מוצאי בדר"ח אדר ראשון תשנ"ב

מוצאי בדר"ח אדר ראשון תשנ"ב

שיחת מוצאי בדר"ח אדר ראשון תשנ"ב - עם כיתוביות בלה"ק, ע"י מערכת המכון להפצת תורתו של משיח, כולל התמליל בלה"ק.

ערוץ המכון

תמליל לה"ק - הנחה

אם תמיד ישנה ההוראה מתורתנו הקדושה תורת חיים אודות "פותחין בברכה", עאכו"כ כשמתחיל חודש אדר שהגמרא אומרת ש"כשם…", כך גם כשנכנס אדר הרי "מרבים בשמחה", וההתחלה בזה, ה"כשם", גם מוסיף בזה את הענין של אתהפכא, שמענין הפכי יש אז את ה"מטעמים" כנאמר בתניא, ה"מטעמים" לשון רבים, גם המטעמים ש"אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקו",

עד"ז ובמיוחד וכמדובר כמה פעמים, שכאשר בשנת העיבור יש שני אדר, הרי יש "כפליים לתושיה" ויתירה מזה, שיש בזה גם כן, יש גם את הסגנון של הסידור, שזהו גם "מנהג ישראל תורה הוא", זה נעשה גם ענין של הוראה עם נתינת כח, שיש גם הן את הענינים שבאים באופן של "קטן", והן את הענינים שבאים באופן של "גדול",

שזהו גם שתובעים מכל יהודי שהוא יהיה בכמה ענינים באופן של גדלות, ובכמה ענינים "ונפשי כעפר לכל תהיה" באופן של קטנות, של מקבל, עד למקבל מעצמות ומהות אין סוף ברוך הוא, שעי"ז נעשה עוד יותר הענין של "ישראל וקב"ה כולא חד", וכמדובר כמה פעמים.

וגם, הרי גם נזכר בשיחה הקודמת, שגם - כאשר ישנם שני חדשים מלאים, יש גם כן שישים יום. שענין של שישים זה מבטל כל הענינים הבלתי רצויים, ולא רק שזה מבטל אותם, אלא כפי שהדין הוא, שהם נעשים אחר כך לא רק מותר באכילה, זה נעשה גם מאכל ערב, כי יודעים שזה ניתוסף, והיה בזה גם הענין שנלקח מהצד שכנגד,

ולא רק שמבטל את ההתנגדות, אלא אדרבה - זה בכלל נעשה סיוע, שעל דרך זה הוא גם כל עניני העולם כפי שעולם הוא גם מלשון העלם והסתר, עושים מזה - מ"ישת חושך סתרו", שזהו ההסתר שעל ידו מקבלים  עצמות ומהות עצמו, עד שנעשים דבר אחד, "ישראל וקוב"ה כולא חד" כמוזכר לעיל.

וזה נעשה גם הקדמה קרובה לפרשת השבוע, שזוהי פרשת תרומה שפותחת מיד בהתחלתה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", ואכן אומרים בזה את הדיוק ש"בתוכם" - בתוך כל אחד ואחד מישראל.

ויתירה מזה, שזה כולל בתוכו, בתוך כל אחד ואחת וטף מישראל, ואין ענין יוצא מידי פשוטו, שהכוונה בזה בפשטות ל"ועשו לי מקדש" - בית המקדש.

החל מהמשכן שעשה משה, ואחר כך גם הבמות בנוב וגבעון, ואחר כך גם משכן שילה, ואחר כך גם המקדש ראשון ומקדש שני, ויש לומר גם כן, שזה כולל גם המקדש שהיה בבית חוניו במצרים, שזה גם כן היה התחלה ומעין הגאולה העתידה לבוא, שאז "ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים", כבר אז היתה ההתחלה.

ויהי רצון שמההתחלה יהיה תיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שיש ב"מיד" כמדובר כמה פעמים, עד לפירוש הכי פשוט, שתיכף ומיד ממש ישנה הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו "מקדש אדנ-י כוננו ידיך", ונמלא בפשטות את ה"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" בבית המקדש השלישי והמשולש,

ועוד והוא העיקר - תיכף ומיד ממש