תחקיר / החיים ב-2021 יקרים יותר?

אחת התופעות שהכי מעסיקות את הכלכלה העולמית, היא האינפלציה הגואה. מידי חודש מתפרסמות רמות אינפלציה שונות מכל רחבי העולם, והנתונים שוברים מדדים היסטוריים שלא נראו מזה 30-40 שנה.

כך, בארה"ב למשל, רמת האינפלציה שנמדדה בחודש נובמבר עמדה על 6.8% - שווה לרמת האינפלציה בתקופת ממשלת רייגן של שנות ה-80'. כך גם באיחוד האירופי - עלייה של 4.9%. האם באמת המחייה מתייקרת? או שמא מרוב השפע הכסף מאבד את ערכו?

אינפלציה מהי?

פירושה הפשוט של המילה הוא "ניפוח", כשהכוונה לניפוח או עליית מחירים. כנראה שהמקרה המתועד הראשון לתוצר של אינפלציה מתרחש באוהל אברהם אבינו, כפי שמספר המדרש, שאברהם היה מגיש לאורחיו את מיטב המעדנים והמאכלים, כאלו שלא ניתן למצוא באמצע המדבר, וכמובן בשפע רב, ולאחר שהיו מלאים ושבעים מסעודתם - היה מבקש מהאורחים לברך לבורא עולם, ובכך ייפטרו מתשלום. מי שהיה מסרב, היה מקבל חשבונית רצינית…

כך גם במכירת מערת המכפלה לאברהם אבינו מידי עפרון החיתי, "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר" - עפרון ניפח את המחיר משמעותית לאחר שהבין מי הוא המבקש ועד כמה הוא מעוניין בנכס. או כמו שהתבטא הכלכלן היהודי הנודע מילטון פרידמן: "אינפלציה היא מיסוי ללא חקיקה". כלומר, לקחת יותר כשאין כל הצדקה לכך. אז כנראה שעניין האינפלציה החל כבר עם הקמת העם הנבחר.

נחזור לענייננו. סיבת העלייה במחירים קשורה לכך שאין גידול בייצור מוצרים ושירותים בהתאם לכמות הכסף המוזרם לציבור על ידי הממשל. בפועל, התופעה של אינפלציה נגרמת על ידי הדינמיקה של השוק, כשזו נגזרת מקניה ומכירה של סחורה ושירותים. ככל שיש יותר כסף בידי הציבור, ולאידך, כמות המוצרים בידי המוכרים לא משתנה - הביקוש גובר על ההיצע וגורם לעליית המחירים. למעשה, הכסף מאבד מכוח הקנייה שלו.

לדוגמא, אם מחיר למנה באולם אירועים עלתה 100 ש"ח, אז במצב של עלייה באינפלציה, אותה מנה בדיוק תעלה כעת 120 ש"ח. 

שני גורמים יכולים להוות סיבה למצב כזה. הראשון הוא חיובי - עלייה בביקוש למוצרים ושירותים, והשני, זה המתרחש בימינו, שלילי - כשל שוק, הנגרם מבעיות באספקת חומרי גלם, מה שגורם לעיכוב רב באספקת המוצר ללקוח ולחוסר במוצרים בשוק.

אזכור למצב זה ניתן למצוא במסכת סוטה בתלמוד, שם מתארים חז"ל את תקופת "עקבתא דמשיחא" וסיום הגלות - "היוקר יאמיר" מחד, ו"מעדנים מצויים כעפר" לאידך. מה שמעורר מיד תמיהה - מעדנים כעפר במחיר מופרז?!

כיוון שתקופתנו היא זו המדוברת בתלמוד כ"עקבתא דמשיחא", יצאנו לבדוק האם המחירים באמת עלו לעומת זמני העבר, ולאידך - כיצד זה מסתדר עם האמירה ש"מעדנים מצויים כעפר"?

מתחילים בבסיס

כמובן שלא ניתן לבחון יוקר מחייה מבלי לבדוק את גובה השכר. אז בדקנו את "שכר האמצע" (=מחצית מהעובדים מרוויחים פחות מהסכום הנ"ל) ואת שכר המינימום בארה"ב לצורך הבדיקה, לקחנו נתונים מהעבר - 1950, שנת עלייתו של הרבי שליט"א מלך המשיח לנשיאות הדור, ומההווה.

