מבחן התוצאה 

זה כבר מנהג קבוע. בבוקרו של יום שישי מתייצבים אלברט, שמיל וז'אקו במזנון השכונתי "הבודקה של ג'וני" - מזמינים קצת פיתות וחומוס, שיהיה מה לנגב, פיצוחים, פחיות בירה וקופסת סיגרים מעולה. בשבילם זה "זמן איכות" רגוע, בו הם יכולים לנהל שיחה ללא כפפות על כל נושא שעלה במוחם בשבוע האחרון.

בין שיחת אוהדים על משחקה האחרון של הקבוצה המקומית לבין הצעת העבודה הפוליטית לממשלה בשבוע הקרוב, הם מחליטים לפעמים "לנתח" התנהגויות של דמויות מסוימות המצויות במרחב המחיה המשותף שלהם. הפעם, הם נפלו על גידי.

מהזוית של הקפה

אלברט התחיל. את גידי הוא מכיר עוד לפני שהתחתן. הוא זוכר את גידי חוזר מרוצה עד השמיים מקבלת הפנים שערכה לו המשפחה של זו שהיתה אמורה להיות המיועדת. "זהו. זה זה", אמר כשכולו קורן מאושר. "מה קרה?" שאלו החבר'ה. "פשוט מאוד", הוא ענה. "אביה של הכלה הציע לי כוס קפה אחת, והסכמתי. אחר כך הוא הציע עוד ועוד כוסות ואני שתיתי ושתיתי, והגעתי ל- 12 כוסות קפה. אין לי ספק שהם התלהבו ממני..."

החבר'ה הסתכלו אחד בפני השני מנסים לעכל את התדהמה שאחזה בהם. "לא, גידי", הם נדו לו בראשם, "הפעם זה כנראה לא יהיה זה... להבא, תדע שאפשר לקחת כוס קפה אחת, מקסימום שתיים. בטח לא 12…"

בפגישה הבאה, גידי כבר הגיע מנוסה. כשהוא חזר, סיפר לחבר'ה בהתלהבות שהפעם זה באמת זה, כי הציעו לו 12 כוסות תה והוא, בנימוס, לא היה יכול לסרב... כשהם סימנו לו בידם בתנועה של שאלה, הוא מיהר להשיב: "מה הבעיה? אמרתם את זה רק לגבי קפה. לא על תה..."

הגננת אמרה…

"גידי", הסביר אלברט בידענות, באמצע פיצוח הפיסטוק הסורר, "לא מסוגל לראות מעבר לבועה האישית שלו. מבחינת זווית הראיה של עצמו, הוא אכן ביצע "לפי הספר" את מה שהתבקש. הוא פשוט סיפר לעצמו שהוא אהוד ונאהב בכל מצב - ואף הצליח נחרצות בפעולת השכנוע..."

שמיל לגם מהפחית והתרווח על הכורסא הישנה שג'וני מצא פעם ליד המתנ"ס: "תשמעו סיפור עם עידן, הבן שלו הקטן - יום אחד הוא לקח את עידן יחד איתו לאיזה מפגש חברים, כשעידן סוחב בידו את הבימבה האהובה שלו. בדרך הוא הזהיר אותו להתנהג יפה - ועידן הבטיח לקיים. עידן שיחק בהתלהבות בצעצוע האהוב עליו, כשהוא משמיע קולות שונים של אמבולנס, ניידת משטרה ורכב פרסומת קולני. גידי, שלא יכל לסבול את זה יותר, גער בו לעיני כולם. עידן היה מבויש ולא ממש הבין מה רוצים ממנו: אתמול הוא שיחק בחצר ביחד עם רונן על הבימבה, אותו דבר בדיוק, והגננת אמרה להם שהם מה-זה מתנהגים יפה.."

אבו-עלי…

"טוב, זה לא אותו הדבר", ז'אקו מפריח בחשיבות טבעת עשן, "מה אתה כבר מצפה מילד קטן? לגביו הוא אכן מימש את מה שביקשו ממנו. תקשיבו לזה, זה הסיפור האמיתי על גידי!" התחיל ז'אקו כשהוא נושם עמוק אל קירבו את הסיגריה.

"לפני שנה הגיע לביתו שודד עם סכין. השודד סימן עיגול על הרצפה, ואיים עליו ועל כל משפחתו שלא יעיזו לחשוב לצאת ממנו".

"אחרי שהגזלן סיים לארוז את כל הבית וברח, יצא גידי החוצה אל כל החבר'ה, וסיפר בגאווה בלתי מוסתרת: אל תשאלו, לא דפקתי לו חשבון! למה מי הוא? כשהוא סיבב את הראש, הוצאתי את הרגל מהעיגול..."

מהלך הירח - התקווה של השמש!

חודש אדר הנוסף, החל בימים אלו, נקבע כדי להשלים ולהשוות את מסעו החודשי של הירח, למסעה השנתי של השמש.

השמש, המסמלת על יציבות, מורה על האמת הרצויה והבלתי מתפשרת, אך לא תמיד זו המתממשת בשטח. הירח הוא מתנייע, מחובר עם המציאות המשתנית, והינו סמל המימוש והקיום בשטח, אך לא תמיד מספיק לממש את החזון הרצוי המתבקש ממנו. בחודש זה, אנו מצדיעים לא רק לבעל העקרונות, איש החזון והרוח, הממתין לפעולות רעהו בסבלנות ובענווה במשך חודש שלם עד שיתבטאו היטב במציאות הגשמית, אלא גם ובעיקר אל איש הביצוע, טכנאי השטח, הטורח ככל יכולתו ברגעים האחרונים שלפני תחילת השנה היהודית, כדי למלא בשלימות את המטלות שלשמן הוא נשלח.

האמת כובשת!

בהזדמנות מסוימת, אמר הרבי שליט"א מלך המשיח לאחד מ"רודפי השלום" שבא להסתופף בצילו [במילים שלנו]: "לא מעניין את אויבינו מהי הפרשנות האישית שאני, אתה או פלוני מעניקים למילים הנאמרות על ידינו. מה שנוגע זו המשמעות שהם מפיקים מהמילים שלנו לצרכיהם".

כשם שבתקופת המדבר, כל עוד שלא נבנה המשכן בפועל ובגלוי, אזי למרות הכוונות והתובנות הנעלות ביותר - עדיין לא התממשה בגשמיות המטרה העיקרית שלשמה נועדה נתינת התורה בסיני - חיבור הקדושה לעולם, כך גם כעת, בזמננו זה, ברגעים הספורים שלפני הגאולה, את "בשורת הגאולה" שמשמיע לנו משה שבדורנו הרבי שליט"א משיח צדקנו צריך לראות ולקיים בפועל ממש, כאן ועכשיו, בהתגלות בעולם הזה הגשמי לעיני עם ישראל וכל העולם כולו בכל קצווי תבל - ומתוך שמחה וטוב לבב!