אי אפשר להתחבא מהגאולה

בתחילת הפרשה אנו למדים על אחת התופעות החריגות שקרו תוך כדי הניסים הגדולים של יציאת מצרים: למרות כל הצרות שעברו על היהודים במצרים, התורה מספרת שפרעה היה צריך לשלוח את עם ישראל בכח ובניגוד לרצונם - "ויהי בשלח פרעה את העם"!

אחרי כל קושי השיעבוד היו יהודים שלא רצו להיגאל והעדיפו להישאר במצרים. אותם יהודים חוו את קושי השיעבוד, וידעו שפרעה רוצה רק ברעתם, וכפי שנאמר עליו "אשר לא ידע את יוסף" - שהוא הורה לשכוח ולהתעלם מכל הטובות שיוסף הצדיק הביא למצרים, ולמרות זאת הם לא רצו לצאת עד שפרעה נאלץ לגרש אותם ממצרים.

הבטחה ואזהרה

חז"ל מספרים שכבר כחצי שנה קודם לכן פסק עול השיעבוד והתבטלה חובת העבודה מעם ישראל, ומשום כך חשבו לעצמם אותם יהודים שעכשיו, כאשר עול השיעבוד איננו, אין להם סיבה לצאת להרפתקה ארוכה במדבר. עדיף להם להישאר במצרים, קרובים למלך ולחרטומים ולעסוק בחכמת מצרים.

על כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו "ביד חזקה יגרשם מארצו" - גם אם חלילה יהיו יהודים שירצו להישאר בגלות עם הגויים, מבטיח הוא ואף מזהיר שאף יהודי לא יישאר בגלות אלא כולם ללא יוצא מן הכלל יצאו ממצרים, בין אם ברצונם ובין אם לא.

ההבטחה של הקדוש ברוך הוא הייתה עוד קודם שהחלה סדרת המכות. אחר כך היו עוד תשע מכות כואבות, שהשפיעו קשות על המצריים, עד שאלה באו לפרעה בדרישה שיציית כבר למשה רבינו ושישלח את עם ישראל ממצרים, ובכל זאת עדיין היו יהודים שלא רצו לצאת מהגלות!

סיפור בגנותם של ישראל?

רש"י מספר בפרשת בא שאפילו בליל ט"ו בניסן, לאחר הקרבת קורבן פסח - שעות בודדות קודם היציאה ממצרים, היו עדיין יהודים שהלכו להסתתר בבתיהם של המצריים, ועד שהקב"ה בעצמו 'הוכרח' לרדת ולהציל אותם מטומאת מצרים.

לכאורה לא מובן - לשם מה התורה מספרת לנו את כל זה? חס ושלום לומר שהתורה תאריך סתם כדי לספר משהו בגנותם של ישראל, שהרי אפילו על בהמה לא-טהורה התורה מאריכה בפרשת נח בשמונה אותיות נוספות ובלבד שלא להוציא עליה שם גנאי, ועל אחת כמה וכמה שהתורה לא תאריך בסיפור כזה המוציא לעז על היהודים במצרים.

מסר לדורות

אלא מובן שסיפור זה לא נכתב סתם, אלא הוא בא ללמדנו הלכה למעשה, שנדע, שיבוא יום שבו יצטרכו לצאת מהגלות, ומצד החושך הגדול יהיו יהודים כאלו שטוב להם במצבם הנוכחי ושאין הם מבינים לשם מה צריך לצאת ממצרים.

הם חיים את חייהם בטוב ובנעימים בגשמיות וברוחניות, ומדוע עליהם להתחיל לטרוח לעשות פעולות כדי להביא את הגאולה האמיתית והשלימה?
על כך באה התורה ומספרת שגם במצרים היו יהודים שחשבו שאין צורך לצאת מהגלות, ועד שאפילו בלילה שלפני הגאולה הם הלכו להתחבאות אצל המצריים, אבל הקב"ה לא ויתר על אף יהודי.

וכשם שאז לא נשאר במצרים אפילו יהודי אחד, כך גם בגאולה האמיתית והשלימה אף יהודי לא יישאר בגלות, אלא כולם ללא יוצא מן הכלל יוצאים תיכף ומיד לגאולה, שאז יקויים הייעוד "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" - מיד ממש.

(על פי שיחת י' שבט תשל"ו)