הגיע הזמן לחשבון צדק

עם תום תקופת החגים מגיעה תקופת השגרה שבה עלינו לתרגם את הכוחות שקיבלנו בחודש תשרי למעשה בפועל בעבודת ה'. אמנם "שבת בראשית" (השבת שקוראים בתורה את פרשת בראשית) היא השבת הפותחת את העבודה בעולם, אך "שבת נח" היא השבת שחותמת בפועל את השבוע הראשון לעבודה בשנה, שלפי זה מובן עד כמה שבת זו היא שבת כללית.

המשותף לפרשיות בראשית ונח הוא שבשתיהן מסופר אודות בריאת העולם וקיומו. בפרשת בראשית מסופר על תהליך הבריאה על ידי הקדוש ברוך הוא, ובפרשת נח מסופר על שבועת הקב"ה שלא להחריב עוד את העולם.

אלא שבכל זאת קיים הבדל גדול ביניהם: קיומו של העולם בפרשת בראשית אינו מובטח בפועל, שכן כאן מדובר על בריאת העולם על ידי ה' לפי "התכנית המקורית". באם (חס ושלום) העולם אינו מתקדם על פי הצו האלוקי ובני האדם לא יקיימו את רצון ה', אזי לכאורה העולם צריך להיחרב ולחזור לאין ואפס כבתחילה.

לעומת זאת בפרשת נח מדובר על קיומו של העולם מצד עצמו, כך שגם אם חלילה העולם יורד ממדריגתו על ידי חטאים, ניתן הכח לברר אותו ולזככו ולהשלים את כוונת הבריאה.

שתי גישות

מאחר שזו שבת כה כללית ועיקרית, שבה מסתיים השבוע הראשון לעבודה בפועל בעולם, מובן שזהו הזמן לערוך חשבון צדק על העבודה - לבחון ולראות האם השבוע הראשון לעבודה בשנה (הכולל בתוכו את כל השנה כולה) היה כראוי בתכלית השלימות.

כאשר עורכים חשבון צדק, ניתן לעשות זאת בשתי גישות שונות. הגישה הראשונה אומרת שיש לפשפש ולחקור בכל פרט האם הוא התבצע כראוי או לא, שהרי רק כך ניתן באמת לתקן ולהשלים את כל הפרטים. אך מכיוון שזה נעשה בהתאם למעמדו ומצבו של האדם באותו הזמן שבו הוא עשה או פעל את הדברים, הרי שה'חשבון צדק' הינו מוגבל ומדוד בהתאם לכוחותיו.

לאידך, ישנה שיטה נעלית יותר שבה לא מתעכבים על הפרטים יתר על המידה, אלא מוסיפים בטוב עד שהאדם מונח כל כולו בדרגה נעלית יותר, וכך כל הדברים הבלתי רצויים נדחים מאליהם. אך גם כאן ישנו חיסרון שהרי לא מתעכבים בכדי לתקן את כל הפרטים הדורשים תיקון.

אין סיבה לעיכוב הגאולה

ולכן השלימות האמיתית היא בשילוב שתי הדרכים. אמנם יש לעצור ולתקן כל פרט ופרט, אך את זאת יש לעשות מתוך תנועה של התעלות ועליה לדרגה גבוהה יותר, שחודרת אחר כך בכל הפרטים ומתקנת אותם.

כאשר עושים חשבון צדק בנוגע לדורנו, הרי שמסקנת חשבון הצדק היא שתיכף ומיד ממש צריכה לבוא הגאולה האמיתית והשלימה, שכן נשיא דורנו הודיע שכבר סיימו את כל העבודה ועומדים מוכנים לקבל את פני משיח צדקנו, ולכן אין שום סיבה או ביאור לעיכוב הגאולה.

מתוך שמחה

אפילו אם אדם חושב שיש אצלו חיסרון בפרט כזה או אחר, אין זה סותר חלילה לעדותו של נשיא דורנו שהסתיימה העבודה, שכן זה דומה למכה או מיחוש קל שאינו פוגע בשלימות הגוף הכללי של עם ישראל שכבר עומד ומוכן לגאולה. ואדרבה, ידיעה זו - שכבר סיימנו את כל העבודה - נותנת לאדם כח גדול יותר לסיים את מה שחסר אצלו מתוך שמחה, ביודעו שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלמה.

(על פי דבר מלכות שבת פרשת נח ה'תשנ"ב)