• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט אדר ב' התשפ"ד (29.03.2024) פרשת צו

תשעה באב • יומן מיוחד משנת תנש"א בהיכל המשיח

מובן מאליו שגם לאחר צאתו מביהכ"נ לא פסקה השירה, ואדרבה – היא הלכה וגברה ונמשכה בריקודים סוערים מתוך שמחה רבה, גלויה ופנימית, בהמשך לשיחה וכו' והניגון של שמחת תורה • יומן מיוחד מט' אב (נדחה) תנש"א במחיצת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א • היומן המלא
תשעה באב • יומן מיוחד משנת תנש"א בהיכל המשיח
הישארו מעודכנים בסטטוסים של אתר הגאולה

מובן מאליו שגם לאחר צאתו מביהכ"נ לא פסקה השירה, ואדרבה – היא הלכה וגברה ונמשכה בריקודים סוערים מתוך שמחה רבה, גלויה ופנימית, בהמשך לשיחה וכו' והניגון של שמחת תורה • יומן מיוחד מט' אב (נדחה) תנש"א במחיצת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א • היומן המלא

• ליל שבת קודש
כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס לביהכ"נ לקבלת שבת בשעה 8:55 לערך. 


ב"לכה דודי" ניגנו ניגון שמחה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד כל הזמן בידו הק' על הסטנדר בחוזק רב, ומפעם לפעם – יותר ויותר בחוזק (ובפרט בסיום "ימין ושמאל תפרוצי"), כשמגבי' את ידו הק' מהסטנדר לגמרי. הדבר הגיע לשיא אחרי "בואי בשלום" (שהי' באותו ניגון שמחה), כאשר הניף כ"ק אדמו"ר שליט"א את ידו הק' על הסטנדר בחוזק רב ובתנועות מורמות אל-על כשמתנענע בכל גופו הק'. 


לתפילת שמו"ע נעמד כ"ק אדמו"ר שליט"א ב"אמן יהא שמי' רבא" שבחצי קדיש שלפני זה (כרגיל בתקופה האחרונה, ולא ב"ופרוש עלינו" – כבשבת שעברה). 


בסיום התפילה, כשהסתובב לעבר הקהל, המשיך לומר משהו למשך זמן ארוך יותר מהרגיל. 


אחרי התפילה והכרזות הגבאי (על שמחות ה"שלום זכר" – ביניהם שמחת "שלום זכר" אצל ר' יקותיאל שי' ראפ – שנולדו לו ביום שישי תאומים, בן ובת שיחיו, למזל טוב) – יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מביהכ"נ בשעה 9:25 לערך, כשמעודד בידו הק' את שירת "ווי וואָנט משיח נאַו" ומאחל לכאו"א: "גוט שבת". 


כשעלה כ"ק אדמו"ר שליט"א לפרוזדור למעלה, איחל לעומדים שם כנ"ל. ביניהם הי' עורך העיתון "ישראל שלנו" ר' שמואל שי' שמואלי ובניו שיחיו, ולאחרי אמירתו אליהם "גוט שבת" – הסתובב אליהם כ"ק אדמו"ר שליט"א באופן מיוחד, ועודד לעברם בידו הק'. 


• יום שבת קודש פרשת דברים, שבת חזון, ט' מנחם אב
לתפילת שחרית נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לביהכ"נ הגדול בשעה 10:35 (!), וכשיצא מחדרו הק' הניף את ידו הק' לשלום לעומדים שם. 


[את הזמן הפנוי עד לתחילת התפילה, ניצל הקהל לסיים את שיעורי חת"ת ורמב"ם וכו' לפני חצות היום]. 
בתפילה ניגנו כרגיל ב"שיבנה ביהמ"ק", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בידו הק'. בקטע "א-ל אדון" ניגנו ניגון מארש כרגיל, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד ביד קמוצה על מדף הסטנדר (בישיבה). בקדושה ניגן הש"ץ את "ממקומך" בניגון של "לכתחילה אַריבער", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בידו הק' על הסטנדר בחוזק, ובפרט בתנועה הידועה שחוזרים עלי' כמה פעמים – בה סימן לחזור עליה פעם שני' (וכן הי' פעמיים). גם ב"שים שלום" ניגנו, ועודד בידו הק'. 
בחזרת הש"ץ דשחרית ומוסף, ישב כ"ק אדמו"ר שליט"א. 


את ההפטרה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א באיטיות ובקול נמוך מעט. 


התפילה הסתיימה בשעה 12:20 לערך. 

 

• התוועדות קודש
להתוועדות (המיוחדת במינה, אשר נקראה (כולה) בשם ההתוועדות בעניני הגאולה והמשיח) ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעה 1:40, כשבידו הק' הסידור – ובתוכו לא היו מונחים דפי "פרקי אבות" המוגדלים. הקהל ניגן את הניגון שעל קאַפּיטל צדי"ק – "שובה ה' עד מתי"1. 


אחרי ברכת בופה"ג התחיל ר' י.כ. לנגן "זאָל שוין זיין די גאולה", וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה "לחיים" לעומדים על הבימה מסביבו ומאחוריו – ואח"כ לכל הקהל, ועודד בידו הק' כמה פעמים באופן מיוחד לכל הכיוונים בתנועות תכופות ורצופות, והקהל ניגן בהתרגשות ובחוזק. באמצע נתן כ"ק אדמו"ר שליט"א פרוסת "מזונות" לילד הקטן מהאחים שארף שיחיו, ומיד אח"כ עודד בידו הק' לעברו (פ"א ובתנועה מיוחדת). 


שיחה א' ארכה כ-10 דקות, מהשעה 1:48 עד השעה 1:58, ובה דיבר אודות יום ה"תשיעי" ויום ה"עשירי", כשמקשר זאת עם מאמר חז"ל בקשר ליום הכיפורים – "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה בתשיעי ועשירי", אשר זהו אותה הקביעות ביום זה, ואוכלים ושותים ביום התשיעי. בשיחה היתה אריכות מיוחדת בענין הגאולה ומשיח, באומרו בין הדברים: "הנה זה בא". 


