שיחת כ"ה שבט תשנ"ב עם כתוביות בלה"ק

שיחת כ"ה שבט תשנ"ב עם כתוביות בלה"ק

המכון להפצתץ תורתו של משיח

ערוץ הוידאו של המכון

תמליל התרגום:

[התחלת השיחה חסרה והושלמה מההנחה]
פותחים בברכה כמדובר כמה פעמים, ובמיוחד בעמדנו ביום כ"ה בחודש, שסימנו כה תברכו את בני ישראל התחלת הברכה דברכת בהנים ובזה נכללת גם נתינת כח מהקב"ה לכל יהודי, לא רק לכהנים, לברךם את בני ישראל בכלל, ובברכת כהנים במיוחד, שהיא כוללת את ב' המעלות גם יחד, הן מעלת הברכה, והן מעלת התפילה, כמדובר כמה פעמים בענין הברכה,

שמתווסף עוד יותר ביום כ"ה לחודש האחד עשר, כמודבר לעיל, והוספה יתרה בזה מצד שממנו נכנסים מיד אחר כך אחר כך לחודש השנים עשר שבשנה זו זה הרי ענין שזה "כפליים לתושיה" זוהי שנת העיבור - שנה תמימה, וגם השלימות של החודשים חשון וכסלו כמדובר כמה פעמים,

ושבנוגע לחודש אדר אומרים הרי ש"בריא מזליה" של כל יהודי וכל בנ"י עד"ז גם התחיל כבר שבת מברכים, שההכנה לשבת מברכים - שבת שלאחרי זה מתחילה מהג' ימים שלפני זה, עאכו"כ אוחזים כעת לאחר תפילת ערבית של ערב שבת, יש גם כן המנהג, כמדובר כמה פעמים, שזוהי שבת מברכים, ששבת מברכים קשורה עם "עתידין להתחדש כמותה" שזה הולך על כל בנ"י, אנשים נשים וטף.

ואם זה הוא בהנוגע לקידוש לבנה של כל חודש וחודש, עאכו"כ הקידוש לבנה של חודש אדר, וכמדובר כמה פעמים וגם פשוט.

ולכן גם מקשרים זאת גם עם "כפליים לתושיה", כל אחד יוסיף מדילי'ה, ויתווסף בזה עוד כמה וכמה , וכפי שהוזכר גם בהתוועדות שלפני זה,

שזהו גם כן הפירוש ב"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", "משפטים" - ענין שקשור עם שכל ועד כדי כך, שצריך להבהיר שלא ישאלו בבית דין של אינם יהודים, בגלל שאצלם זה גם כן אותו פסק דין, זה רק שהחילוק היחידי, שזהו חילוק עיקרי אמנם, אך עם כל זה זה רק חילוק אחד, ולא נוגע כל כך לבעלי הדינים, כיון שהם מקבלים את אותו פסק דין.

וזה גם כן כפי שגם רואים, וכמדובר לעיל, הרי אחד מהסימנים של ימות המשיח, ובפרט בביאת המשיח של הגאולה האמיתית והשלימה זה ש"לא ישא עוד חרב איש על רעהו" ואדררבה "וכתתו חרבותם לאתים", שיעשו מהענינים של נשק - יעשו מהם ענינים הקשורים עם "ארץ ממנה תאכל לחם",

יש גם כן את מה שהחל ונשמע ביום שלפני זה באמצעו, ולאחרי זה ההמשך בתחילת היום של כ"ה - הכיצד לוקחים חלק, וכבר הכריזו בזה, שחלק מהכסף שחשבו שיתנו זאת עבור נשק -מיד ביטלו את כל הענין "כעפרא דארעא" את הסברה עד לאופן של "כתתו",

ובשביל מה קבעו זאת - את רוב מה שחסכו לענינים של טוב, החל ממזון "ארץ ממנה תאכל לחם" כמדובר לעיל, ובשעה שיש את ה"דינא דמלכותא דינא", הרי זה קשור גם כן עם ה"מלכותא" של המדינה בה נמצאים אנו - אמנם בגלות - אבל גלות הקשורה גם עם חסד,

