לחבר את נותן התורה לעולם

אם לפני שנים, זכותנו על ארץ ישראל היוותה ערך חברתי שאין עליו עוררין, הרי שמערכת החינוך, המשפט והתקשורת בגיבוי הממשלה, יצרו מציאות חברתית השוללת את עצם איזכור זכות זו. אם לפני שנים, החברה הלא-דתית ראתה גם היא בהתנהגויות מסויימות, סטיה והפרעה נפשית, הרי שהגורמים דלעיל יצרו מציאות מלאכותית של הצדקת הסטיה, תוך הנסיון להסרת תווית ה"הפרעה" ממנה.

שבע מצות בני נח, הינה מערכת הציוויים היסודית לכל באי עולם ו"כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם.. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה.." בתורה

העובדה שלאחר שיאה של החויה האלוקית הבלתי נתפסת בשבוע שעבר, כאשר אנו זוכים למתן תורה הישר מאתו יתברך, פנים בפנים. לאחר שיאה של החיבור לעצמותו ומהותו ית', אנו "נוחתים" השבוע מטה מטה, הישר לרובד הנמוך של חיי היום יום - דיני נזיקין. מגיעים לפרשת משפטים העוסקת בעיקרה בדיני אזרחים ופלילים, בין אדם לחברו. "כי יכרה איש בור .. ונפל שמה שור או חמור" או "כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה", וכדומה.
המעבר הזה מ"איגרא רמה לבירא עמיקתא" מעלה תהיות, מדוע אכן סמך הקב"ה בין "אנוכי ה' אלוקיך" שבמתן תורה, למערכת החוקים האנושית, שגם אילמלא היינו מצווים עליהם בתורה, ההגיון האנושי עצמו היה מחייב את קיומם. לא לגזול ולא להזיק לזולת. מערכת ציוויים שהתנהלותה הנכונה של החברה האנושית, לא תיתכן בלעדיהם.
לקיים משום שה' ציווה
עונה על כך הרבי שליט"א מלך המשיח, את זה בדיוק רוצה התורה להדגיש. גם במצוות שהשכל האנושי מחייב את קיומם, יהודי אינו מקיים משום הנימוק ההגיוני, אלא בגין הציווי האלוקי - משום שה' ציוה. רק כך ניתן להבטיח את נצחיות קיום התורה והמצוות.
דווקא במצוות אלו ההגיוניות, בהם קיימת הנטיה להתייחס אליהם כציוויים הומניים, עלינו להדגיש לעצמנו ולזולת, את הצו האלוקי.
ההגיון האנושי והמוסר הנקבע ע"י החברה, אין בהם כדי להבטיח את יושרה והגינותה האמיתי. השכל וההגיון הנראים כאובייקטיבים, אין בהם כדי לקבע סולם ערכים. הם נזילים מידי, ניתנים לשינוי. ניתן לראות את זה בעיוות המדהים שחל במוסר החברתי של החברה בישראל.
אם לפני שנים, זכותנו על ארץ ישראל היוותה ערך חברתי שאין עליו עוררין, הרי שמערכת החינוך, המשפט והתקשורת בגיבוי הממשלה, יצרו מציאות חברתית השוללת את עצם איזכור זכות זו.
אם לפני שנים, החברה הלא-דתית ראתה גם היא בהתנהגויות מסויימות, סטיה והפרעה נפשית, הרי שהגורמים דלעיל יצרו מציאות מלאכותית של הצדקת הסטיה, תוך הנסיון להסרת תווית ה"הפרעה" ממנה.
לכל באי עולם
זו גם הדגשת הרמב"ם בהקשר לשבע מצות בני נח, מערכת הציוויים היסודית לכל באי עולם ו"כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם.. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו.. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא מחכמיהם".
המקיימם מפני הכרע דעתו, כלומר מטעמים הומניים, מוסר חברתי וכדומה, לא רק שאינו מחסידי אומות העולם אלא אף לא מחכמיהם! צריך להדגיש את זה לעצמנו ולכל באי עולם, הסיבה האמיתית לקיום 7 מצות בני נח היא מפני ש"צוה משה רבינו מפי הגבורה, לכוף את כל באי עולם לקיים שבע מצות שנצטוו בהם בני נח", ציווי המגיע לשלימותו ע"י הרבי שליט"א מלך המשיח שיגאלנו בקרוב ממש.