הסוד שהפך את אדר לחודש של שמחה

אם ניקח טבלה וננסה להשוות מתי קרו לנו ניסים גדולים יותר - בחודש אדר או בחודש ניסן, התשובה תהיה די ברורה, כי יציאת מצרים הייתה מלווה בניסים ששידדו את מערכות הטבע, שלאחריהם יצאנו לחופשי, ואילו מהלך המאורעות במגילת אסתר היה רצף מקרים טבעי לחלוטין, שבסופו נותרו היהודים נתינים בממלכת אחשוורוש.

לפי ההשוואה הזו לא מובן איך דווקא חודש אדר זכה לציווי המיוחד "משנכנס אדר מרבים בשמחה", דבר שלא נאמר על אף זמן אחר במהלך השנה, כולל חודש ניסן!

סיני או שושן?

שאלה דומה מתעוררת כשבוחנים הבדל נוסף בין חג הפורים לחג הפסח: מיד לאחר יציאת מצרים עם ישראל קיבל את התורה, אבל חז"ל מספרים לנו שזה לא היה ברצון מושלם, ושהקדוש ברוך הוא "כפה עליהם הר כגיגית" וכמו 'הכריח' אותם לקבל את התורה. לעומת זאת דווקא בפורים נאמר "קיימו וקבלו היהודים", ומפרשים חז"ל "קיימו מה שקיבלו", כלומר, שבנס הפורים קיבלנו את התורה מחדש, והפעם מתוך רצון פנימי אמיתי וללא צורך בכפיה.

גם כאן לא מובן: איך ייתכן שדווקא בנס פורים עם ישראל קיבל את התורה ברצון ובשמחה, ולא לאחר יציאת מצרים, שהייתה מלווה בניסים גדולים וגלויים?

בדרך הטבע

ההסבר לכל זה נעוץ בהבדל היסודי בין פורים ופסח: הנס של פורים פעל שינוי בעולם. הוא אמנם היה 'נס טבעי', אבל דווקא בעקבותיו היה "ונהפוך הוא", ואותו מלך שגזר לבצע את זממו של המן הרשע התהפך, ובעצמו נתן ליהודים את הרשות לנקום באויביהם; לעומת זאת ביציאת מצרים הגילוי היה גדול, והניסים היו על טבעיים לגמרי, אבל לבסוף המצריים ופרעה נותרו ברשעתם, עד שבסוף כולם טבעו בים סוף.

במילים אחרות: בפסח עיקר הדגש היה על האור מלמעלה והנס ששובר את הטבע, ואילו בפורים החידוש הוא דווקא הנס שמתלבש בדרכי הטבע, שלכן הוא גם פעל על המנגד והפך אותו לטוב.

מהבדל זה משתלשל גם ההבדל באופן קבלת התורה: יציאת מצריים הייתה מלווה בניסים ובגילוי אהבה כל כך גדולה מלמעלה, עד שלעם ישראל לא נותרה ברירה אלא לקבל את התורה; דווקא בפורים, כאשר הנס צמח מתוך העולם ובאופן טבעי, חדרה ההשפעה גם בצורה פנימית, ואז קיבלו את התורה בשמחה וברצון אמיתי.

מרבים בשמחה

לפי זה מובן מדוע דווקא בחודש אדר נאמר ש'מרבים בשמחה': ביציאת מצרים לא נשאר זכר ממצרים ופרעה, וממילא אין חידוש גדול כל כך בגאולה שנוצרה. לעומת זאת בפורים, כאשר הכל קרה באופן טבעי, ואחשוורוש נשאר על כסאו, ולמרות זאת גזירת המן התהפכה לחלוטין, עד "אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם", דווקא זהו חידוש גדול יותר, וממילא השמחה גדולה יותר.

אבל השלימות האמיתית היא בחיבור של שני האופנים יחד, הן גילוי אור עליון (כמו שהיה בפסח), אבל באופן שזה חודר בעולם ולא שובר את הטבע (כפי שהיה בפורים), שזה יהיה בגאולה השלימה, שתהיה, מצד אחד, בניסים ונפלאות גדולים עוד יותר מיציאת מצרים, אבל מצד שני היא תהפוך ותשנה את העולם לקדושה מצד עצמו, כמו שנאמר "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה" - על ידי משיח צדקנו תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת שבת פרשת תרומה תנש"א)