בסיום השיחה (וכן בסיום כמעט כל שיחה בהתוועדות זו) דיבר בענין תקט"ו התפילות שהתפלל משה – בגימטריא "ואתחנן" (והמשיך לדבר אודות פרשת ואתחנן), ואודות ענינו של שם החודש "מנחם אב", והדיוק בהקדמת השם "מנחם" לפני השם "אב". 


אחרי שיחה זו ניגנו "שישו ושמחו בשמחת הגאולה", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בידו הק' כמה פעמים בהמשך הניגון, ובפרט כעבור כמה דקות שבהן ענה "לחיים" לקהל – שאז עודד בתנועות סיבוביות מהירות (והמשיך לענות "לחיים"). כשניגש ר' שניאור זלמן שי' גורארי' לכ"ק אדמו"ר שליט"א, בירכו כ"ק אדמו"ר שליט"א באריכות מיוחדת באומרו: "אמן, בקרוב ממש, לחיים, לחיים ולברכה". 


שיחה ב' ארכה 23 דקות, מהשעה 2:10 עד השעה 2:33, ובה דיבר אודות ענין הנ"ל, ובהמשך לזה איחל שלא יצטרכו להתענות בעשירי, כביוהכ"פ בזמן שלמה המלך, עת בו נחנך ביהמ"ק. כמו"כ דיבר בענין זה שכאשר משיח יבוא תיכף ומיד "וועט מען פּראַווען אַ סעודת הודאה"2, ויהי' הענין ד"יודו לה' חסדו" – במכל שכן מיוצא מבית האסורים. 


בהמשך השיחה דיבר אודות הענין ד"עד מתי", והתבטא באומרו אשר יגיע הזמן תיכף ומיד ממש שלא יצטרכו לזעוק "עד מתי" – שזוהי "די לעצטע בקשה און דערמאָנונג"3 – מכיון שהקב"ה שמע ושומע את תפילות כל בני ישראל. בסיום השיחה היו "אותיות" נפלאות אודות משיח, באומרו שמשיח צדקנו בא בתוכנו ונכנס לביהכ"נ זה – שהוא מזרע דוד ושלמה, וזה יהי' משיח ודאי, ואז תהי' גאולה ודאית, וביהמ"ק יהי' ביהמ"ק ודאי. 


הסגנון בשיחה זו הי' מיוחד במינו; היו כאילו "רגשות מעורבים", שמצד א' הנה משיח מתגלה כעת, ולאידך – עדיין לא בא. קולו הק' הי' נשמע מאוד "כאוב" ("פאַרווייטיקט"), ובכלל הי' נראה רציני. 


אחרי שיחה זו ניגנו את הניגון של "עד מתי", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד כמה פעמים בידו הק' בהמשך הניגון. הקהל ניגן – באמצע זמן שירת הניגון – בזריזות, בחוזק ובהתרגשות, והיו אלו רגעים מרוממים ומרגשים. 


באמצע הניגון הסתובב כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחוריו ופנה לעבר ר' ירמיהו שי' אלוי – מהרבנים של יוהנסבורג, דרום אפריקה – שישב מימינו, והורה לו לומר "לחיים". כשאמר הלה "לחיים" על כוסית, סימן לו כ"ק אדמו"ר שליט"א שיאמר על כוס גדולה – כשעושה בידו הק' אות של תמיהה (והריל"ג הגיש לו כוס גדולה והוא אמר "לחיים"). כל הנ"ל הי' במאור פנים ובחיוך, ואח"כ הניף בידו הק' לעבר הקהל. כמו"כ הסתובב כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחוריו – לעבר הרב שניאור זלמן גורארי', והניף את ידו הק' אליו פעמיים בחוזק. 


שיחה ג' ארכה 20 דקות, מהשעה 2:40 עד השעה 3:00, ואותה הקדים באומרו שלא צריכים לדבר אודות ענין הגלות, אולם בינתיים, באם משיח "וועט זיך חס ושלום אָפּהאַלטן"4 – צריכים לערוך סיומים, ביום השבת קודש ובאופנים המותרים במוצאי ש"ק, ביום ראשון ובמוצאי יום ראשון. כמו"כ דיבר אודות שבת חזון, שמראים לכ"א את ביהמ"ק השלישי. בסיום השיחה אמר ש"הנה משיח בא", ואז תהי' שמחה רבה באופן ד"עד דלא ידע" – למעלה מהשמחה של שמחת תורה ולמעלה משמחת פורים, כי אז יהי' הענין דסעודת ושמחת הודאה – שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה בגאולה האמיתית והשלימה. 


מיד אחרי שיחה זו שתה כ"ק אדמו"ר שליט"א את כל הכוס. ניגנו את מארש נפוליון בשמחה רבה, וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד כמה פעמים בעת הניגון – ובחוזק, כשמגביר את קצב השירה והשמחה. 


שיחה ד' ארכה 20 דקות, מהשעה 3:10 עד השעה 3:30, ובה היו הוראות בנוגע לסיומים בימים אלה ואודות ההוספה בלימוד התורה שצ"ל במכל שכן בט"ו מנחם אב, ואמר שכאו"א יעורר את חברו אודות הריבוי בעשיית סיומים באופן ד"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", ולפרסם זאת בכל מקום. כמו"כ הוסיף שיש לקשר את הסיומים עם הוספה בצדקה, ושעד"ז צ"ל הוספה באהבת ישראל, ובזמן המותר באכילה ושתי' – לקשר את הסיום עם סעודה גשמית. 


אח"כ המשיך כ"ק אדמו"ר שליט"א לדבר באריכות אודות ט"ו מנחם אב, והשמחה שצ"ל אז – שהיא יותר גם משלושת הרגלים, ומזה מובן שיש לערוך התוועדות חסידים ביום ט"ו, ואע"פ שהוא ביום ועש"ק – מכל מקום יעשו את ההתוועדות בליל שישי, ויתוועדו במשך הלילה בשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה – עד שיבטלו ויחסכו ("וועט מען פאַרשפּאָרן") לגמרי את כל ה"מרה שחורה", אפילו של ה"בעלי נגלה"... 


