בשורת המלך | קטעים משיחות קודש ה׳תנש״א - נ״ב (מוגה)

עשו כל אשר ביכולתכם

״ותמיהה נוספת – שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף-על-פי-כן אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!״

״הדבר היחידי שיכולני לעשות – למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם – ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון – להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!״

״ובודאי יפעלו אצל הקדוש-ברוך-הוא – כמו שכתוב "כי עם קשה עורף הוא (למעליותא, ולכן) וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו" – להביא בפועל את הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש״

(משיחת אור ליום וערב שבת קודש פ' שמיני, כ"ח ניסן ה'תנש"א)

הוספה בלימוד עניני גאולה ומשיח פועלת התגלות וביאת משיח

״ובודאי שתיכף ומיד בא משיח צדקנו, וכל-אחד-ואחד מראה באצבעו ואומר "הנה זה (מלך המשיח) בא", שכבר בא (בלשון עבר) ברגע שלפני רגע זה–״.

״שזוכים לשמוע ההכרזה (בכל העולם ובכל סדר ההשתלשלות) ש"הנה זה (מראה באצבעו ואומר זה) מלך המשיח בא", והנה זה כבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר נשיא דורנו בא (כיון ש"הקיצו ורננו שוכני עפר", וצדיקים קמים לתחי' מיד)״.

״שכל זה נעשה בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, כך שיכולים להודות ולברך על לידת והתגלות המשיח: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"״.

״כדי לפעול התגלות וביאת המשיח תיכף ומיד – על כל-אחד-ואחד מישראל (האנשים – הן יושבי אוהל (ישכר) והן בעלי עסק (זבולון), וכן הנשים והטף, כל חד וחד לפום שיעורא דילי') להוסיף בלימוד התורה (במיוחד) בעניני משיח וגאולה״.

(משיחת שבת פרשת תזריע-מצורע, ו' אייר ה'תנש"א)

כל יום משיח יכול להגיע

״כיון שכל יום הוא בגדר "יום שבן דוד בא בו", בלשון הוה, "הנה זה (המלך המשיח) בא"״.

״ומאז (ובפרט בחודש ניסן, חודש הגאולה) עומדים כבר "בשעה שמלך המשיח בא ("הנה זה בא") . . ומשמיע להם לישראל ואומר ענוים הגיע זמן גאולתכם"״.

(בשולי הגליון להערה 150) ״שב' שמותיו – "צמח" ו"צדק" (בגימטריא מנחם מענדל) הם שמותיו של המלך המשיח״.

(משיחות שבת פרשת נשא, י"ב סיון ה'תנש"א)

ישנה ההתגלות של משיח צריכים רק לקבל את פניו

״קיימת גם מציאותו של משיח כפשוטו (יחידה הכללית) – כידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל"״.

״וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש!״.

והעיקר – שכל זה יהי' בגלוי ובפועל ממש, "מראה באצבעו ואומר זה", "הנה זה (המלך המשיח) בא", והנה כבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר נשיא דורנו ("הקיצו ורננו שוכני עפר"), ו"הנה אלקינו זה גו' זה הוי' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו", שמחת הגאולה האמיתית והשלימה בגלוי ובפועל ממש שאז מברכים עלי': "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

(משיחות שבת פרשת וירא, ח"י מר-חשון ה'תשנ"ב)

תיכף שניעור מרגיש משיח

״הענין ד"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" מתבטא בכך שתיכף כשניעור עצם הנשמה (שמתגלה עצם מציאותו ורק העצם) מרגיש בנשימת האויר ענינו של משיח – אויר של משיח, ובלשון חכמינו-זכרונם-לברכה "רוחו של מלך המשיח"״.

״ההפטרה דשבוע שעבר מסתיימת בהכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם" – נצחיות מלכות דוד שנמשכה במלכות שלמה, ששלימותה ע"י המלך המשיח שהוא "מבית דוד ומזרע שלמה״ – שתוכנה של הכרזה זו הוא התגלות מציאותו דמלך המשיח״.