ב- 1950, שכר האמצע בארה"ב היה בגובה $3,300 לשנה, כששכר המינימום היה $1,560 לשנה. במונחים של היום, מדובר על $35,932 שכר אמצע, ו- $16,986 שכר מינימום. 50 שנה אחרי, ב- 2020, שכר המינימום בארה"ב עמד על $15,600 ושכר האמצע לשנה זו הינו $67,521.

אז כפי שניתן לראות, שכר האמצע בארה"ב עלה בכ- 88% לעומת 70 שנה לפני. אמנם חלה ירידה גם בשכר המינימום, אבל רק 1.5% מכלל העובדים בארה"ב השתכרו ברמה הזאת ב- 2020, לעומת 25% שהשתכרו בשכר מינימום או פחות ב- 1950.

אחרי שיודעים כמה כסף יש בקופה, ניתן לבחון כיצד מבזבזים אותה. אז נבחר כמה מוצרים והם יהוו בסיס להשוואה בין התקופות. לצורך הדוגמה, נבחר במוצרי בסיס לבית (כגון: לחם, חלב, ביצים, סוכר), עלות שיחת טלפון, ליטר דלק, מכונית ובית. בנוסף, נבחן גם מוצרי מותרות, כגון כרטיס טיסה, על מנת לבחון האם רמת המחייה יקרה היום יותר מאשר פעם.

זינוק שיא

ב- 1950 מחירו של כיכר לחם היה $0.12 ($1.31 במונחים של היום), לעומת $1.54 ב- 2020. מחירו של ליטר חלב היה $0.23 ($2.5 היום), לעומת $0.87 ב- 2020. מחירן של 12 ביצים היה $0.7 ($7.62 היום) לעומת $1.48 ב- 2020, ומחירו של חצי ק"ג סוכר היה $0.096 ($0.96 היום), לעומת $0.2 ב- 2020.

מחירה של שיחת טלפון מקומית בארה"ב היה $0.05 ($0.54 היום), לעומת חינם בהרבה מדינות או סכום של פחות מ- $0.001 לשיחה ב-2020.

מחירו של ליטר דלק ב- 1950 היה $0.52, לעומת $0.57 ב- 2020.

מחיר ממוצע של מכונית חדשה ב- 1950 היה $1,510 (16,441), לעומת $45,000 ב- 2020.

מחירו הממוצע של בית חדש בארה"ב ב- 1950 היה $8,450 ($92,000 היום), לעומת $389,400 ב- 2020.

מחירו הממוצע של כרטיס טיסה בתוך ארה"ב היה $54.5 ($593.45 היום), וטיסה מארה"ב לאירופה עלתה $310 ($3,375 היום), לעומת $292 ממוצע לטיסה מקומית בארה"ב ו- $1,100 בממוצע לטיסה מארה"ב לאירופה.

מחירו של מסך טלוויזיה צבעוני חדש ב- 1950 היה $1,295 ($14,100 היום) כשגודלו 38.1 ס"מ, לעומת $500 שגודלו 127 ס"מ ב- 2020.

מנתונים אלו עולה, שבפועל יש לאנשים היום הרבה יותר כסף מאשר היה לפני 70 שנה, כמעט פי 2 במונחים של היום. בנוסף, הכסף יוצא יותר על מוצרי בסיס שהיום זולים יותר, בגלל התפתחות התעשייה ומפעלים המאפשרים ייצור המוני.

כך גם במוצרי חשמל ושירותי טלפון, שהוזלו בעשרות אחוזים ב- 70 שנה האחרונות, עוד תוצר של שדרוג תשתיות וטכנולוגיות חדישות. ועוד לא דיברנו על חיסכון הזמן העצום שיש כיום, תודות למכשירי חשמל כמו מכונת כביסה, מדיח, מיקרוגל ועוד. מכשירים המאפשרים חיסכון בזמן יקר וממילא מאפשרים יכולת להשקיע את הזמן במטרות חשובות יותר.