מענין זה נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לענין השידוכין וחתונות בריבוי שיהיו בעזהי"ת אחרי ת"ב (כנהוג), ואודות החתונות ושידוכין שכבר היו, ושיהי' "מהרה ישמע" (ודיבר באריכות בקשר לזה). כמו"כ אמר שיקויים היעוד "הקיצו ורננו כל הנשמות" – "מאי דהוה הוה", וכל הנשמות יהיו בעת הגאולה, וסיים במילים "תיכף ומיד ממש". 
לאחרי שיחה זו ניגנו את הניגון של "מהרה ישמע" (בהמשך להמדובר בשיחה), וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בחוזק בידו הק' לכל הכיוונים כמה פעמים. 


בא' הפעמים שניגנו בין השיחות בעת ההתוועדות, הביט כ"ק אדמו"ר שליט"א לעבר כמה ילדים – מימינו ומשמאלו – שאמרו "לחיים", וחיכה עד ששתו את הכוס. 


שיחה ה' ארכה 5 דקות, מהשעה 3:35 עד השעה 3:40, ובה דיבר שוב אודות ענין הסיומים – לפרסם בכל מקום אודות עריכת סיומים היום, ובאופן המותר במוצש"ק, ולמחרתו, ובימים שלאחרי זה (ופירט: ביום ראשון, ביום שני וכו') – עד חמשה עשר במנחם אב. כמו"כ דיבר אודות הענין של קיבוץ גלויות, והזכיר את הפסוקים מהפטרת התענית: "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (וקישר זאת עם ביהכ"נ וביהמ"ד זה של נשיא דורנו, בית המשולש דתורה, עבודה וגמילות חסדים, ובית של שלוש קומות), "עוד אקבץ עליו לנקבציו". אח"כ הזכיר אודות חלוקת המשקה. 


אחרי שיחה זו, הגיש הריל"ג לכ"ק אדמו"ר שליט"א שבעה קנקנים, והסדר הי' כרגיל. 


בין העוברים היו: 
ר' יעקב שי' ווייסבלוך – ראש הקהל של קישינוב, רוסי' – עבור התוועדות שתתקיים שם. לאחרי שהכריז באידיש, הורה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א בחיוך: "זאָל ער זאָגן אויף רוסיש"5. הלה הכריז שוב ברוסית, וכ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ועל פניו הק' היתה ניכרת שביעות רצון; 
ר' ברוך שי' אברלנדר, שליח בבודפסט, הונגרי' – עבור התוועדות ט"ו מנחם אב שם; 
ר' אליהו א.א. שי' קיי, שליח בעיר צ'טנוגה, טנסי – עבור התוועדות בכ' מנחם אב בביהכ"נ "בית שלום", וכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה אחרי הכרזתו: "לחיים"; 
ר' שמעון שי' העכט – עבור התוועדות באור לט"ו מנחם אב (לע"נ אביו ר' יעקב יהודה ע"ה העכט, שיום היאָרצייט הראשון שלו הוא בט"ו מנ"א); 
ר' מנחם נחום שי' גרליצקי הכריז אודות הסיומים בש"ס שיתקיימו כל יום עד ט"ו מנחם אב. עוד טרם סיים להכריז, פנה אליו כ"ק אדמו"ר שליט"א ואמר: "מ'האָט דאָך אָפּגערעדט: היינט – שבת, מוצאי שבת, זונטיק..."6, ומיד תיקן הנ"ל ואמר: היום בע"ה יתקיים סיום, ובמוצאי שבת יתקיים סיום, וביום ראשון ת"ב נדחה יתקיים סיום וכו', ובעת ההכרזה חייך לעברו כ"ק אדמו"ר שליט"א7; 


אחרון המכריזים היה ר' משה יהודה שי' קוטלרסקי – אודות כינוס השלוחים האירופאי השלישי במדינת רוסי' אשר יתחיל בי"ד מנחם אב ויתקיים בערים ליובאוויטש, מוסקבה ואלמא אטא (ביום ההילולא כ' מנ"א, שאז יעלו על ציון הרלוי"צ ז"ל). 


אחרי ההכרזות, התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן את ניגון ההקפות לאביו הרלוי"צ ז"ל, עודד כמה פעמים בחוזק בידו הק', ואח"כ טעם מה"מזונות". 


כעבור דקה – סימן בראשו הק' לעבר החזן ר' משה שי' טלישבסקי לנגן "יהי רצון . . שיבנה ביהמ"ק", והלה ניגן באופן מיוחד ומתוך התרגשות. כ"ק אדמו"ר שליט"א עודד כמה פעמים בידו הק' בחוזק, וכן הסתובב לאחוריו והניף את ידו הק' כמה פעמים לעבר היושבים שם. 


אח"כ הזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות אמירת ברכה אחרונה. 


ההתוועדות הסתיימה בשעה 3:50 בדיוק. 

 

• מנחה והמשך השבת
כשניגש כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת מנחה (ולפני זה – בעת הברכה אחרונה ונטילת ידיים) ניגנו "שובה ה'" – כרגיל, ולאחרי שהניח כ"ק אדמו"ר שליט"א את הסידור על הסטנדר (הי' זה בעת שסיימו לנגן את הניגון פעם אחת) – לפתע הניף כ"ק אדמו"ר שליט"א את ידו הק' וחזרו על הניגון (וניגנו את רוב הניגון פעם שני'). 


בקריאת התורה עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלישי (קראו בס"ת של משיח), וכשניגש לעלייתו סגר את הסידור. 
כ"ק אדמו"ר שליט"א לא אמר פרקי אבות ברבים. [ולהעיר שבשנת תשמ"א אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שמה שהוא עושה בחדרו אין זה נוגע, וכ"א יעשה כפי שנוהג8]. 


