המוות - תאריך התפוגה

עם כל פיגוע קשה שמתרחש היו-לא-תהיה, המוח מסרב להאמין. אנשים צעירים שחייהם נגדעו באבחת טירוף, יתומים רכים שנותרו ללא משענת, ובני משפחה שליבם התרסק לרסיסים ביחד עם כל עם ישראל.

ואנחנו שואלים את עצמנו שוב שוב: למה כל השכול והאובדן הזה אמור להתרחש? האם ישנה דרך לעשות לזה סוף?

מלבד גורמי הביטחון המופקדים על שלומנו, ונבחרי הציבור שקיבלו את קולותינו, על מנת לעשות הכל שמחבלים אנטישמיים כאלו לא יוכלו להפיק את זממם הנתעב. בקרוב מאוד מראות מוות ואובדן לא יוכלו יותר להתרחש, מסיבה שונה לגמרי. ולא תאמינו: זה בידיים שלנו.

ערבוב של רוע

היווצרות המוות בעולמנו, התרחשה מספר שעות בלבד לאחר בריאתו של האדם הראשון עלי אדמות. בחטא עץ הדעת המפורסם הוא אכל את הפרי שנאסר עליו, ומאז נגזר המוות על היצורים החיים עלי אדמות.

תורת החסידות מסבירה את הלוגיקה בין החטא ועונשו, בכך שבבריאת העולם היה הרע מופרד מהטוב, וכל אחד מהם ידע את מקומו. חטא עץ הדעת יצר בלבול וערבוב בין הטוב והרע. ועד שלא ניתן למצוא רע שלא מעורבב בו מעט טוב, וכן להיפך.

בגופו של האדם שהיה לפני החטא מלא בטוב וקדושה, התערבב עם החטא הרע והמוות הרוחני, וגרם למוות גשמי המגיע גם הוא מהרע והטומאה.

מתי יתוקן הרגע האומלל הזה? ניחשתם נכון. בגאולה האמיתית והשלימה תבוטל מציאות הרע, וממילא גם לא תהיה מציאות של מוות. בני האנוש יוכלו לחזור לחיות לנצח כמו בתוכנית המקורית.

כשהגוף יאכיל את הנשמה

בפסיקה ההלכתית נחלקו הרמב"ם והרמב"ן, האם אכן לאחר תחיית המתים ישובו כל בני האנוש ויחיו לנצח. הרמב"ם סובר כי זמן מה לאחר שיקומו כל המתים מקבריהם, ישובו כל בני האנוש לעפרם. ו'עולם הבא' של ימות המשיח יתקיים לנשמות בלבד ללא הגופים הגשמיים.

הרמב"ן שכמותו נפסקה ההלכה, חולק על הרמב"ם ואומר כי ודאי שעולם הבא שיתקיים לאחר תחיית המתים, יהיה לנשמות בגופים. ובימות המשיח כל בני האנוש יחיו לנצח.

תורת החסידות מסבירה ומרחיבה את דברי הרמב"ן, בכך שלעתיד לבוא תתגלה מעלת הגוף היהודי, ששורשו העליון גבוה אף יותר משורש הנשמה, והנשמה תהיה 'ניזונת' מהגוף. כן, ממש כמו אכילה פיזית.

שנאה שכזו

מכירים את הביטוי התלמודי "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת"? הוא נכון לגמרי גם על 'יום שכולו שבת' כפי שמכונה הגאולה. כל מה שיהיה בגאולה, הוא תוצאה ישירה של המעשים הטובים ועבודת השם שלנו בזמן הגלות.

כאשר בעולם הקטן בקרבנו נבטל ונשנא את הרע והמוות, זה יפעל ויזרז את הביטול הסופי של המוות הכללי. בקרבו של כל יהודי שוכנת נשמה אלוקית, ולכל אחד יש רגש פנימי עמוק שאומר לו להיות קשור ומחובר לגמרי עם הטוב והקדושה, ולהיפרד ולשנוא עד כלות את הרע והטומאה.

הרגש הפנימי הזה מתגלה אצל כל אחד ברמות ובזמנים שונים, יש צדיקים גמורים שאצלם זה בגילוי נון-סטופ. ויש את אלה שבאים לבית הכנסת רק בנעילה של כיפור. אבל אצל כל יהודי זה קיים.

להתנער מהעפר

לסיכום, נבואת ישעיה "בלע המות לנצח" תתקיים עם בואה של הגאולה, העתידה לבוא בכל רגע נתון. או אז תגיע הבריאה לשלימות רוחנית אבסולוטית, בה אין עוד מקום לערבוב ושאריות של רוע ומוות.

ומחדש הרבי מליובאוויטש שליט"א מלך המשיח, שמה שנאמר שגם "צדיקים חוזרים לעפרם" קודם הגאולה, לא יתקיים בדורנו. היות והסיבה לכך היא לקיים את הפסוק "אל עפר תשוב", ואת הפסוק הזה בדורנו ניתן לקיים גם על ידי "ונפשי כעפר לכל תהיה". להתנהג בענווה ובכבוד כלפי כל אדם באשר הוא, והמשל הוא ממש כאילו היית עפר הרחוב, וטבעי שהוא ידרוך עליך הלוך וחזור.

וממילא, אומר הרבי שליט"א מלך המשיח, כל היהודים שבדורינו "ועמך כולם צדיקים", יכולים לעבור ישירות לחיי נצח בגאולה השלימה. בלי שום הפסק בינתיים. והרבי שליט"א מלך המשיח בראשנו, בתור נשיא הדור שמתחיל את חיי הנצח, והעניין הזה בעצם התחיל ממנו.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!