כך גם הטיסות, שלא רק שמחירן הוזל אלא גם איכותן השתפרה פלאים - זמן הטיסה התקצר בהרבה ותנאי הטיסה עלו רמה. כך גם בעניין המכוניות. אמנם מחירן גבוה יותר ממכונית חדשה לפני 70 שנה, אך התמורה לא ניתנת כלל להשוואה. היום מכונית חדשה מכילה שדרוגים טכנולוגיים רבים שמייקרים את הייצור שלה, וכמובן ביצועי המכונית טובים לאין שיעור מלפני 70 שנה. באם היינו מוצאים היום מכונית שמשתווה בביצועיה לרכב לפני 70 שנה, בוודאי שמחירה היה ברצפה.

מעדנים כעפר

כשרואים את הנתונים הללו, השאלה כמו מזדעקת מעצמה - איפה הכסף?

והתשובה היא - "המעדנים מצויים כעפר". ניקח לדוגמא את המונח 'מעדנים' ככזה המייצג מוצרים שהם בגדר מותרות.

בימינו קיים ריבוי אדיר של מוצרי מותרות, עד שהתרגלנו אליהם בכזו רמה שהם הפכו למוצרי בסיס שאי אפשר בלעדיהם. 

לדוגמא - סמארטפון, מחשב ביתי או מחשב נייד, מוצרי חשמל ביתיים, ועוד ועוד. הצורך למלא את הבית בכל מוצר שרק יוצא לשוק, גורם להרגשה של חסר.

 אם חוזרים חזרה ל- 1950, הרי שמעל 80% מההכנסה הפרטית של משק-בית היה יוצא על מזון, דיור, ביגוד ובריאות. אחוזים בודדים היו קשורים למוצרי מותרות, אם בכלל. ככל שמתקדמות השנים ל- 2020, המספרים משתנים בצורה חדה, כשפחות מ-60% הולך לתשלומי צרכים בסיסיים, ואילו בין 20-25%(!) הולך על קניית מוצרי מותרות, כגון בשמים, אביזרי אופנה, אביזרים נלווים למכשירים טכנולוגיים, בילויים וכדומה.

עכשיו מובן איך יכול להיות "היוקר יאמיר" מחד, ו"המעדנים מצויים כעפר" לאידך: כיוון ש"המעדנים מצויים כעפר" - ריבוי מוצרים נמצאים בשוק, שונה סדר העדיפויות מבחינת הוצאות הבית, וגם מבחינת החיסכון הביתי. כסף רב מוזרם לקניית "המעדנים", ולכן גם נוצרת לאדם התחושה שאין לו מספיק כסף לצרכים הבסיסיים.

יותר מכך, בגין אמצעי התשלומים הרבים שהתפתחו בשנים האחרונות, המאפשרים לאנשים לקנות ולשלם במספר תשלומים, אנשים רבים קונים מוצרים גם כשאין להם כסף לקנות. וכשיש ריבוי תשלומים מידי חודש, נוצרת הרגשה שאין מספיק כסף לקנות מוצרים בסיסיים.

בסיום וחותם ספרו ה"יד החזקה", כותב הרמב"ם, לאחר תיאורו כיצד "כל המעדנים מצויים כעפר" - "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". בריבוי מקומות מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח, שסדר הופעת פסוקים או הלכות בתורה היא משמעותית ובעלת תוכן.

הקדמת הרמב"ם את "מעדנים מצוים כעפר" ל"ולא יהיה עסק כל העולם" באה ללמדנו הוראה ברורה: כיוון שהסימן של "מעדנים מצויים כעפר" התחיל כבר להתקיים, הגיע הזמן שנתחיל להכניס לחיינו גם את תוכן היעוד הבא - שכל עניינינו יהיו אך ורק ענייני קדושה, טוב וחסד - "לדעת את ה' - בלבד"!

כך גם תיכף ומיד יתקיים היעוד בשלמותו, וכלל בני האדם, בכל רחבי העולם כולו, יתעסקו בדבר אחד בלבד - בהשם יתברך, בהתגלות מלכנו משיחנו, הרבי שליט"א מלך המשיח, בגאולה האמיתית והשלימה נאו ממש!