אחרי קדיש בתרא היו פני כ"ק אדמו"ר שליט"א לעבר הקהל, והמתין להכרזת הגבאי אודות "ירחי כלה" בשבוע הבעל"ט – שמתחיל ביום שישי ט"ו מנחם אב, סעודה שלישית (וסעודה מפסקת) מטעם "ועד סעודת שלמה" היום בשעה 7:00, ואודות תפילת מעריב במוצש"ק בשעה 9:10. 


ניגנו "שישו ושמחו בשמחת הגאולה", וכ"ק אדמו"ר שליט"א הניף את ידו הק' לעבר הקהל שעמד ממולו, אח"כ הסתובב לשמאלו ועודד כמה פעמים בידו הק' לעבר העומדים שם (ביניהם כמה ילדים), ומשם הסתובב בחזרה והלך ישר ויצא מביהכ"נ בשעה 4:15 כשמעודד בידו הק' את השירה בתנועות עזות. 


אחרי ההתוועדות (וה"חזרה") התקיימו סיומי מסכת רבים, וכן מאוחר יותר – בשעה 6:00. 


בשעה 7:00 התקיימה ב-770 סעודה (מפסקת ו)שלישית מטעם "ועד סעודת שלמה" בארגונו של ר' יהודה שי' בלסופסקי, וכסעודת שלמה בשעתו, יחד עם התוועדות חסידים. השתתף בה קהל רב מאנ"ש והתמימים שיחיו וניגנו ניגוני שמחה הקשורים לגאולה, וכן חולק מהמשקה של כ"ק אדמו"ר שליט"א ע"י ר' מנחם שי' גרליצקי. 
אחרי הסעודה המשיך הקהל בריקודים באופן ספונטאני ומתוך שמחה רבה בשירת "שישו ושמחו בשמחת הגאולה, הנה הנה משיח בא", עד לדקות ספורות לפני מעריב, וכך ניצלו את הרגעים האחרונים של השבת בציפי' לגאולה עוד בשבת חזון, ותוך תקוה שהשמחה תדחה את התענית לגמרי ונזכה לגאולה השלימה מיד ממש (ורק ברגע האחרון – ו"עדיין לא בא" – פנו במהירות לחלוץ נעליים...). 


• מוצאי שבת קודש, ליל תשעה באב נדחה – יהפך לשמחה
בשעה 9:30 יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מחדרו הק', וירד לביהכ"נ (שהי' מלא מפה אל פה – לפי ערך ימים אלו) דרך המדרגות הפנימיות. כ"ק אדמו"ר שליט"א הי' נעול בנעלי בד, ובידו הק' הסידור, כשבפנים מונחים דפים מוגדלים ממגילת איכה ומהקינות של ליל תשעה באב. 


בהגיעו ליד ארון הקודש, הביט על ארגז ("באקס") שהי' מונח על הרצפה לא רחוק משם, ונגע בפרוכת ארון הקודש כרגיל. בעלותו לבימה, הביט על השרפרף המרופד שהי' מונח ליד הסטנדר – שהי' ללא מפה (הכסא הרגיל הונח בצד), והניח את הסידור על השולחן (המיועד גם עבור יחידות-כללית, ומונח תמיד מול חדרו של כ"ק אדמו"ר שליט"א) שעמד לימין הסטנדר, כשנשען עליו קצת (השולחן עמד כשאורכו לאורך ביהכ"נ). לצד השולחן היתה מנורה, אותה הדליק הריל"ג אח"כ. 


לאחר "ברכו", הורידו את הפרוכת של ארון הקודש. כ"ק אדמו"ר שליט"א התיישב על השרפרף ליד השולחן, כשפניו הק' לכיוון דרום-מזרח. 


אחרי שמו"ע וקדיש, הוציא כ"ק אדמו"ר שליט"א את הדפים והניחם על השולחן, סגר את הסידור והזיזו לסוף הסטנדר לימינו, והתיישב. הריל"ג ניגש ואמר לכ"ק אדמו"ר שליט"א אודות ברכת "בורא מאורי האש" כשהריב"ק (שאגב – הי' גם הש"ץ לרגל יאָרצייט אמו) מקרב את ב' הנרות הדלוקות, וכ"ק אדמו"ר שליט"א נעמד ובירך כשמושיט את אצבעותיו הק' מופשטות והביט על ידיו הק' לעבר האש (אח"כ החזיק הריב"ק לריל"ג והריל"ג לריב"ק), ואח"כ התיישב בחזרה. 


קריאת מגילת איכה התחילה בשעה 9:40 והסתיימה בשעה 10:05. הבעל קורא הי' ר' מרדכי שי' שוסטרמן, ואיתו-עמו בניגון – כל הקהל שיחיו. 


אח"כ אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א את הקינות, וסיימן בשעה 10:20 (נראה שהאריך במיוחד) – משך כמה דקות אחרי הש"ץ והקהל, ואז נעמד, פתח את הסידור והניחו ע"ג דפי הקינות, ואמר "ואתה קדוש" ו"עלינו". 


בתחילת הקדיש שלפני "עלינו", דפדף כ"ק אדמו"ר שליט"א לסוף הסידור והביט לכמה שניות בדפים וכו' המונחים שם. אחרי "עלינו" וכו', סגר כ"ק אדמו"ר שליט"א את הסידור, עיין שוב בדפי הקינות (המקופלים לשנים) בהתעניינות מרובה ולמשך זמן – כמעט עד סוף קדיש בתרא, ואז הכניסם לסידורו. 


לאחר התפילה והכרזת הגבאי – לקח כ"ק אדמו"ר שליט"א את סידורו, וכשהגיע למדרגות, הסתובב לעבר הריל"ג והודיע בהפתעה על חלוקת דולרים לצדקה! 


