הרבי הקודם במרינה רושצ'ה, תרפ"ז

מתוך התוועודות פורים תשל"ג, הקול מההקלטה תואם על גבי הסרטה חתוכה ממצלמה ישנה. הרבי שליט"א מלך המשיח מתחיל את השיחה הרביעית בהתוועדות אחרי עידודים אדירים ליוצאים מברית המועצות, ומספר על התוועדות פורים קטן תרפ"ז (1927) שבגללה נאסר הרבי הרייץ, היות שהוא דיבר שם במקום שורץ מרגלים באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה".

תמליל התרגום:

"בשנת תרפ"ז, גם לפני פורים אז הרבי חמי, נשיא דורנו נסע למוסקווה. מוסקווה אז היתה, וגם עכשיו, המקום הכי קשה בהנוגע לממשלה שבמדינה ההיא [=קומוניסטים] ולכן גם המקום הקשה והמסוכן ביותר שאז היה בנוגע שלא לאפשר יהדות, ובפרט שלא לאפשר יהדות בקשר עם [חינוך] ילדים.

 היות שידעו שהוא בא למסקווא וזה התפשט בין היהודים מובן שהידיעה עברה גם ל"חלונות הגבוהים". כעת מותר לספר זאת, כי עברו כבר כל כך הרבה שנים והעיקר, שהרבי הנשיא עצמו פירסם זאת והדפיס ברבים. ומה שחוזרים על הסיפור, כי זה נוגע ובא בהמשך לדברים שנאמרו קודם.

והסיפור הוא, שהוא אמר שהיות שהוא יהיה שם בפורים קטן הוא יאמר מאמר חסידות בבית הכנסת שהיום (1973) זה בית הכנסת היחיד שנשאר במוסקווה. [=מרינה רושצ'ה].

מיד הגיע אליו שליח מה"חלונות הגבוהים" מאותם יהודים, [=קומוניסטים] שהיה גם ידיד טוב, ואמר לרבי שיידע, (הגם שהוא מבין זאת בעצמו) שיש ידיעה ברורה שיהיו מרגלים בשעה שהוא יאמר את המאמר. והוסיף מיד מה אסור ומה מותר לו לומר במאמר, ובמילא, שיקח בחשבון מה התוצאות עלולות להיות אם הוא ידבר באופן רצוי או אם הוא ידבר באופן בלתי רצוי.

בשעה שהרבי הנשיא הגיע לבית הכנסת, והיה שם מלא אנשים וצפוף מאד, וכל הסיפור כו', ואמר מאמר חסידות, והמאמר היה בנוי על הפסוק "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז .. להשבית אויב ומתנקם".  שמהתורה שתצא מהילדים, זה יבטל "אויב ומתנקם", כל אלה שרוצים להצר ליהדות וכל אלה שהם אויבים שהם שונאים ליהדות, במילא גם ליהודים.

ולפי אותו פסוק, אחרי שהוא הביא כמה עניני השכלה בחסידות הוא גם פירש, כך שאין צורך ללמוד בשני אופנים וצריך לעוד מישהו שיפרש את הדברים, הוא אמר במילים ברורות, שלא צריך להתחשב בשום דבר, וצריך לראות שעוללים ויונקים, ילדים קטנטנים שאצלם, מפיהם, ייצאו 'ענינים' כאלה, מילים כאלה, לימודים כאלה, ואז זה מבטיח שזה ישבית ויבטל אויב ומתנקם.

במילא מובן, שמיד אחרי המאמר היתה התעוררות חזקה עוד יותר ממה שהיה עד אז, לפעול כל מה שיכולים לעשות ומה שלא יכולים לעשות, שכל ילד יהודי אליו אפשר להגיע, יקבל חינוך בתורה ויהדות, החל מעוללים ויונקים ילדים קטנים מאד ועד ל"עוללים ויונקים" שהם כבר מבוגרים בשנים, אבל הם ילדים קטנטנים ביהדות, ולפעול בזה בלי להתחשב עם שום גזרות ושום קשיים, לא באנשים או בענינים שיכולים ח"ו להפריע.

ומה שמזכירים זאת עכשיו, ביחד עם מה שדובר קודם, שיהודי, איפה שלא יהיה, באיזה דור ובאיזה מקום, הוא חלק מהעם היהודי הנצחי שנמשך ממעמד הר סיני עד סוף כל הדורות. במילא, חייב להיות "דתיהם שונות מכל עם", צריך להיות ניכר אצלו איפה שהוא לא יהיה, אפילו שהוא נמצא ב"מאה ועשרים ושבע מדינות", שהוא שייך ל"עם אחד", לעם אחד ויחיד ש"עם לבדד ישכון" עם שבכל מקום ובכל זמן יש לו חיים לעצמו, וצריך להתחיל להכין אותו לכך מגיל ה"יונקים", מילדים שעוד שוכבים בעגלה, שהם גודלו באופן כזה.

