• ב"ה ימות המשיח!
  • ח' ניסן התשפ"ד (16.04.2024) פרשת מצורע

האדם ועץ השדה: להיות תמיד מחוברים למקור

התכונה המייחדת את עולם הצומח היא החיבור התמידי למקור - האדמה. גם עלינו, בני האדם, להיות תמיד מחוברים למקורות הנכונים
האדם ועץ השדה: להיות תמיד מחוברים למקור
(צילום: Gabriel Garcia Marengo)
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

בפרשת 'שופטים', מופיע הפסוק "כי האדם עץ השדה", בו התורה ממשילה את האדם לאילן. מכך מובן כי יש קשר עמוק בין האדם לבין האילנות. זו גם אחת הסיבות לכך שאנו מציינים את חגו של האילן - ט"ו בשבט - באכילת פירות ובאי-אמירת קטעי ה'תחנון' בתפילה.

על פניו, הדבר מעורר תמיהה: הלא האדם הוא נזר הבריאה, והאילן הוא מסוג הצומח הנחות בדרגתו אפילו לעומת סוג החי. מדוע בוחרת התורה להשוות את האדם דווקא לאילן?

התשובה היא, שיש בצומח תכונה עיקרית ומרכזית בעלת משמעות רבה לאדם.

מעלתו של הצומח

התכונה המייחדת את הצומח היא הדבקות במקור חיותו, הקרקע. גם מין החי ומין המדבר מקבלים את מזונם מהאדמה, אך הם אינם צריכים להיות קשורים כל הזמן למקורם. לעומתם, הצומח חייב להיות מחובר תמיד אל הקרקע; אם מנתקים אותו מהאדמה, מקור חיותו, הוא גווע ונובל.

האילנות מבטאים זאת ביתר שאת, שכן הם מתקיימים שנים רבות וסובלים את כל עונות השנה, ועם זאת מניבים פרי שנה אחר שנה. הדבר מראה על הקשר האיתן שלהם עם האדמה, עד שאפילו שינויי העונות אינם פוגמים בהם.

התורה היא חיינו

במובן זה דומה האדם לעץ השדה. אף הוא, במהותו האמיתית, אינו יכול להתנתק ממקורו. נשמתו זקוקה לקשר מתמיד ורצוף עם מקור חיותה, וללא זה - חייה אינם חיים. הדבקות במקור החיים - זו תכונת האילן שהאדם צריך לאמץ לעצמו.

מקור החיים של האדם הוא התורה, כנאמר: "כי הם חיינו לאורך ימינו". ממנה יהודי שואב את כוחות נפשו להשכיל, להתמודד ולפעול.

אלא שבפועל רק חלק קטן מעם-ישראל עוסק בתורה יומם ולילה, ורוב האנשים צריכים לצאת מאהלה של תורה אל העולם, לחיי הפרנסה, כדי למלא את השליחות האלוקית - "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".

להשאר תחת השפעת התורה

למרות זאת יש לזכור ש"האדם עץ השדה": האילן, אף שהוא מתנשא אל מחוץ לקרקע - הוא מחובר אליה תמיד בשורשיו. וכך גם האדם - גם כשהוא עוסק בענייני העולם עליו להרגיש ולחזק ת הקשר שלו לתורה ולמצוות.

קשר זה צריך להיות לא כזיכרון בלבד - שפעם, בימי עבר, הוא למד תורה - אלא חיבור הגורם לו לקבוע גם במצבו הנוכחי זמנים בהם הוא לומד תורה. ועל הלימוד להיות באופן שמשפיע גם על הזמן בו הוא עסוק בדברים אחרים.

הדבר קשור במיוחד לדורנו, בו הרבי שליט"א מלך המשיח הודיע כי העולם כבר מוכן לגאולה ולגילוי "תורתו של משיח", ועלינו להוסיף בלמוד התורה כהכנה לתורה שנלמד בקרוב ממש מפיו של משיח צדקנו.

מה עדיף, פוטנציאל או מימוש בפועל?

מה מרמזים שבעת המינים בעבודת האדם?

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...