מיד שלחו להביא חבילת שטרות של דולר. בתחילה ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א באיטיות בהמתינו שיסדרו את שולחן החלוקה, אך השולחן הי' מונח בפינה ליד הכותל המזרחי ותיכף ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א בזריזות ונעמד ליד עמוד הש"ץ כאשר הזיזו את המדרגות והוציאו את השולחן למקום הרגיל, ואז ניגש כ"ק אדמו"ר שליט"א והניח את סידורו על השולחן, המתין במשך למעלה מחצי דקה עד שהגיעו הדולרים, ואז החל לחלק שטר א' לכאו"א מלמעלה מאלף אנשים, נשים וטף שיחיו – שעברו במהירות. [הפעם האחרונה שחילק דולרים לצדקה במוצש"ק היתה במוצש"ק פרשת תרומה, ר"ח אדר תשמ"ח]. 


בעת החלוקה, חייך (!) לנשים וילדים כרגיל. לר' גרשון בער שי' יעקבסון – עורך העיתון "אלגעמיינער ז'שורנאל" נתן דולר נוסף כשמחייך חיוך רחב באומרו: "פאַרן צייטונג"9. אחרי שנתן לצ'ארלי את הדולר, הניף אליו את ידו הק' כשחיוך על פניו הק'. לעוד א' שעבר הרים כ"ק אדמו"ר שליט"א את ידו השמאלית הק' בתנועת עידוד מיוחדת (כשאצבעותיו הק' קמוצות). למשב"ק ר' שלום בער שי' גנזבורג נתן שני שטרות, כרגיל. 


החלוקה ארכה 25 דקות לערך, ובסיומה הכניס כ"ק אדמו"ר שליט"א שני שטרות בסוף סידורו, חילק לעוד כו"כ שלא קיבלו ולמזכירים, ושאל את הריל"ג האם כולם קיבלו. אח"כ החל ללכת לכיוון ארון הקודש, ואז נעצר – והביט עליו (כרגיל בכניסתו ויציאתו בת"ב), ויצא מביהכ"נ בשעה 10:50 כשמביט על הקהל. היו שהתחילו לשיר "שיבנה ביהמ"ק", אך השתיקו וכו' וכ"ק אדמו"ר שליט"א לא עודד. 


אח"כ נערך סיום על מסכת שמחות ע"י ר' חיים שלום דובער שי' ליפסקר, ואח"כ לימד ברבים ר' י.כ. את המאמר ד"ה "איכה ישבה בדד" תשל"א. 


מאוחר יותר התקיים שיעור ברבים בשפה האנגלית בעניני דיומא ע"י ר' ניסן שי' מאנגל, בהשתתפות קהל של אנשים וכן נשים (שהקשיבו מעזרת נשים). 


• יום ראשון, י' מנחם אב, תענית תשעה באב נדחה – יהפך לשמחה
בשעה 10:00 בדיוק יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מחדרו ובידו הק' הסידור (שבתוכו דף ההפטרה) וספר קינות מוגדל (הוצאת "מוסד הרב קוק" תשמ"ט) בצבע כחול. 


כשהגיע לסטנדר, הניח את ספר הקינות על השולחן (הימני שעומד שם במיוחד כנ"ל) ואת הסידור על הסטנדר, ופתח את הסידור ב"הודו". 


במשך10 התפילה הי' נראה שאומר עם הקהל קטעים מפסוקי דזמרה. כשאחז הש"ץ אחרי "ברוך שאמר", אחז כ"ק אדמו"ר שליט"א בסידורו ("תורה אור") בדף של "ברוך שאמר", והחזיר שני דפים לאחור שוב לתחילת "הודו", והי' נראה שאומר, והמשיך, והפך דף לתחילת "הודו", וכן הי' כארבע-חמש פעמים. 


כשהגיעו ל"שמע ישראל", הניח את יד ימינו על עיניו, ונענע בראשו (כרגיל בכל יום, ושלא כרגיל בתשעה באב). 
כל זמן התפילה עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א. כשהגיע הש"ץ לשמונה עשרה, הביט כ"ק אדמו"ר שליט"א לשמאלו לאחור כרגיל, אך לא פסע ג' פסיעות. אחרי שהתחיל הקהל שמונה עשרה, דפדף בסידור לשמונה עשרה, ובקדושה דפדף לקדושה. 


בחזרת הש"ץ הניח את הסידור על השולחן הנ"ל והתיישב לידו (כפי שישב אתמול). ל"מודים דרבנן" נעמד, ואמר מעל גבי הסטנדר (ולא הרים את הסידור). בסיום "מודים" הסתובב לעבר הש"ץ (הגם שלא אומרים ברכת כהנים), והביט לעברו עד שהתחיל "שים שלום" (גם זה הי' מחזה בלתי רגיל; הסטנדר ללא מפה וללא סידור וכ"ק אדמו"ר שליט"א נשען עליו ומביט בעיניים חודרות לעבר הש"ץ). 


בקריאת התורה פתח את הסידור (שהעלה לסטנדר) בחציו השני, הניח את ספר הקינות על הסטנדר ופתחו, עיין בהם וסידר את דפי ההפטרה. לפני שקראוהו לעלי' (שלישי – מפטיר), הכניס את דפי ההפטרה לתוך הסידור, וכשקראוהו – ירד כרגיל עם הסידור. 


בשעה 10:45 התחילו לומר קינות. כ"ק אדמו"ר שליט"א הניח את הסידור על הסטנדר והתיישב, הסתובב (כשפניו הק' לזוית מזרחית-דרומית), פתח את ספר הקינות והוציא את המשקפיים מכיסו והרכיבן. בכל משך זמן אמירת הקינות ישב כך על הקופסא המרופדת, ולא הרים את ראשו, רק ראשו הק' נע מתחילת שורה לסופה ומהעמוד הימני לשמאלי כאשר מפעם לפעם מסדר את משקפיו. 


לאחר מספר דפים בקינות, אמר קטע והפך דף לאחור לומר קטע-פזמון וחזר כך כמה פעמים, אח"כ הפך דף שני וחזר שני דפים אחורה מספר פעמים (לפי ספר הקינות של כ"ק אדמו"ר שליט"א, נראה שזהו בקינה "איכה תפארתי . . חבצלת השרון", שם נדפס שחוזרים על הקטע "למה תריבו . . לכם" ועל הקטע "סחי ומאוס . . ישעשעוני" לסירוגין במשך 11 פעמים (כ"א); בספרי קינות בהוצאות אחרות שמשתמשים בהם לא כתוב שצריך לחזור על הנ"ל, ואומרים שכן הי' גם בשנה שעברה11). 


