• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ד תמוז התשפ"ד (20.07.2024) פרשת בלק

פסח זה שאנו אוכלין – בגאולה השלמה

בגאולה השלמה נשוב להקריב את קרבן הפסח ויתר קרבנות החג. כתוצאה מכך יהיו כמה שינויים בעריכת ליל הסדר ובנוסח ההגדה
פסח זה שאנו אוכלין – בגאולה השלמה
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

בגאולה השלמה נשוב להקריב את קרבן הפסח ויתר קרבנות החג. כתוצאה מכך יהיו כמה שינויים בעריכת ליל הסדר ובנוסח ההגדה: במקום ה'זרוע' שבקערת הסדר יניחו את כל גופו של כבש הפסח, ובמקום ה'ביצה' – חלק מבשר קרבן ה"חגיגה".

באמירת "מה נשתנה" יוסיפו שאלה חמישית "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי" (את בשר הפסח חייבים לאכול צלי). בפסקה "פסח, מצה ומרור" – במקום לומר "פסח שהיו אבותינו אוכלין בזמן שבית המקדש קיים" – נאמר: "פסח זה שאנו אוכלין". כך גם בברכת "אשר גאלנו" לא נאמר "כן ה' אלוקינו יגיענו" בלשון עתיד, אלא נאמר "והגיענו הלילה הזה לאכול בו פסח מצה ומרור".

בבית המקדש היו שוחטים את קרבנות הפסח בשלוש קבוצות שבכל אחת לפחות שלושים איש. הסיבה לכך היא, שבתורה נאמר שהשחיטה תיעשה ב"קהל – עדת – ישראל", ולמדו חז"ל (משלושת המילים) שהשחיטה צריכה להתבצע בשלושה מניינים. אולם לא היה להם ברור האם מדובר בשלושה מניינים זה אחר זה, או שלושה מניינים בבת אחת. כדי לצאת מן הספק קבעו שהשחיטה תהיה בשלוש קבוצות שבכל אחת יש שלושה מניינים, וכך בוודאי מתקיים הפסוק. 

אך לעתיד לבוא יבוא אליהו הנביא, שכידוע יפתור את כל הספיקות ההלכתיים. כך שייתכן ושחיטת קרבנות הפסח לא תתחלק לקבוצות, אלא כל עם ישראל יבואו כקבוצה אחת. 

ישנם פוסקים הקובעים כי כשם שבמצרים נדרש מעם ישראל להכין את הבהמה המיועדת לקרבן הפסח ארבעה ימים מראש – כך גם לדורות יש להכין את הבהמה ארבעה ימים לפני מועד השחיטה ולוודא שאין בה מום הפוסל אותה.

הרבי שליט"א מלך המשיח מעיר, כי בכל מקרה מדובר בהידור בלבד ולא בתנאי מחייב. כך שגם אם הגאולה תתחולל בערב פסח ובית-המקדש ירד משמיים בו ביום – נוכל לשחוט את קרבן הפסח, ואם אכן לא יהיה בו מום – נצא ידי חובת המצווה. 

מקורות: תלמוד בבלי פסחים סד, ב, סה, א. ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה נה, נו, מצוות לא תעשה קכה. משנה תורה לרמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ח, הלכות קרבן פסח פרק א הלכה ט. הלכות תמידין ומוספין פרק א הלכה ט. שאלות ותשובות תורת חסד סימן כג. הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים, פיסקא "מטבילין, מצה". שיחת אור לי"ד ניסן תנש"א. אגרות קודש חלק כב, איגרת ח'תרכב.

מתי נהיה סוף-סוף בני-חורין?

מדוע נמשיך להזכיר את יציאת מצרים גם בגאולה?

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...