לביצוע: קופת צדקה מנייר

ולמי שעדיין אין קופות צדקה בכל חדר בביתו, יכול גם הוא להתחיל באופן כזה - להדביק נייר מקופל בצורת קופת צדקה על הקיר או על שולחן וכיו"ב. גם פירסום ראשון מתורגם בוידאו משיחת ג' תשרי תשמ"ט

בהמשך, בזמן חלוקת הדולרים של אותה שיחה, היה קטע צילום ארוך ומרגש כאשר הרבי שליט"א מלך המשיח מראה "פנים שוחקות לכולם" משך שעה ארוכה, הגם שהתאריך הוא כבר ג' תשרי.

תרגום ועריכה - הרב טוביה דורון

הטקסט המתורגם:

.."תכלית השלימות כמצוות רצונך שזו עשר ארץ אומות.

ולכן גם, יכאן יש לקשר זה, שאומרים 'העשירי יהיה קודש' וקושרים זאת גם לענין הצדקה, אז גם – ענין שווה לכל נפש ענין המעשר, כמדובר כמה פעמים שזה גם ענין ששייך לצומות בכלל, וצום גדליה במיוחד כמו שאמרו שזה בא בהמשך לראש השנה שלחו מנות לאשר אין לו, ועל אחת כמה וכמה ביום שלאחרי זה שצום גדליה תמיד ביום שמותר להחזיק כסף, ובמילא אפשר לקיים  צדקה במזומן, ומי נותן זאת, כמדובר בעל הבית – ,הזכר ש'דרכו לכבוש', וכובש בכח הצדקה כמה פעמים ככה.

ואומרים ש'מן המובחר' זה 'חומש' ואומרים גם, שהראיה מ'חומש' קשורה עם זה שאומרים עשר אעשרנו לך – שני עישורים,

וכתוב גם את ענין החומש באופן כמו שהוא 'עשר אעשרנו' פעמיים עשר,

וזה גם מה שאומרים 'ואולך אתכם קוממיות' פירוש אחד כמו שרש"י מפרש 'קומה זקופה' - 'קומה' לשון יחיד. אחרי זה אומרים 'קוממי-יות' ופירוש אחד במדרש שזה 'שתי קומות,' ומפרשים שזה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה – 'והתהלכתי בתוככם,' שני אופני הילוך, בדיוק כמו שראש השנה גם כאן זה שני ימים ראש השנה, וביחד עם זה, זה "יומא אריכתא," שמהחילוקים, וה"בכן" שבראש השנה בין יום ראשון ויום שני זה גם בפשטות, יום ראשון זה ענין כמו שכתוב בתורה "בחודש השביעי באחד לחודש," ויום שני, זה הענין שיהודים עושים, כמובן וגם פשוט.

וזה גם החומש שנהיה מאותם שני עישורים עשר אעשרנו לך. ויש לקשר זה גם, כמוזכר לעיל, שבשנה זו נהיה מאתים שנה, במילא זה מתחיל מתחילת השנה,

כמוזכר לעיל, שנהיה 200 שנה ליום הולדת הצמח צדק, ששמותיו 'צמח' ו'צדק' קשורים עם "גואל צדק" כמדובר לעיל בארוכה, ושמותיו עומדים ביחד, בדיוק כמו שקוממיות יש לה את שני הפירושים הן קומה אחת והן שתי קומות, וכן בנוגע לשתי קומות שעומדות ביחד מ'עשר אעשרנו', מפעמיים מאה, וכך זה גם בנוגע לצמח צדק בפשטות, שקודם היה מאה שנה, ואחרי זה נהיה בשנה זו נהיה מאתים שנה.

ומאתים שנה עומדות ביחד מפעמיים מאה, כמדובר ומובן וגם פשוט מהדרושים של הצמח צדק עצמו.

וזה גם, כמדובר, מכללות הסדרה שמדברת על ענין 'וילך,' שזו הליכה, שנהייתה דווקא על ידי בריאת אדם הראשון שעד אז היה 'עומד,' ונהיה 'מהלך' על ידי בריאתו, שבריאתו היתה בראש השנה, ונהיה 'מהלך' כמוזכר לעיל, וב'מהלך' באים ביחד שני הענינים 'והתהלכתי בתוככם - כמו שכתוב גם בפרקי דרבי אליעזר שאדם הראשון עוד בהיותו בגן עדן, שמהענינים העיקריים שמוזכרים בפירוש שהוא למד, בפרקי רבי אליעזר זה חשבון עיבור השנים וקידוש הלבנה, כמוזכר לעיל.

ושזה יהיה כמדובר בהנוגע ל'החי יתן אל לבו,' לפעול בנוגע לענין הצדקה כמדובר כמה פעמים וזה – בקלות ביותר, ואין זה הפשט שלא צריך להתייגע ביהדות ובקדושה, זו הרי כל תכלית בריאת האדם, שיהיה 'יגעת', ואז יהיה ו'מצאת,'

אלא שבשעה שעושה ענין אחד שבא לו מאד בקלות, יש לו אז את כל היגיעה שיהיה עוד יותר בהצלחה [בענין] שלאחרי זה.