(משיחות ליל ה' פרשת תולדות, אדר"ח כסלו, ושבת פרשת תולדות, ב' כסלו ה'תשנ"ב)

חיים נצחיים לכל אחד ואחד

״ובפשטות – שלא זקוקים להפסק חס-ושלום בין "כל ימי חייך" ו"ימות המשיח" (כמו שהי' אצל בני-ישראל בכל הדורות שלפני דורנו זה), אלא "כל ימי חייך" דכל-אחד-ואחד מישראל, חייו הגשמיים כנשמה בגוף, כוללים בפשטות (גם) "ימות המשיח" בלי הפסק, מכיון שהגאולה באה תיכף ומיד ממש ברגע זה ובמקום זה (אפילו אם זה מצב דלילה, "הבאים מצרימה"), כך שהרגע האחרון דהגלות והנקודה האחרונה דהגלות נעשים הרגע הראשון והנקודה הראשונה דהגאולה,

ומ"ימי חייך" בזמן הזה ובמקום הזה, בלי שום הפסק כלל חס-ושלום (אפילו אם הוא כבר מבוגר משבעים שנה וכיוצא-בזה), עובר כל-אחד-ואחד מישראל – מיד בתכלית השלימות, "ראובן ושמעון נחתין ראובן ושמעון סלקין", בהמשך ד"כל ימי חייך" בימות המשיח, והחיים הנצחיים שיהיו אז״.

(משיחות שבת פרשת שמות, כ"א טבת ה'תשנ"ב)

זמן השיא לגאולה האמיתית והשלימה

״דובר כמה-פעמים, שכבר "כלו כל הקיצין" וכבר סיימו הכל, והגאולה היתה צריכה לבוא כבר מזמן, ומפני טעמים שאינם מובנים כלל וכלל עדיין לא באה״.

״מזה מובן, שעל-כל-פנים כעת, צריכה הגאולה לבוא תיכף ומיד ממש. ובלשון העולם: זהו זמן השיא ("העכסטע צייט") לגאולה האמיתית והשלימה!״.

(משיחות יום ד' פ' בא, ג' שבט, וש"פ בא, ו' שבט ה'תשנ"ב)

דורנו הוא דור האחרון בגלות והדור הראשון לגאולה

״ובפרט שדורנו זה הוא דור האחרון בגלות והדור הראשון לגאולה – כפי שכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר בעל ההילולא הכריז והודיע כמה-פעמים, שכבר סיימו הכל ועכשיו נותר רק לקבל את משיח צדקנו בפועל ממש – במילא מובן, שאם בינתיים הי' ענין של הסתלקות, כפי שזה הי' בכ"ב שבט בארבע שנים לפני זה (שנת ה'תשמ"ח), הרי-זה אך ורק לפעול את העלי' היחידה שנותר – העלי' דגאולה האמיתית והשלימה״.

(משיחות שבת פרשת יתרו, כ"ף שבט וליל ויום ב' פרשת משפטים כ"ב שבט ה'תשנ"ב)

לבקש לדרוש ולעשות כל מה שאפשר שתבוא הגאולה מיד

״ועוד ועיקר, לזעוק להקדוש-ברוך-הוא על אריכות הגלות, "עד מתי"… ולבקש ולדרוש ולעשות כל מה שאפשר שתיכף ומיד תבוא הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, שאז יקויים היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", ומתחיל מצדיקים שקמים לתחי' מיד״.

(משיחות (ליל ויום) ג', (ליל ויום) וערב שבת קודש ושבת קודש פרשת תצוה, ז', יו"ד וי"א אדר ראשון ה'תשנ"ב)

הירידה בשביל העליה הנצחית שאין אחריה הפסק כלל

״שהקדוש-ברוך-הוא בחסדו הגדול רצה להביא את בני-ישראל לעלי' הכי גדולה (למעלה ממצבם מצד-עצמם), ולכן "עלילה נתלה בו" ונעשית ירידה לפי שעה (על-דרך מה-שנאמר "ברגע קטן עזבתיך") ובחיצוניות (רק למראית עינים), בכדי להביא את העלי' שלא בערך, ולא רק עלי' לרגע קטן (כנגד "רגע קטן עזבתיך"), אלא עלי' נצחית שאין אחרי' הפסק כלל. כפי שיהי' בגאולה האמיתית והשלימה״.

