קצת חוצפה: בואו נהיה זלנסקי

עדיין מוקדם להתחיל לסכם את המלחמה באוקראינה, וקשה עד בלתי אפשרי לצפות מה יגרום לה להסתיים וכיצד תיראה אוקראינה לאחר מכן.

אבל אדם אחד הפתיע את העולם כולו במלחמה הזאת, ובגדול: וֹלוֹדימיר אוֹלֶכְּסָנדרוביץ' זֵלֶנסקי. עוז רוחו ועקשנותו הבלתי מתפשרת במלחמה על חייו וחיי ארצו ועמו, הותירו בהלם את מרבית מנהיגי העולם. ואין ספק כי הוא עוד עתיד לשמש כמודל לחיקוי ומחקר בנושאים אלו.

בתחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, נראה היה כי דבר לא יעצור בפני פוטין לבצע את זממו, אחד הצבאות החזקים בעולם פלש במטרה ברורה להחריב ולכבוש את המדינה החלשה. ומנהיגי העולם שחמלו על המנהיג הצעיר וחסר הנסיון שאיתרע מזלו לעמוד בראש המדינה הנחשלת בשעתה הקשה, מיהרו להציע לו חילוץ מיוחד ומקלט מדיני.

אבל אז הוא הדהים את העולם כולו, באומרו "אני צריך נשק, לא טרמפ!". הוא הפציר במנהיגי העולם לשלוח סיוע צבאי והומניטרי, והרים את המורל האוקראיני לראש התורן. ואז החלו להיראות המראות המדהימים בכל קנה מידה, בהם הצבא השני בעולם והחזק ביותר באירופה, הובס והושפל שוב ושוב בידי אזרחים עם נחישות וברק בעיניים.

כאמור עדיין מוקדם לסכם, אבל כבר עכשיו ניתן לראות את כישלונו הגדול של הצבא הרוסי בכיבוש קייב. הכיבוש לא צלח למרות הניסיונות החוזרים והנשנים, והכוחות הרוסיים נסוגו מפרברי קייב, ופנו להתמקד בחבל דונבאס שם האוכלוסייה יותר נוטה להיות פרו-רוסית.

מה שנחישות ודבקות במטרה יכולים לגרום.

להתעקש עם בורא עולם?

חשבתם פעם על כך ששישה מתוך ברכות שמונה עשרה, עוסקות בבקשות קירוב הגאולה השלימה?

אכן גם פה נדרשת נחישות ועמידה בלתי מתפשרת. לבקש לזעוק ולדרוש שוב ושוב מבורא העולם ומנהיגו: שלח לנו את הגאולה השלימה!

הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר כי אין בזה משום חוצפה, ובורא עולם בעצמו מחכה וממתין ורוצה שנתבע ממנו שוב ושוב את הגאולה. 

בשיחה המפורסמת, בה זעק הרבי שליט"א מלך המשיח, כי עלינו לעשות כל שביכולתינו כדי להביא את התגלות משיח צדקינו. אמר גם כי הדבר צריך להיעשות באופן של עקשנות. כמו שאומר הפסוק "כי עם קשה עורף הוא". ונדרש מאיתנו להשתמש בתכונת העקשנות 'למעליותא', להתעקש ולדרוש שוב ושוב בנחישות וללא את הגאולה מבורא עולם.

בהזדמנות אחרת הוסיף הרבי שליט"א מלך משיח, אודות אחד מהסימנים הכתובים בגמרא אודות סוף הגלות כי "חוצפא יסגא" [=החוצפה תרבה]. ומאיתנו נדרש להשתמש גם בחוצפה זו שכבר 'נמצאת ממילא' בדורנו, ולבקש שוב ושוב מבורא עולם את הגאולה.

הציפייה לגאולה היא מהמרכיבים החשובים בהוויתו של יהודי. בבית דין של מעלה שואלים את האדם האם "ציפית לישועה", ורבי שמעון בר יוחאי אומר כי אלפי האנשים שמתו במלחמה בימי דוד המלך, היה זה בגלל שלא תבעו את בניין בית המקדש!

בספר 'קץ הפלאות' מובאים דברים מבהילים, כי בשנת ת"ח עסקו עם ישראל במצוות ובמעשים טובים והיו ראויים להיגאל. ועבר עליהם כל החורף ופסח ולא ביקשו על הגאולה, ואז הגיעו עליהם הפוגרומים והגזרות הנוראות הידועות בשם "גזרות ת"ח ות"ט".

לאכול תפוח כמו זלנסקי

הסברו של ה'חפץ חיים' מוסיף נופך טכני לעניין, הוא מסביר שכשם שיש חובה על המעביד לשלם את שכר הפועל "ביומו תתן שכרו", אבל הסתייגות ההלכה אומרת שאם הפועל לא מבקש את שכרו אזי אין חיוב על המעסיק לשלם בו ביום.

כך בדיוק מסביר ה'חפץ חיים', הגאולה שבה נקבל את השכר על התורה והמצוות בזמן הזה. אזי אם נדרוש נתבע ונבקש את השכר מבורא העולם - אז יחול הדין, ובורא עולם יהיה 'מחוייב' כביכול להביא לנו את הגאולה.

אנקדוטה מעניינת מסופרת על אחד מגדולי ישראל - רבי יהונתן אייבשיץ. בהיותו רך בשנים ראה את אביו חוזר לבית כשצרור תפוחים נאים בשכמו. הילד שחשק בתפוח ניסה לשדל את אביו להעניק לו אחד מן התפוחים, ומשראה שניסיונותיו אינם צולחים עשה מעשה ששימש דוגמה לחוכמתו הנודעה לימים:

הוא פשוט בירך את ברכת "בורא פרי העץ", ואזי אביו שלא רצה להכשיל את בנו מחמדו בברכה לבטלה ח"ו, נאלץ לתת לו לנגוס בתפוח הנחשק..

אם ניקח את התפוח כמשל לגאולה, אזי בעקשנות זלנסקאית (עם קשה עורף) נמשיך ונדרוש את הגאולה ללא הרף. ועל פי דברי הרבי שליט"א מלך המשיח הנמשל לברכה על התפוח, הוא להתחיל ולשמוח כבר כעת בשמחת הגאולה האמיתית והשלימה. כמו שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". ומשיראה בורא עולם את השמחה הגאולתית שהתחלנו כבר להשתמש בה, ימהר ויביא תיכף את הגאולה השלימה במלואה. בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח.