מגלים את הגאולה // אחריות אישית

המשימה שלנו

המילה אחריות היא מילה "מחייבת".

נכון, אולי המילה הזאת מזכירה את כלי הבית להם מצורפת "תעודת אחריות", שבעיקר מספרת על מה אין אחריות. או את משחקי ההאשמות כאשר קורה אסון (ה' ישמור), לפתחו של מי לגלגל את האחריות והאשמה.

אבל בראש ובראשונה המילה "אחריות", משמעותה "מחוייבות". כאשר אדם קם לעבודה כדי להביא "פרנסה" לביתו, הוא עושה זאת כי יש לו "אחריות" - הוא האחראי לפרנס את משפחתו. הוא מחוייב לכך, ואין אדם אחר שיעשה זאת בשבילו.

מי יביא את המשיח?

למרות שהגאולה היא התכלית אשר לשמה נברא העולם, האחריות על הבאת המשיח בדורות הראשונים לא הוטלה על כל אחד. כל אחד צריך להאמין במשיח ולצפות לבואו, אבל מתי משיח יבוא, זה כבר ההחלטה של ה"רבונו של עולם".

עד שעמד גדול חכמי בבל בתקופת התלמוד - "רב" (בשנת ד' אלפים לערך, לפני כ-1800 שנה), והכריז "כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים", כלומר, מוטל על כל יהודי לעשות תשובה ואז נזכה לגאולה.

אחריו עמדו במשך הדורות צדיקים רבים שעוררו את בני ישראל לעשות תשובה ולזכות ל"קץ הגלות". אך עדיין האחריות לכך הייתה על הצדיקים ומנהיגי הדור.

על כל אחד ואחת!

הרבי שליט"א מלך המשיח, מיד עם עלותו על כס הנשיאות, גילה לנו שזכינו להיות הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה. אנו, הדור השביעי מהאדמו"ר הזקן בעל התניא, הוא הדור אשר תפקידו להביא לידי פועל את ההתגלות האלוקית של הגאולה בעולמנו הגשמי.

בפורים תשמ"ז הכריז הרבי שליט"א מלך המשיח שהעיסוק בהבאת הגאולה עבר מן הנשיא אל כל אחד ואחד. הרבי שליט"א מלך המשיח ביסס את דבריו על פסק הדין של הרמב"ם שכל אחד מישראל, על ידי פעולה אחת ויחידה, במעשה דיבור או מחשבה, ביכולתו להביא ישועה והצלה לעולם.

בכ"ח ניסן תנש"א אומר הרבי שליט"א מלך המשיח "ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם", "להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש". בשבת לאחר מכן מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח שהכוונה היא ש"כל יהודי אנשים נשים ואפילו טף [ילדים], יש לו אחריות להוסיף בעבודתו להביא את משיח צדקנו בפועל ממש! . . ובודאי שיש לו הכוחות על זה . . ובמה מתבטאת עבודה זו . . בהוספה בתורה ומצות".

זוהי המשימה האישית של כל אחד ואחת מאיתנו, להוסיף בתורה ומצוות כדי להביא את משיח.

אי אפשר לסמוך או להטיל את המשימה על מישהו אחר, כעת, זו האחריות האישית שלנו!  

מקורות: סנהדרין צז, ב. צח, ב. מאמר באתי לגני תשי"א, התוועדויות תשמ"ז ח"ב ע' 613 ואילך. שיחות כ"ח ניסן וש"פ שמיני תנש"א.