אם נשאל ישראלי ממוצע, 'איך הפרנסה'? יש סיכוי סביר שהוא יגיד 'יכול להיות יותר טוב'. אך לאמיתו של דבר, דורנו הוא דור השפע. בעוד שמאות שנים 'עושר' היה שמור אך ורק ליחידי סגולה, הרי שבימינו עוד ועוד 'סתם אנשים' נקלעים פתאום למצב של עושר.
וזה לא רק תזה, זה מוכח מחקרית. ואיכשהו, באופן בלתי מפתיע, תחילת תקופת השינוי וההרחבה הכלכלית חופפת לעלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח לכס הנהגת הדור.
אחת הדרכים המרכזיות למדוד עושר יחסי של מדינות הוא באמצעות 'תוצר לאומי גולמי' או 'תוצר מקומי גולמי' – או בקיצור – תמ"ג. למעשה זהו נתון המרכז את השווי הדולרי של הייצור המקומי, באופן כללי למדינה או באופו פרטי לנפש.
אם נסתכל על השינוי בין התמ"ג העולמי בתחילת האלף הרביעי – לפני כאלף ושבע מאות שנה - שעמד על 180 מיליארד דולר לעומת תחילת האלף החמישי – לפני כשבע מאות שנה - שעמד על 210 מיליארד דולר, נגלה גידול של 16% בערך ב-1000 שנים. לא מרשים.
לעומת זאת, בשנת ה'ת"ר (1840), התמ"ג העולמי עמד כבר על 1.2 טריליון דולר. גידול משמעותי ביותר של כ-472% ב-600 שנה. אבל זה רק פיצוחים.
השינוי המשמעותי ביותר התרחש דווקא בדור השביעי. בתחילת נשיאותו של הרבי שליט"א מלך המשיח - בשנת ה'תשי"א (1951) התמ"ג העולמי עמד על 9.8 טריליון דולר (עלייה של 715% ב110 שנה) וכיום, 70 שנה אחרי, התמ"ג עומד על 87.8 טריליון דולר (!) עלייה מטאורית של 895% בדור השביעי בלבד.
למעשה, אולי זה נתון שלא אומר הרבה לאדם הפשוט כל עוד הוא לא רואה את הטריליונים בחשבון הבנק שלו. אז נביט לרגע על הנתונים שאמדו את ההון האישי העצמי הממוצע של כל אזרח בעולם.
בשנת ה'ת"ר (1840), ההון השנתי הממוצע של אזרח כדור הארץ עמד על 1,100$ בלבד. בתחילת נשיאותו של הרבי שליט"א מלך המשיח – הוא קפץ משמעותית ל- 3,351$. כיום, ההון הממוצע הוא 11,428$ לאזרח - עלייה של כ-341%. יתכן שזה נשמע לא מרנין במיוחד, אך זה כולל את כל מדינות העולם, כולל מדינות עולם שלישי בהם אזרחים חיים בחרפת רעב.
אם נתבונן בפילוח הנתונים במדינות המתקדמות והמפותחות יותר – נגלה נתונים שונים לחלוטין. בהונם של אזרחי המדינות החברות בארגון הבינלאומי OECD – הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי - הקפיצה היא מטאורית. בשנת ה'תש"כ (1960) הממוצע השני לאזרח עמד על 2500$ בערך בעוד שכיום הוא עומד על 44000$ - קפיצה של כ-1760% (!!) בתוך 60 שנה. זהו עושר שלא היה כדוגמתו.
הגם שהמספרים מדהימים, לאיפה הולך כל הטוב הזה? לכולם או ליחידה סגולה?
נתוני העוני, גם הם מבשרים שיפור אדיר. מאז ה'ת"ר (1840) שאז אחוז שיעור אוכלסיית העוני עמד מעל 75% - כ927 מליון בני אדם. בשנת ה'תשי"א (1950) - תחילת הדור השביעי, אחוז העניים ירד מתחת לכ-50% מהאוכלסייה העולמית - כ-1.2 מילארד בני אדם. כיום אחוז האוכלוסייה העולמית מתחת לקו העוני עומד על 9.2% (!) - כ-717 מליון בני אדם. הירידה דרסטית, והנתונים כמובן ביחס לגידול האוכלסייה, אין זאת אלא שהשפע הגשמי מחולק באופן הרבה יותר שווה בין רוב האנושות ולא מרוכז בקטבי אוכלוסיה.
הגאולה מביאה איתה שפע גשמי. זהו אחד מיעודיי הגאולה ומברכות העתיד. כמו שכותב הרמב"ם לקראת סיום ספרו היד החזקה, "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה... שהטובה תהיה משפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר".
יהיה שפע כל כך גדול עד שהעולם יפסיק לרדוף אחריו, הכל בר השגה, כולם יכולים לקנות הכל, לכולם יש הכל. אפשר להרגע.
אז מה נעשה? נתחיל לחיות באמת. נתחיל להתעסק במשמעות חיינו, ברוחניות, בלימוד תורה ובהכרת הבורא יתברך.
כפי שממשיך הרמב"ם, "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". שינוי דרסטי מהמצב שבו רוב העולם (אם לא כולו) עסוק במטלות היומיומיות וחיפוש כמעט אין סופי אחרי פרנסה וטרדות החיים.
אחד מהמסרים שהרבי שליט"א מלך המשיח חוזר בכמה וכמה מקומות, שעוד לפני הגאולה מתחילים לטעום, ולהתרגל ולחיות בסטטוס של גאולה. "טועמיה חיים זכו", ביטוי שאחד הפירושים שלו הוא חובת הטעימה ממאכלי השבת ביום שישי.
הגאולה נמשלת לשבת, ואנו עתה בערב שבת אחרי הצהריים, כבר שתי רגליים בתוך הגאולה וכבר טועמים את הנפלאות, את הניסים ואת העשירות.
בספר הזוהר הקדוש מופיע, "״ובשש מאות שנה לאלף השישי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעיני החכמה למטה ויכין עצמו העולם להכנס באלף השביעי, כאדם המכין עצמו ביום שישי בצהריים לכניסת שבת, כן גם בזה. וסימנך: בשנת שש־מאות שנה לחיי נח וגו' נבקעו כל מעיינות תהום רבה״.
שנה זו המתוארת בזוהר הקדוש, הינה שנת ה'ת"ר (1840), וכפי שהעלו הנתונים שהוצגו, מאותה שנה החלו להתרחש תהליכים עולמיים עמוקים של צמיחה ושגשוג.
לא נותר לנו אלא לקבל את פני משיח צדקנו, אנחנו, בני ביתנו וכל העולם כולו.
תגובות