ליל פורים קטן תשנ"ב - עם כיתוביות בלה"ק

ליל פורים קטן תשנ"ב - עם כיתוביות בלה"ק

שיחת ליל פורים קטן תשנ"ב - עם כיתוביות בלה"ק, ע"י המכון להפצת תורתו של משיח

ערוץ הוידאו של המכון

קישור להורדה / צפיה בדרייב

תמליל השיחה בלשון הקודש, הנחה.

פותחין בברכה ובטוב, הרי נכנסים ליום שהוכפל בו כי טוב, וזה גופא - בפרשה הנקראת "כי תשא את ראש בני ישראל".

אע"פ שבספרים הובאו רק שני המילים הראשונות, אך מזה גופא מובן, שכיצד נעשה "כי תשא" - צריך זה להתחיל מעיקר הדברים, שזהו בני ישראל, שבשבילם נברא העולם,

עד כדי כך שאפילו על יחיד אומרת הגמרא בלשון של "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם", והרי זה לשון של "חייב", שזהו לשון של הלכה, שמזה מובן עד כמה זהו פסק דין גמור, במילא גם מובן, שכיון שהקב"ה ציוה כך לישראל עם קרובו, הרי מובן שהוא נותן את כל האפשרויות "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה", שליהודי יהיה את הרחבות  על ידי זה שיש לו את כל הכוחות בגלוי לפעול שכל העולם נברא בשבילו עצמו בתור יחיד, ובכלל אינו זקוק לעוד יהודי,

עאכו"כ שיש את הענין של "ואהבת לרעך כמוך", הרי לא שייך יהודי אחד לבד, צריך להיות "כמוך", שזהו שלא בערך כמדובר כמה פעמים.

כפי שהגמרא פוסקת ששנים שסוחבים משא, סוחבים יותר מפעמיים ככה כפי שכל אחד הוא בפני עצמו, וכמדובר כמה פעמים בארוכה,

שזה גם מודגש בכל הענינים של יום זה כמדובר ומוזכר לעיל, יום שהוכפל בו כי טוב, והפרשה היא פרשת השבוע, "חיים עם הזמן" כפתגמו של אדמו"ר הזקן, זוהי פרשת כי תשא,

 ובפרט שיודעים את המשך הכתוב, ובפרט שזה מובן מפני עצמו שבשבילם נברא העולם, במילא מובן שלכל לראש צריך להיות ה"כי תשא את ראש בני ישראל", וכמדובר כמה פעמים, כפי שהגמרא פוסקת שב"כי" יש כמה - ארבעה – פירושים, ואחד מהפירושים - שזהו מלשון ודאות, וכמדובר כמה פעמים בארוכה.

שזהו הענין כפי שהוא ביום בשבוע וביום בחודש, שבאים גם מי"ד, שזה קשור - מולד הלבנה קשור עם כ"ט יום וחצי, במילא מובן שאין חמשה עשר ימים גמורים, אלא רק ארבעה עשר יום ועוד קצת, במילא מובן שזהו גם "קיימא סיהרא באשלמותא", החל כבר ביום זה,

ואחר כך גם כן - כפי שזהו בחודש אדר בכפליים בשנה זו - זהו של שישים יום, ששישים מבטל את כל הענינים הבלתי רצויים ועושה - אדרבה - מהבלתי רצויים, זה עושה ענין של אכילה, שנעשה דם ובשר כבשרו, במילא זה נותן לו בהוספה יתירה - ע"ד אתהפכא, לא רק אתכפיא אלא גם אתהפכא, דם ובשר כבשרו,

שזהו גם כן, שאחר כך נכנסים מחדשי אדר לחדשי ניסן שכפי שהגמרא אומרת בסיום מסכת ברכות, שמי שרואה "ניסן" בחלום - "ניסי ניסים נעשו לו",  אין זה רק נ' אחת, אלא כמו במילה "ניסן" - זה שתי נו"נים,

במילא דורשת מכך הגמרא שזה לא רק הפירוש שתי נו"נים - שזה "כפליים לתושיה", במילא אומרת על כך הגמרא את הפירוש הפשוט שזהו "ניסי ניסים", שזהו עוד יותר מארבע פעמים: "ניסים" זה שתי פעמים, ו"ניסי" שלפני כן - שתי פעמים, וביחד ארבעה,

