התפתחות עניניו בכלל ובביזנס בפרט, והוא רואה שההתפתחות היא בכיוון כזה שכל התפתחות תהיה באופן כזה שהיא תוסיף עוד יותר בהילול להקב״ה על כל הברכות החדשות שהוא נתן לו בהתפתחות חדשה זו.

ולזה נזכה בקרוב ממש, ועד לברכה האמיתית והברכה העיקרית, ברכת הגאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו ״ולא עיכבן אפילו כהרף עין״.

 שכבר, שבהקדם הכי אפשרי ״בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו״ כל אחד ואחד מכם וכל אחד ואחד מאיתנו, יחד עם נשותיהם ומשפחותיהם, כולל אלו שכבר ברך אותם הקב״ה בנכדים ונינים, יחד עם נכדיהם וניניהם – -נמצאים כולם יחד, וזוכים לקבל את הבשורה הטובה מאליהו הנביא שהנה בא משיח צדקנו, ואח״כ רואים בעיני בשר בלי שום 'הפסק' בינתיים את משיח צדקנו, כפי שהוא בא עם הגאולה,

וכאמור לעיל - נמצאים ״בנערינו ובזקנינו ובבנינו ובבנותינו״ בארץ ישראל, ושם - בירושלים עיר הקודש, ובירושלים עיר הקודש - בהר הקודש, ובבית המקדש. והקב"ה - יחד עם הגאולה, גם מברך כל יהודי ואת כל היהודים בבית המקדש ש״כוננו" ידיך" שבא ורואים למטה, את בית המקדש ש"כוננו ידיך".

בסוף פסוקי שופרות ישנה התפילה,ואחרי זה הפסוק שקשור עם ״תקע בשופר גדול לחירותנו״, - שכל אחד מאיתנו יהי׳ שליח לבשר לעצמו ולבשר לבני הבית

ש״הנה זה בא״, ״זה אלקינו״, וב׳ פעמים ״זה," ו״הנה זה בא״ - דוד מלכא משיחא, ואליהו הנביא כבר היה אתמול בטבריא ובישר על ביאת משיח צדקנו.

ועל פי זה מתורץ כיצד אפשר לומר "אחכה לו בכל יום שיבוא," אלא שזה קשור לכך שאליהו הנביא בא בפועל!! כל פעם כל יום לטבריא לבשר אודות ביאת משיח צדקנו במיוחד לאלו שקשורים עם ה״אחכה לו בכל יום שיבוא," (ואע״פ שאין אומרים זאת בדיבור כמנהג חב״ד - הרי חושבים על זה),

וחושבים על זה  - כמו שאומרים בתהילים "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו," והלשון ״מצאתי״ - שמציאה באה בהיסח הדעת, וכך גם משיח בא בהיסח הדעת.

 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!