במשך כו"כ קינות דפדף כ"ק אדמו"ר שליט"א כנ"ל (ולפי הדפים וכו' נראה שזה הי' ב"אז בהלוך" שבהוצאה הנ"ל מודפסים שני קטעים: "אם כאדם . . ברית", "מה אעשה . . מלפני" שחוזרים עליהם לסירוגין; בדפוסים האחרים שבשימוש לא מודפסים כלל קטעים אלו). 


בשעה 12:30 סיים הש"ץ ר' מרדכי שי' שוסטרמן את סיום הקטע האחרון שלפני "אלי ציון". כעבור חצי דקה לערך הסתובב כ"ק אדמו"ר שליט"א מעט לצד ימין, הרים את ראשו הק' והביט (כנראה) על השעון (זמן חצות הי' בשעה 1:02), וכעבור 5 דקות נעמד וניגש לסטנדר. התחילו לומר "אלי ציון", וכ"ק אדמו"ר שליט"א דפדף לסוף ספר הקינות ועיין שם, וכך חזר על עצמו כמה פעמים. 


אח"כ פתח את הסידור ב"אשרי" ו"ובא לציון", ואח"כ ב"עלינו לשבח"12. 


בסיום התפילה, המתין כ"ק אדמו"ר שליט"א שיכריזו על תפילת מנחה. הכריזו שמנחה תהי' "כשיהיו מוכנים", וכ"ק אדמו"ר שליט"א יצא מביהכ"נ בשעה 12:45. ברדתו מהבימה, הביט על ארון הקודש (כאתמול) – מלמעלה למטה. 
מיד אחרי התפילה, התקיים בביהכ"נ סיום על מסכת מועד קטן ע"י ר' חיים שלום דובער שי' ליפסקר, שהועבר ג"כ בשידור ברדיו. 


לאחר מכן הודיעו שמנחה תתקיים בשעה 3:15, ואח"כ תהי' חלוקת הדולרים הקבועה של יום ראשון13 (ויש לציין שבהמשך היום התאספו הרבה אנשים לחלוקה הקבועה על אף התענית. כמו"כ יצויין שבמשך שבוע שעבר אמרו (ע"פ השמועה) שלא תהי' חלוקה היום). 


לתפילת מנחה נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעה 3:23, עטוף בטלית ומעוטר בתפילין. בדרכו למקומו נגע בפרוכת (שנתלתה אחרי חצות היום) כרגיל ועלה לבימת התפילה, עלי' היו מוכנים הסטנדר (עם המפה שעליו) והכסא הרגיל, וניגש ישר למקומו. 


כ"ק אדמו"ר שליט"א ליקט את הציציות בידו הק' (כרגיל בקריאת שמע), והחל לומר קריאת שמע – מבלי להניח ידו על עיניו הק' (ואף לא הניע ראשו הק' כרגיל, וכבשחרית), ובינתיים פתח את הסידור, ותיכף נישק את התפילין ב"וקשרתם" כרגיל. 


אחרי סיום ההשלמות של שחרית (שאת הכל אמר בעמידה), לקח כ"ק אדמו"ר שליט"א את ספר התהילים (כשמשאיר את הסידור פתוח), ופתחו בחלק השייך ליו"ד בחודש – קאַפּיטל נ"ה. כשסיים את שיעור התהילים – בקאַפּיטל נ"ט – סגרו והניחו, ואח"כ אמר את ה"קרבנות" שלפני מנחה (מ"וידבר"). 


ב"אשרי" משמש כ"ק אדמו"ר שליט"א בתפילין ב"פותח את ידך", כרגיל. 


בקריאת התורה, עמד כ"ק אדמו"ר שליט"א. 


בשעה 3:45 קרא הבעל-קורא את כ"ק אדמו"ר שליט"א לתורה (באופן שלא שמעו כמעט), וכ"ק אדמו"ר שליט"א המשיך לעיין בסידור למשך כ-20 שניות – עד שהבעל-קורא חזר שוב, ואז לקח כ"ק אדמו"ר שליט"א את הסידור וניגש ועלה למפטיר. 


בקטעים שהקהל אומרים בקול אמר כרגיל יחד עם הקהל, וסיים באמצע אמירת הבעל-קורא. את ההפטרה שמעו כמעט בכל בית הכנסת [ויצוין שזוהי הפעם היחידה בשנה שכ"ק אדמו"ר שליט"א קורא את ההפטרה עם תפילין], וכשסיים, קיפל את דף ההפטרה והכניסו לסידור, ואז המתין על בימת הקריאה עד שלקחו את הספר תורה, נישקו בטליתו והלך אחריו כרגיל. בהגיעו ליד ארון הקודש – המתין עד שהכניסוהו, ואח"כ עלה לבימתו. 
כשפסע אחורה לשמונה עשרה, לא פסע שלוש פסיעות שלימות (כרגיל בשחרית), אלא שתים וחצי (כרגיל במנחה). את שמו"ע התפלל כ"ק אדמו"ר שליט"א באריכות גדולה לפי ערך (פי 2-3 זמן מהרגיל – משך זמן אחרי כל הציבור), והאריך בפרט ב"נחם". 


בחזרת הש"ץ, הסתובב כ"ק אדמו"ר שליט"א לעבר הש"ץ בברכת כהנים, כרגיל. 


אחרי "עלינו" וכו', סגר את הסידור והסתובב לעבר הקהל. הגבאי הכריז אודות מצות צדקה וסיומים ועל מעריב בשעה 8:50, ואח"כ, בשעה 4:13, יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א מביהכ"נ. בצאתו, ירד הסירטוק בהרבה מעל כתפו. 
אח"כ נערך סיום על מסכת מועד קטן ע"י הת' אליעזר שי' יומטוביאן. 