ושהם מגיעים כולם ביחד, ובפרט שמגיע מיד לאחר מכן חודש אייר, וכמדובר בארוכה בספרים, ומבואר גם בחסידות, ש"אייר" זה ראשי תיבות של "אברהם יצחק יעקב רחל", שזה קשור עם מעשה המרכבה, והמרכבה העליונה,

וכמדובר כמה פעמים שזה קשור גם עם כך שזהו דוקא בימי הקיץ, ובהתחלת ימי הקיץ, שמיד לאחר שיש ההנהגה הניסית, וניסי ניסים, זה צריך אחר כך גם לחדור בעניני הטבע, במילא נכנסים לאחר מכן בחודש אייר.

אבל טבע של יהודי, במילא ניכר בכל יהודי, שהוא שייך לאברהם יצחק יעקב ורחל, ולא רק שהוא שייך אלא הוא עצמו חלק חי מזה, כיון שבו עצמו, בעבודתו היום-יומית יש לו את עבודת אברהם, והעבודה של יצחק והעבודה של יעקב, והעבודה של רחל, שזהו ארבעה אופנים בעבודה,  

ומכולם יחד נעמדים יחד הד' רגליים, וכמדובר כמה פעמים, שמתי יש כסא, ויודעים שהכסא עומד באופן מסוגל ובאופן מכוון, זהו דוקא כשיש לו ד' רגליים,

כך גם כביכול, כאשר מדובר אודות הקב"ה שהקב"ה הוא הרי "החוט המשולש" - באופן של שלישי, "אוריאן תליתאי" ו"עמא תליתאי", הקב"ה כפי שהוא כלול גם כן מג' ענינים, כמדובר בארוכה, אבל מתי ישנה ההתיישבות באופן שזהו שטח ישר, ועל זה אפשר להחזיק את כלי המשכן וכלי המקדש, שלזה צריך שטח ישר,

אע"פ שהמקדש הלך [במעלה ההר] כפי שהרמב"ם מבאר בארוכה, ועד"ז מובן גם בנוגע למקדש השלישי והמקדש המשולש, יהיה זה דוקא באופן של ד' רגלים שאז זהו בשטח ישר ובקו ישר והמשכה ישרה, שזהו גם כן, כמדובר, הענין של אייר, וענין של ישר, כל הדברים הולכים ביחד,

ועוד והוא העיקר, שע"ד כפי שהוזכר לעיל, שיש את השנה שהיא שנת הי' תהא שנת נפלאות בתוכה, וגם נפלאות בתוכה בכל מכל כל, כמדובר כמה פעמים,

ובזה גופא כבר נכנסנו לשישה חודשים בשנה, שזה ענין של חצי שנה, ומיד אחר כך יש את הענין של ניסן, כמדובר ומוזכר ומבואר בכמה מקומות ובכמה ענינים,

ועוד והוא העיקר, שמהדיבור בענינים אלו יהיה מיד ה"בריא מזליה", ו"בריא מזליה" ו"בריא מזליה" - "כפליים לתושיה", שני חדשי אדר, וזה נעשה ענין של שישים - שמבטל את כל הענינים הבלתי רצויים, ומכין את כל הענינים לחודש ניסן, ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל",

וכפי שרבינו נשיאנו הסביר כמה פעמים שאין הפירוש שצריכים לחכות עד ניסן, אלא ביום שבו נמצאים, ובפרט שזהו יום של יום שהוכפל בו כי טוב, ויום של פרשת כי תשא, ושנה של הי' תהא שנת נפלאות בכל, וכמדובר כמה פעמים

ובפרט שגם מקשרים זאת עם ענין הצדקה "שמקרבת את הגאולה" ומזרזת את הגאולה, עד שזה נעשה תיכף ומיד ממש, ויש תיכף ומיד "בנערינו ובזקנינו ובבנינו ובבנותינו", נמצאים ע"י ענני שמיא בארצנו הקדושה, ושם - בירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, ובבית המקדש השלישי, ובבית המקדש המשולש, "מקדש אדנ-י כוננו ידיך"

ותיכף ומיד ממש