(משיחות לילות ג', ד', ה', וערב שבת קודש ויום שבת קודש פרשת כי תשא, י"ד-י"ח אדר ראשון ה'תשנ"ב)

נשיא הדור הוא המשיח שבדור

״ויתירה מזה יש לומר – שהמקדש דלעתיד (ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים") יתגלה תחילה בהמקום "שנסע מקדש וישב שם" בזמן הגלות (בית רבינו שבבבל"), ומשם יועתק למקומו בירושלים״.

״בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, נשיא הדור, שהוא המשיח (גואלן של ישראל) שבדור (כנזכר-לעיל סעיף-ה), ועוד וגם-זה עיקר, שהוא הנשיא דתורת החסידות, אשר, על-ידי הפצתה חוצה ("יפוצו מעינותיך חוצה", עד לחוצה שאין חוצה ממנו, בכל קצוי תבל) פועלים ביאת מלכא משיחא״.

(״ואהי להם למקדש מעט . . זה בית רבינו שבבבל״)

העולם עצמו מסייע לגאולה

״כבר הגיע הזמן, שהגם שצריך להיות ענין שלמעלה ממדידה והגבלה – נסים ונפלאות, עד לנסים ונפלאות דגאולה האמיתית והשלימה – הרי-זה חודר גם בטבע העולם, שהעולם עצמו מסייע לצמיחת הגאולה״.

(משיחות יום ה' פ' קרח, בדר"ח תמוז ושבת פרשת קרח, ג' תמוז ה'תנש"א)

אין ספק שהגיע זמן הגאולה

״ויתירה מזה, שכבר סיימו גם "צחצוח הכפתורים", וצריכים רק לעמוד הכן ("עמדו הכן כולכם") לקבל פני משיח צדקנו, הרי בסיומה של תקופה זו, בודאי ובודאי ללא כל ספק וספק ספיקא שכבר הגיע זמן הגאולה״.

״ועד להכרזה ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", שכבר בא, היינו, שעומדים כבר על סף התחלת ימות המשיח, על סף התחלת הגאולה, ותיכף ומיד המשכתה ושלימותה״.

(משיחות שבת פרשת בלק, י"ז (טוב) תמוז ה'תנש"א)

צריכה הגאולה כבר לבוא

״הרי עכשיו (לאחרי שכבר פעלו גם ענין זה בהפצת המעינות חוצה) דבר ברור, שתיכף ומיד ממש צריכה כבר לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו!״.

(משיחות שבת פרשת עקב, כ"ג מנחם-אב, מבה"ח אלול ה'תנש"א)

מתפרסם בעיתונים שמשיח בא

״ובפרט על-פי הפתגם הידוע של רבותינו נשיאינו על-דבר הפירסום דביאת המשיח בעיתונים כפי שנתקיים בפועל ממש בתקופה האחרונה שנתפרסם בכמה-וכמה עיתונים בעולם כולו (ויש להוסיף ולפרסם עוד יותר) ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", ותיכף – כבר בא – בפועל ממש, למטה מעשרה טפחים, ובגלוי לעיני כל באי עולם, ועל-אחת-כמה-וכמה "לעיני כל ישראל", ותיכף ומיד ממש״.

(משיחות שבת פרשת נצבים ה'תנש"א, יום ב' דראש השנה, ושבת פרשת וילך ו' תשרי ה'תשנ"ב)

ימינו אלה - ימות המשיח

״ובפרט בימינו אלה – ימות המשיח – שבהם נמצאים עכשיו, וצריכים רק "לפתוח את העיניים", ואז רואים שנמצאת כבר הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות״.

(משיחת מוצאי י״ט-כ״ף כסלו - ב״יחידות״ כללית)

כל המדינות בעולם כבר מוכנות

״היכן רואים – שואלים – שינוי בעולם, שהעולם כיום מוכן יותר לגאולה מאשר בדורות הקודמים?!״.

״כשמתבוננים בזאת – אפילו לרגע קל – רואים את העילוי שבדורנו אנו לגבי הדורות שלפנינו, בזה שישנו הבירור והזיכוך של כל מדינה ומדינה שבעולם״.