חלוקת הדולרים החלה בשעה 4:45 לערך, והסתיימה כעבור זמן קצר – כ-25 דקות, בשעה 5:10 לערך. 
היום שאל כ"ק אדמו"ר שליט"א את הריל"ג מתי הפעם האחרונה שדיבר ר' יוסף יצחק הכהן שי' גוטניק עם ראש הממשלה מר יצחק שי' שמיר (אודות עניני שלימות הארץ). הריל"ג השיב שזה הי' לפני כמה חודשים, ושאל כ"ק אדמו"ר שליט"א: "אַזוי לאַנג נישט גערעדט?! וואָס ציט ער אַזוי לאַנג?!"14. 


בשעה 8:37, יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א בפתאומיות מחדרו הק' – ללא המזכירים, וניגש לבדו למעלית. כ"ק אדמו"ר שליט"א בדק מהחלון הקטן של דלת המעלית באם המעלית נמצאת, ומיד לחץ א' התמימים שנזדמן לשם על הכפתור והזמין את המעלית, ואח"כ פתח את הדלת. כ"ק אדמו"ר שליט"א נכנס למעלית, ובינתיים הגיעו גם המזכירים שנכנסו עמו, ובהגיעו למטה (לפני שנכנס לביהכ"נ) – אמר לריל"ג (הלשון בערך): "איך וועל זאָגן אַ פּאָר ווערטער, דערפאַר בין איך אַראָפּ פריער"15. 


בינתיים קמה "מהומה דקדושה": כל התמימים מהזאַל הקטן למעלה הגיעו במהירות והתאספו כולם בביהכ"נ, וכל הקהל הלך אחרי כ"ק אדמו"ר שליט"א לעבר בימת התפילה (כאשר לרוב הקהל, שלא שמע שכ"ק אדמו"ר שליט"א מתכנן לומר שיחה, עדיין לא הי' ברור מה קורה בדיוק; היו שחשבו שכ"ק אדמו"ר שליט"א הקדים לבוא למעריב וכו', וכל זה הוסיף לדריכות – מה הולך להיות). 


כ"ק אדמו"ר שליט"א הגיע למדרגות והצביע על הסטנדר (שהי' מוכן לתפילה), ומיד סידר הריל"ג יחד עם ר' מאיר שי' הארליג את הסטנדר והרמקול עבור שיחה. כ"ק אדמו"ר שליט"א המתין מעט, ואז עלה במדרגות והמתין עוד מעט ליד הסטנדר, וכשהי' מוכן – ניגש, ובשעה 8:41 פתח באמירת שיחה שארכה 17 דקות. 


בשיחה דיבר אודות טעם אמירת "נחם" בתפילת מנחה בתשעה באב – מפני שזהו זמן לידת משיח צדקנו, וכיון שכן הוא גם בקביעות שנה זו אף שת"ב נדחה, הרי השבת דוחה רק את הענינים הבלתי רצויים שבת"ב ולא את הענין ד"מזלו (של משיח) גובר", ובפרט שזוהי "שבת חזון" שבה מראים את ביהמ"ק בשלימותו, ולפועל כבר ישנה לידת משיח צדקנו בפועל ממש ביום השבת ומתחיל עוד לפני יום התענית, ובמילא "הקיצו ורננו שוכני עפר" – כל הדורות שלפני זה ושלאחרי זה ויהי' הענין ד"כל יושבי' עלי'". 


בתוך הדברים הזכיר את "סעודת שלמה בשעתו", באומרו שזהו רק "עפּעס וואָס אַ פאַרגלייך"16 לסעודת לויתן ושור הבר דלעתיד לבוא. בסיום איחל שנבוא ל"העשירי יהי' קודש" יחד עם "שירה העשירית" ו"עשירי" שלמעלה מעשר הספירות, "וכמדובר כמה פעמים, והוא העיקר – תיכף ומיד ממש". 


מיד אחרי השיחה, לפני מעריב (כפי שהזכיר בשיחה שיש ענינים ששייכים עוד לפני מעריב) – ירד כ"ק אדמו"ר שליט"א לחלק דולרים לצדקה בשעה 8:58. 


כשעבר הרב שניאור זלמן שי' גורארי', קרא לו כ"ק אדמו"ר שליט"א ונתן לו דולר נוסף, והוסיף לו דולר שלישי. כשעבר ר' יצחק זאב הלוי שי' וולפא (אביו של ר' שלום דובער שי'), נתן לו כ"ק אדמו"ר שליט"א דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן שלום בער"17. 


בסיום החלוקה הניח שטר א' בסוף סידורו, נתן למשב"ק ר' שלום בער שי' גנזבורג שני שטרות והניח עוד שטר בסידורו, ואז אמר לריל"ג משהו בקשר לתפילת מעריב, הסתובב לימינו ונטל את ידיו הק' לתפילה (קצות האצבעות בלבד18) מתוך ספל וקערה שהובאו, ועלה להתפלל מעריב בשעה 9:09. 


לקראת סיום החלוקה, החל הקהל לשיר "שישו ושמחו בשמחת הגאולה", והמשיכו כאשר עלה כ"ק אדמו"ר שליט"א לבימה, אך כ"ק אדמו"ר שליט"א לא עודד. 


כ"ק אדמו"ר שליט"א נעמד ממקומו באמצע "השכיבנו" (שלא כרגיל). 


אחרי התפילה, בשעה 9:19, הכריז הגבאי על הסיומים ועל הסעודה שתתקיים מיד ע"י "ועד סעודת שלמה" (וחזר על התיבות "סעודת" ו"שלמה" כמה פעמים), וכ"ק אדמו"ר שליט"א הגיב על זה באומרו בקול רם: "בשעתו!" (אך הגבאי לא הבחין, והמשיך להכריז על שעת תפילת שחרית). 


כשסיים הגבאי להכריז, הסתובב כ"ק אדמו"ר שליט"א לעבר הריל"ג ושאל אודות הבדלה (כשעושה תנועת תמיהה בידו הק'), ומיד עשו הבדלה, כשכל הזמן נשען כ"ק אדמו"ר שליט"א על הסטנדר ומביט על המבדיל. 