וכך זה גם בנוגע לענין הצדקה, כמדובר, בנוגע לכך שתהיה קופת צדקה באופן של בניין דווקא, וכמדובר כמה פעמים שהכוונה היא לאנשים והנשים והטף, במילא היו כאלה ששאלו, שבשעה שהם נמצאים שלא במקומו. הוא אורח, שלא נמצא בביתו. ודורשים ממנו שהוא יעשה מהבית שלו בית של צדקה, נוסף לכך שהוא עושה ממנו בית של תורה ובית של תפילה, וגם זה באופן הכי קל, והפשט הוא, שאחרי זה הוא יכול להוסיף בזה כמה וכמה ובאופן של בנין.

אבל היות שהוא ראש המשפחה ובעל הבית שבמשפחה, ובשעה שהוא נמצא באיזה מקום שהוא יש בכוחו לעשות שם את מקום קביעותו ושתהיה לו השפעה גם מכאן בכל נכסיו, על אחת כמה וכמה בביתו מאיפה שהוא הגיע כאורח, למקום מסוים, למקום פלוני.

וכך גם אלה שלא נמצאים בביתם, יש בכחם, שכמו שעשו גם מביתם בית של צדקה, וגם בלי השתדלות יתרה, במילא, יכולים לעשות זאת מיד אפילו אלה שלא עשו זאת בערב ראש השנה או לפני זה, על כל פנים בצום גדליה, שזה ההמשך של ימי ראש השנה, שבשעה שהם יעשו זאת במקום שהם נמצאים.

בשעה שהוא אומר שהוא רוצה לעשות 'בניין,' על ידי שיעשה חור, ולחבר אליו, וכיוצא בזה, אז יכול להיות לפעמים שזה שקיבל אותו בתור אורח, ונותן לו 'מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה,' אבל להרשות לו לעשות חורים בכתלים או לעשות חורים בשולחנות שלו, אז אם אין הכרח לזה, הוא ישאל אותו מדוע אתה עושה חור בשולחן, או בקיר, הרי אפשר לעשות זאת באופן יותר קל וזה יהיה אותו הענין .

וזה, בשעה שהוא לוקח קופת צדקה, או עושה קופת צדקה מנייר וניתן לעשות זאת באופן קל מנייר הנמצא ברשותו.

שיקפל אותו בצורה של קופה של צדקה שזאת יכול לעשות אפילו כזה שהוא לא 'קונצן מאכער' לעשות דבר שמצריך אומן, זה ענין שאפילו, - כל אחד יכול לעשות. ושיקח את אותה קופה שעשה מנייר וידביק אותה אותה לדבר של בנין באותו חדר בו הוא ישן או אוכל, או נח שם, או שהוא מגיע לשם, ואת זה כל אחד יכול להרשות כי הוא (רק) מדביק את זה, ומדביק את זה באופן שבראש השנה או שבת אסור לקרוע זאת, אז זה נהיה חלק מהבניין,

ואחר כך, בשעה שהוא לוקח את זה משם, כי הוא נוסע חזרה לביתו ולוקח זאת איתו לביתו, ואז אין כל היזק בכלי הזה או ברהיטים אלה לאותם כלים אליהם הוא הדביק. ובשעת מעשה, כל זמן שזה שם זה ענין של בנין.

וכאמור, זה ענין של בנין שיש לו שייכות מיוחדה לראש השנה, שאז היה 'ויבן אלוקים,' שאז היה בנין ספירת המלכות, ואז היה בנין כל העולמות כולם, ואז גם היה הענין שפותח ב(אות) ב' כי זה ענין של ברכה, ונהיית תוספת ברכה ועד ברכה ב'אין ערוך,' על כל עניני השנה כולה, גם ענינים ששנת העיבור עוד יותר ממה ששיערו עד עתה,

וגם אז, זה נהיה בנין במקומו עתה, ואחר כך שכל אחד נוסע לביתו,  הוא לוקח איתו את אותה קופת הצדקה הזו וגם ממשיך, וקובע אותה בביתו ממש, וכבר התגלה למפרע שמה שהוא חשב כבעל הבית שהיה לו על פי שולחן ערוך הכח לעשות בביתו כל מה שהוא רוצה אפילו שהבית נמצא במרחקים בגשמיות, אבל הרי זה ברשותו, במילא הוא יכול אחרי זה לעשות עם אותה קופת צדקה כשבא הביתה

וגם בנוגע למה שלא עשה בבית, או שלא צריך לכך כי יש לו שם בלאו הכי קופת צדקה.  והרי ענין של בנין הוא קשור גם עם ענין של תיקון

.. ושיהיה ה'שלום שלו', שירה העשירית ביחד עם הגאולה האמיתית והשלמה,

ביחד עם 'מקדש אדני כוננו ידיך,' ביחד עם 'עשר אעשרנו לך', מלשון 'עשרה', ויחד עם זה מלשון 'עשרים,' שזה בגימטריא 'כתר', שזה קשור עם הענין כמו שאומרים בתפילת כתר שיהיה הענין של אחרית כבראשונה, אבל יותר ממה שהיה בראשונה, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, נפלאות אפילו בערך לגאולת מצרים, ואף על פי שגם אז היו נפלאות,

ועוד והוא העיקר, שזה יהיה בפשטות, ותיכף ומיד ממש, בפרט לאחרי   ההחלטות טובות האמורות שימשיכו עוד יותר ולא רק ימשיכו אלא יוסיפו בענינים של בניה, וענינים של תשמח ותשמח, על אחת כמה וכמה ענינים של הקהל, החל מתיכף ומיד ממש והולך והוסיף ואור, ורואים ייראה .. מחיל אל חיל ייראה אל אלוקים בציון והוא יכוננה עליון, תיכף ומיד ממש"!