(משיחות שבת פרשת וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת ה'תשנ"ב)

צריכים רק לפתוח את העיניים ולראות ש״הנה זה (המלך המשיח) בא״

״חיילי בית דוד שיוצאים למלחמת בית דוד לנצח את אלה "אשר חרפו עקבות משיחך", ולהביא בפועל ההתגלות דדוד מלכא משיחא, ובפרט בדורנו זה, שכבר נשלמו כל הענינים, וצריכים רק "לפתוח את העיניים" ולראות ש"הנה זה (המלך המשיח) בא"״.

״שהתגברות החושך קשורה עם סוף הגלות ("קץ הימים"), וההתקרבות לביאת המשיח קשורה עם התחלת הגאולה ("קץ הימין")״.

(משיחות שבת פרשת מקץ, שבת (ו') חנוכה, אדר"ח טבת ה'תשנ"ב)

התחיל כבר היעוד ״וכתתו חרבותים לאיתים״ על-ידי משיח צדקנו

״וכיון שבימים אלו מחליטים ומכריזים ראשי מדינות בעולם על-דבר צמצום וביטול כלי נשק וההוספה בהענינים הדרושים לקיום כלכלת המדינה והעולם כולו – תוכן היעוד "וכתתו חרבותם לאתים", שבירת כלי המלחמה לעשות מהם כלים לעבודת האדמה, "ארץ ממנה יצא לחם" – הרי-זה סימן ברור על התחלת קיומו של יעוד זה בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו״.

״כיון שנמצאים ב"זמן השיא" ("די העכסטע צייט") של ביאת משיח צדקנו, "הנה זה (מלך המשיח) בא", רואים כבר (מעין ו)התחלת פעולתו של מלך המשיח על העמים, "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וגו'"״.

״וכן הפסק-דין של הרבנים ומורי-הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בודאי" – פסק-דין "מסיני", שנמשך וחדר גם בגדרי העולם״.

״שהעולם מצד עצמו מכריז שהגיע זמן הגאולה״.

״היתכן שבני-ישראל נמצאים עדיין בגלות?!… עד מתי?!...״.

״כן תהי' לנו בפועל ממש, ותיכף ומיד ממש, עם כל הפירושים שב"מיד" [כולל גם הראשי-תיבות דכללות הדורות משה ישראל (הבעל-שם-טוב) דוד (מלכא משיחא)], וכל הפירושים שב"ממש", ולכל לראש מיד ממש כפשוטו, ממש ממש ממש״.

(בשולי הגליון להע׳ 148) ״ובפרטיות יותר בנוגע לדורנו זה – שבר"ת ד"מיד" נרמזים ג' התקופות השייכות לכבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, ועל סדר הקירבה אלינו – משיח (מנחם שמו), יוסף יצחק, דובער (שמו השני של כ"ק אדמו״ר נ"ע)״.

(משיחות שבת פרשת משפטים, ז"ך שבט, מבה"ח אדר א' ה'תשנ"ב)

להציב עצמנו במצב ורגש של גאולה

״צריך כל-אחד-ואחד מישראל להתרגל לגאולה ולהציב את עצמו במצב ורגש של גאולה״.

(משיחות שבת פרשת פינחס, מבה"ח מנחם-אב, כ"ד תמוז ה'תנש"א)

נשלמה כבר העבודה ועומדים מוכנים לקבל פני משיח צדקנו

״גם כשידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו שיש אצלו ענינים הצריכים תיקון, אין זה בסתירה חס-ושלום לעדותו של נשיא דורנו שכבר נשלמה העבודה ועומדים מוכנים לקבל פני משיח צדקנו״.

״הרי בודאי ובודאי שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, ועכשיו אין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו!״.

״קידוש לבנה מתוך כוונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא, על-ידי ההוספה בדרישה ובקשה על הגאולה, כסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן"״.

(משיחות שבת פרשת נח, ד' מר-חשון ה'תשנ"ב)

הדבר היחיד שנשאר עכשיו הוא לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש

״על-פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל",

"א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השם-יתברך וישלחו כו'", ועל-פי הודעת כבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל הענינים – הרי מובן, שמתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח", השליחות של כבוד-קדושת מורי-וחמי אדמו"ר. ומזה מובן, שהדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא: לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש, בכדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!״.