וזה מביא את ההבטחה והקב"ה בוודאי מקיים את ההבטחה שזה מבטל "אויב ומתנקים" מאלה שלא מרוצים או ששונאים יהדות, ובמילא הם גם לא מרוצים ושונאים יהודים, כי יהודים ויהדות זה דבר אחד. ואין הכוונה ב"יהדות" רק מספר ימים בשנה או ימים בודדים בלבד, אלא בכל ימות השנה בדיוק כמו שאדם חי לא שלושה ימים בשנה או ימים ספורים בשנה, אלא כל יום בשנה הוא רוצה להיות אדם חי, כך אצל יהודים ש"היא חיינו ואורך ימינו", יהדות, תורה ומצוות זה החיים, וזה נותן לו חיים ארוכים כל יום "אורך ימינו" זה נהיה יום ארוך ממולא בתוכן טוב.

וכדי להבטיח זאת, לכל לראש צריך לעשות כל שביכולת ועוד יותר מזה להבטיח את החינוך מה שידברו "עוללים ויונקים" וזה נותן הבטחה לקיום בהחזקת והתעלות של חיזוק וחיות מחודשת  בכל העם היהודי.

אלא מה, שזה נאמר אז בפורים, פורים קטן, ונאמר במעמד ומצב של סכנה בפועל סכנת נפשות ממש, וכפי שאמנם יצא בפועל בנוגע לו עצמו [=מאסר וגזר דין מות] אחרי שהם [=הקומוניסטים] אספו את כל החומר,

על אחת כמה וכמה במקום שהקב"ה זיכה אותנו והצליח אותנו שנמצאים במעמד ומצב שיכולים לפעול בכיוון זה באופן שמח, ובאופן חופשי, ולא רק שאין על זה רדיפות אלא אדרבה, וסוף כל סוף עוד יקבלו סיוע ועזר מכמה וכמה שעדיין לא מבינים את החשיבות.

וכפי שדובר קודם, לא צריך לפרש באופנים שונים מתכוונים מאד בפשטות שכל אחד ואחת יראה בנוגע לחינוך הילדים שלו ושל הנכדים שלו, וגם שלו עצמו, אם הוא עוד "עולל ויונק" אם הוא עדיין ילד בידיעות מה היא היהדות האמיתית, ולפעול בזה ביום יום באותו כיוון, ולא להתפעל משום קשיים.

ואלה שיש להם השפעה והם עסקנים ציבוריים או שעיסוקים בעבודה שלהם הוא לפעול בין אנשים, ועל אחת כמה וכמה אם יש הם בין מקבלי ההחלטות מה לעשות עם כסף שיכול ללכת לכל מיני דברים שונים, שהם יחליטו ויעשו כל מה שתלוי בהם דין קדימה ובלשון המדינה "פריוריטי" שהכסף ילך ל"אג'וקיישן" כמו שמכנים זאת כאן, לחינוך יהודים ליהדות, ליהדות אמיתית שנמשכת מאז מעמד הר סיני בלי שינוי, "התורה הזו לא תהיה מוחלפת".  אי אפשר להחליף, ולא תוחלף  בדיוק כמו שאי אפשר להחליף את העם היהודי, בלי להתחשב לא עם "המנים", ולא עם "אחשוורושים", וגם לא עם היורשים שלהם וכפי שדובר כבר פעמים רבות.

זה שאין לו היום כסף, יכול ללוות ומחר, ומחרתיים להחזיר. אבל ילד שצריך לחנכו, אי אפשר לדחות זאת למחר או מחרתיים, כי הילד ממשיך לגדול, והוא חי במדינה עם השפעות שלא מתאימות לילד, ואם לא יכניסו אותו לחינוך יהודי אמיתי היום, לא יודעים מה רח"ל יכול להיות מחר בבוקר עם הילד. ולכן, אם אין כסף במזומן, מצווה וחובה,  ועוד יותר, זכות קדושה לכל אחד שיכול לפעול בזה, ללוות כסף איפה שרק נותנים לו, ולו רק כדי להגדיל את האפשרויות של כל אלה שמתעסקים בחינוך הכשר בחינוך ילדים יהודיים באופן כשר ובאופן יהודי, שהם יוכלו לקבל מה שיותר ילדים, ועד, על דרך כמו שבנוגע ליציאת מצרים, שאף ילד אחד לא ישאר מבחוץ לחינוך הכשר.

ובשעה שכולם יעבדו בכיוון זה אז יש את ההבטחה "יגעת ומצאת", אם רק יש את ה"יגעת" באופן אמיתי אז לא רק שזה יצליח, אלא יהיה גם "מצאת", תמצא אצלך עוד יותר מאשר היגיעה בזה, ויעמידו בנים ובני בנים "צבאות השם",  חיילים וצבא לקב"ה, ובמהרה נצא מהגלות ובזכותם ייצאו גם המחנכים שלהם והמורים ומדריכים שלהם, וההורים שלהם, והסבים והסבתות, ונלך כולנו ביחד  לקבל את פני משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה.

לחיים"!