זה ג"כ קשור, שזה שמנהיג את המדינה הכריז בגלוי, ומיד קיבל לכך את האישור מרוב הנבחרים או מכל הנבחרים של כל בני המדינה כולם, אנשים נשים וגם אומות העולם, עאכו"כ אלו המצייתים ל"דינא דמלכותא דינא", נעשה זה אצלם גם דין מן התורה עם כל התוקף שבזה,

וכפי שהענין כיצד כל אחד צריך לפעול בעצמו ובמיוחד ביחסים שלו עם יהודי שני, אפלו שעד עכשיו היה לו טעם כלשהו לא להיות מרוצה אחד מהשני, ומדובר גם אפילו על אלו שהאדמו"ר הזקן אומר בספר תניא קדישא שזהו ענין של "משנאיך ה' אשנא",

אך גם ביחד עם זה כפי שאומרים בברכת כהנים שזוהי ברכת כהנים עד לכהן הגדול שהוא "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" וכמדובר כמה פעמים,

אמנם החל מהנוגע לאומות העולם בנוגע לשבע מצוות בני נח אבל גם בזה ישנו הענין של מצות הצדקה ועוד, כמדובר והוא העיקר שזהו כבר - כמדובר כמה פעמים - זמן השיא שפועלים בהזמן את הזמן הנעלה ביותר שיכול להיות שעושים תיכף ומיד מהרגעים הבאים ממש לאחר הרגע הראשון שבא לאחרי סיום דברים אלו, נעשה הרגע האחרון של הגלות ומיד הרגע שלאחרי זה - הרגע הראשון של הגאולה האמיתית והשלימה וגם גאולה לשון רבים - "משפטים",

כיון שזה גם כולל בתוכו "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" יש בזה גם ה"נפלאות" שלעתיד לבוא יש גם זאת שהתורה מדמה זאת "כימי צאתך מארץ מצרים" יש את שני הענינים יחדיו: הענין של יציאת מצרים ויחד עם זה גם ה"אראנו נפלאות" גאולה האמיתית והשלימה ובודאי ובודאי, שמ"ואלה המשפטים" כפי שרש"י מפרש זאת מיד "מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני", כך גם מגיעים יחד עם התורה שמקבלים ממתן תורה, ומקבלים זאת הכל יום מחדש עד ל"חדשים" ממש,

ובפרט גם ביום הקריאה, שאז זה ישנו כמה פעמים לפי מספר הקרואים, ווכמדובר כמה פעמים יש גם לאחר מכן את בית המקדש השלישי ויחד עם זה גם בית המקדש המשולש "בנערינו ובזקנינו ובבנינו ובבנותינו" ובארצנו הקדוש, ושם - בירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, ובבית המקדש השלישי ובבית המקדש המשולש עד לקודש הקודשים

שזה גם כן ג' פעמים "קדשים" - שתים, ו"קודש" נעשה דבר שלישי וכמדובר כמה פעמים בארוכה בהתוועדוייות שלפני זה,

ועוד והוא העיקר, שתיכף ומיד מתכוננים לענין של פרשת תרומה שהיא כוללת בתוכה את הציווי של "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" בתוך כל אחד ואחד מישראל אך יחד עם זה זו גם כן ציווי ויחד עם נתינת כח - על המשכן, ולאחר על בית מקדש ראשון, ולאחר מכן על בית המקדש השני, ולאחר מכן על בית המקדש השלישי שזהו ג"כ בית המקדש המשולש

וזה יהיה תיכף ומיד ממש עם כל הראשי-תיבות שב"מיד" וכל הראשי-תיבות שב"ממש", וכמדובר כמה פעמים

ועוד והוא העיקר - תיכף ומיד ממש, גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ונשיא דורנו בראשנו.