(משיחת שבת פרשת חיי שרה, כ"ה מר-חשון, מבה"ח כסלו, ה'תשנ"ב – פתיחת כינוס השלוחים העולמי)

עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם

״ומזה מובן שהמשך העבודה שלאחרי-זה (כל זמן שמשיח צדקנו מתעכב מאיזו סיבה (בלתי ידועה ומובנת כלל)) אינו "עבודת הבירורים" (שהרי כבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים), אלא, עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם״.

(משיחות שבת פרשת וישלח, ט"ז כסלו ה'תשנ"ב)

הגאולה עומדת על סף הדלת רק לסחוב אותה לתוך החדר!

״כפי שהנני חוזר ומדגיש כמה-פעמים שלא זו בלבד שסוף הגאולה לבוא, אלא שהגאולה עומדת כבר על סף הפתח, ומחכה לכל אחד ואחת מישראל שיפתח את הדלת ויסחוב את הגאולה לתוך החדר!״.

(ראשי-דברים ושקלא וטריא בעת ביקור הרב הגאון מרדכי אליהו שליט״א)

רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה

״להכריז ולפרסם בכל מקום – בדברים היוצאים מן הלב – שהקדוש-ברוך-הוא אומר (על-ידי עבדיו הנביאים) לכל-אחד-ואחד מישראל "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה", ועד שהיום ממש רואים בעיני בשר ברכת הגאולה האמיתית והשלימה״.

(משיחות שבת פרשת ראה, א' דר"ח אלול ה'תנש"א)

שופט דורנו יועץ דורנו ונביא דורנו

״"תחזור הנבואה לישראל", "ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת משיח (שנאמר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו')״.

״ובפרט נשיא דורנו – הבא בהמשך לרבותינו נשיאינו שלפניו – שופט דורנו ויועץ דורנו ונביא דורנו״.

״עד – הנבואה העיקרית – הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"״.

(בשולי הגליון להערה 116) ״לא רק בתור חכם ושופט אלא בתור נביא, שזהו בודאות – ראה מאמרי אדמו״ר הזקן הקצרים עמוד שנה-ו״.

״כל עניני הגאולה התחילו כבר ("כבתחלה") וכבר נמשכו ונתקבלו בעולם הזה הגשמי התחתון שאין תחתון למטה ממנו (בבחינת "ויועציך כבתחלה") – לא יהי' פלא כאשר הגאולה באה תיכף ומיד ממש!״.

(משיחות שבת פרשת שופטים, ז' אלול ה'תנש"א)

נשי ישראל מתחילות בשירה בתופים ובמחולות על בוא הגאולה

״שנשי ישראל הצדקניות צריכות להיות מובטחות ובודאי מובטחות הם שתיכף ומיד ממש באה הגאולה האמיתית והשלימה, ועד שמתחילות תיכף (ברגעי הגלות האחרונים) בהשירה ובתופים ובמחולות, על בוא הגאולה האמיתית והשלימה!״.

״חדורות הן (גם ובעיקר) ברגש השמחה, ושמחה גדולה ביותר שבאה לידי ביטוי בהשירה, מצד גודל הבטחון ש"הנה זה (המלך המשיח) בא", וכבר בא!״.

(משיחות שבת פרשת בא (ו' שבט) ושבת פרשת בשלח (י"ג שבט) ה'תשנ"ב – ע"ד מעלת נשי ובנות ישראל תחיינה בדורנו זה)

צריך להיות רגש השמחה מזה שבא הגאולה בפועל ממש ברגע זה ממש

״שנוסף על רגש הכוסף והתשוקה והגעגועים להגאולה (עד עתה), צריך להיות עכשיו גם ובעיקר רגש השמחה מזה שהגאולה באה בפועל ממש ברגע זה ממש״.

(משיחות יום ה' פ' בשלח, י"א שבט ושבת פרשת בשלח, שבת שירה, י"ג שבט ה'תשנ"ב)