אחר שסיים המבדיל ר' יהודה שי' קעלער לברך ברכה אחרונה, החל כ"ק אדמו"ר שליט"א במפתיע לנגן בקול רם את ניגון ההקפות לאביו הרלוי"צ ז"ל, תוך כדי שנוטל את הסידור ביד שמאלו ומעודד ביד ימינו בתנועה חזקה מאוד; כמובן ששירת הקהל הלכה וגברה בהתלהבות עצומה. כשהתקרב למדרגות, עודד כ"ק אדמו"ר שליט"א בידו הק' בתנועה של שמחה גדולה מאוד וכו', וכן המשיך לעודד בדרכו, ויצא מביהכ"נ בשעה 9:23. 


מובן מאליו שגם לאחר צאת כ"ק אדמו"ר שליט"א מביהכ"נ לא פסקה השירה, ואדרבה – היא הלכה וגברה ונמשכה בריקודים סוערים מתוך שמחה רבה, גלויה ופנימית, בהמשך לשיחה וכו' והניגון של שמחת תורה, ורק אחר זמן ארוך ניגש הקהל לסעוד את לבו. 


"אשרי עין ראתה כל אלה"! בליובאוויטש הרגישו מעין השמחה והמועדים טובים שיהיו בימים אלו לעתיד לבוא – תיכף ומיד ממש! 


לא קידשו את הלבנה, כיון שהיתה מכוסה בעננים. 


"ועד סעודת שלמה (בשעתו)" הכין סעודה רחבה כיד המלך. הת' בצלאל שי' מזרחי סיים את מסכת מועד קטן, ואח"כ נערכה התוועדות חסידים עד אור הבוקר בהשתתפות ר' יקותיאל שי' ראפ, ר' חיים שלום דובער שי' ליפסקר, ר' נחמן שי' שפירא, ר' שניאור זלמן שי' ליברוב – שליח בפלאטבוש, ר' שלום שי' חריטונוב ור' מנחם שי' גרליצקי. בשעת סעודת המצוה, נערך סיום נוסף ע"י הת' ישראל שי' שנוביץ' על מסכת סוטה. 


עיקר הדיבור הי' אודות דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בשיחה אתמול שבשנה זו, שבת פעלה חיזוק בענין לידת משיח שהוא בזמן אמירת "נחם", וכן בתשעה באב נדחה נפעל ענין זה גם במנחה של יו"ד מנ"א. 


[יש המקשרים את דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א הנ"ל אודות לידת משיח צדקנו בתשעה באב עם העובדה שחילק דולרים לצדקה בעש"ק אחרי מנחה ובמוצש"ק אחרי מעריב19, כידוע המנהג ביום ההולדת: "להוסיף בנתינת הצדקה . . וכשיום ההולדת חל בשבת או יו"ט – ליתן בערב שבת או יו"ט (ומה טוב – גם לאחריו)"20...]. 

------------- 
1) לפי חלק מהיומנים ניגנו "שיבנה ביהמ"ק". 
2) = "יערכו סעודת הודאה". 
3) = "הבקשה והתזכורת האחרונה". 
4) = "יתעכב ח"ו". 
5) = "שיאמר ברוסית". וראה יומן ש"פ פינחס בעת חלוקת המשקה, ובהנסמן שם. 
6) = "הרי דובר: היום – שבת, מוצ"ש, יום ראשון...". 
7) אח"כ סיפר הנ"ל שכיון שהוא לא ידע מראש שכ"ק אדמו"ר שליט"א יורה לעשות סיום גם היום, לא הי' לו מישהו מוכן לעריכת סיום על מסכת מו"ק – שאת שני הפרקים הראשונים שלה כבר אי אפשר ללמוד (ורק ר' חיים שלום דובער שי' ליפסקר הכין כמידי שנה סיום בשביל יום המחרת – ת"ב נדחה, וכדלקמן י' מנ"א), ולכן מלכתחילה הכריז בקיצור שיתקיימו סיומים כל יום עד חמשה עשר במנ"א. אולם אחרי מנחה נודע לו שיש מסכת שאפשר ללמוד את כולה גם ב(ערב) ת"ב – מסכת שמחות, ואכן א' התמימים למד את המסכת כולה בעת ה"חזרה" ומיד אח"כ עשה סיום, וכן היו אח"כ עוד כו"כ סיומים, וכן בלילה וכן למחרת. 
8) ראה שיחות קודש תשמ"א ח"ד ע' 352. 
9) = "בשביל העיתון". 
10) בקשר עם המובא לקמן, יש להעיר מהידוע במנהג רבותינו נשיאינו שלא התפללו עם הציבור בת"ב (וראה ספר המנהגים ע' 47). וראה לקמן י"א מנ"א (בשיחה אחרי מעריב). המו"ל. 
11) ראה יומן ט' מנ"א תש"נ. 
12) לפי א' היומנים אמר "אשרי", "ובא לציון" ו"עלינו". 
13) וראה יומן י' מנ"א תשמ"ח, שאז התקיימה החלוקה אחרי שחרית כרגיל. 
14) = "כ"כ הרבה זמן לא דיבר?! מדוע הוא מושך כ"כ הרבה זמן?!". 
15) = "אני אומַר כמה מילים, לכן ירדתי קודם". 
16) = "דמיון כלשהו". 
17) = "לתת לשלום בער". 
18) לפי א' היומנים הי' נראה ששופך על כל היד. 
19) ראה לעיל ח' מנ"א; מוצש"ק ליל ת"ב. 

20) סה"ש תשמ"ח ח"ב ע' 406. 

(היומן באדיבות המכון להפצת תורתו של משיח)

התמונה: צילום מסך - מעודד את שירת ניגון ההקפות במוצאי תשעה באב נ"א.

ט' באב אחר חצות • כנסו לסיור של Google בבית המקדש

הרב שלא פחד

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...