מה עושים ב"חופש הגדול"

איך יוצרים אחדות משפחתית? אני שואלת את עצמי, במיוחד שהילדים מצליחים לריב גם על האוויר בבית, כישרון ייחודי ששמור רק להם ביצירתיות שיודעת להמציא את עצמה כל פעם מחדש וגם להפתיע כמובן.

איך יכול להיות שאחרי כל כך הרבה שנים שרוב הזמן הם לא מצליחים להבין, שלא לדבר על לתקשר אחד עם השנייה - הם יום אחד יהפכו לחברים הכי טובים?

או שאולי הריבים הללו זה הדבק שידביק אותם ביחד… כל החוויות הללו יהפכו למקשה אחת שתכיל בתוכה את כל זכרונות הילדות הנעימים, המרגיזים, המצחיקים וכו'. אני מאמינה שכן. הביחד הזה הוא חיוני וזה לא משנה אם זה בין אחים או בין הורים לילדים. זה כמו שורש שמתחזק מיום ליום מהתנאים להם הוא זקוק על מנת לשרוד.

לכן ה"חופש הגדול" או ה"פגרה" כפי שיש כאלו שקוראים לזה יכול בהחלט להוות עוד רצועה בחבל הענק שנרקם ונקרא משפחה. אין מתכון למשפחה מושלמת, כל משפחה עם הייחודיות והססגוניות ששמורים רק לה. כך שכבר אפשר למצוא באותו זמן, הנקרא חופש גדול ומתקרב אלינו בצעדי ענק, זמן של חיבור קודם כל.

כמובן שידוע שבתוך החופש ניתן (ורצוי..) לתכנן שגרה כמו קייטנה ביתית עם לו"ז מתוכנן ומאגר של הפעלות ביתיות למלא את הזמן בתוכן והעשרה. כמובן שהגדולים יותר ישמחו לתכנן ולתקצב תקציבים עבור פרסים ובניית תפריט יומי, שגם הם יהיו פנויים לקחת בו חלק פעיל. כל אלו נמצאים בגשר שמחבר בין שנה לשנה על מנת שנגיע בשלים יותר לשנה החדשה.

אך כמובן שנביא הדור ידע גם לזה לדאוג, מאהבתו העצומה לילדי ישראל ללא פשרה, והקים את ה"קעמפ", על מנת לשמור על חינוך הילדים במשך ימי החופש, לאור דברי הרבי שליט"א מלך המשיח על הסכנות שבתקופה זו. מטרתו של הקעמפ היא לחזק את החינוך היהודי.

ה"קעמפים" וקייטנות "גן-ישראל" פתוחים לכל הילדים באשר הם, וזה לא משנה מאילו רקעים הם מגיעים. הקעמפים והקייטנות הללו פזורים בכל העולם ונותנים טעימה של פעם בשנה מטעם החיים מתוך מסירות הנפש שהרבי שליט"א מלך המשיח טמן בתוכם.

המסירות האבסולוטית הזו מורגשת בכל רמ"ח האיברים. כל הורה ששלח את ילדו למתנה הנפלאה הזו יכול להעיד על כך. הילדים חוזרים מושפעים מטוב, ומשופעים בתוכן ואהבה שלא ניתן למצוא בשום מסגרת חוויתית כזו.