הסיבה השמיימית להתפתחות הטכנולוגיה בזמננו

קטע משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח בשבת פרשת עקב תשמ"ח בו מסביר על ההתפתחות הטכנולוגית בעולם ועל ניצולה להפצת תורה ויהדות.

הטענה של אחרים, שמכיון שלא היו בדורות הראשונים, לכן אין להשתמש בהם – אינה מתאימה ע"פ תורה

"ועד"ז מובן גם בנוגע להתפתחות חכמות העולם, עם מכשירים טכניים וענינים שונים כו' (כולל גם קריאת שם ע"י ר"ת, ושמות הכוללים פירושים הפכיים, כנ"ל) שנתגלו דוקא בדורות האחרונים.

כדאיתא בזהר" עה"פ "בשנת שש מאות שנה .. נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו" - "ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא כו'", שבדורות האחרונים נתגלו חכמות העולם ביתר שאת,

- ששורש כל הגילויים כו' הוא בתורה ו"שמים" ("ארובות השמים"), והכוונה של כל גילויים אלו הוא – שישתמשו איתם לעבודת ה'.

ויש לומר הטעם מדוע ענינים אלו נתגלו דוקא בדורות האחרונים, דלכאורה "אכשור דרי" בתמי", וכמו שהתמי' היא בנוגע לעניני קדושה, עד"ז היא גם בנוגע לגילוי חדש בעולם (שתכליתה לשם קדושה)" – כיצד יתכן שזה מתגלה דוקא בדורות אלו, ולא בדורות הקודמים שהיו נעלים יותר מהנוכחי?

והביאור בזה – כי היות שאלו הם הדורות האחרונים לפני הגאולה העתידה, מתגלים אז מכשירים כו' חדשים בכדי להכשיר את הדרך לגילוי האמת בעולם לעתיד לבוא, שאז תהי' שלימות גילוי האמת בכל דבר בעולם, ומעין זה יש עכשיו בתור הכנה לזה.

ומזה מובן, דהגם שמכשירים אלו לא היו בדורות שלפני זה – בדרך האריז"ל ובדור אדמו"ר הזקן וכיו"ב – הנה מכיון שהם נתגלו עתה, ובודאי ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", "אין כבוד אלא תורה" – יש לנצלם להפצת אמיתת ענינם, התורה והיהדות.

והטענה של אחרים, שמכיון שעניינים אלו הם דברים חדשים שלא היו בדורות הראשונים, לכן אין להשתמש בהם – אינה מתאימה ע"פ תורה; ע"פ תורה אבן הבוחן היחידה והטובה ביותר לזה היא – האם ע"י ענינים אלו מיתוסף בתורה ומצוות, ואז זה גופא הוא הראי' הכי טובה שיש להשתמש בהם, או שעי"ז לא מיתוסף בתורה ומצוות. או שעי"ז בכלל נלחמים בתורה ומצוות, שאז יודעים שזהו ענין בלתי רצוי.

ולהיות שרואים בפועל שעי"ז אפשר להוסיף בתורה ומצוות – מובן שזה נברא עבור הוספה בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצול מכשירים אלו להפצת התורה והיהדות.

ואף שיש כאלו שיכולים להשתמש בזה לענינים היפך התורה - זהו היפך התורה לומר שלכן אין להשתמש בזה לקדושה, כפי שרואים בנוגע לזהב, דאע"פ שעשו מזה את העגל – מכל מקום זה הי' הדבר הראשון שהקב"ה אמר שינדבו למשכן" [ורק בפנים המשכן (כשהכהן גדול נכנס לקודש הקדשים ביום הכיפורים) לא נעשה בזה שימוש, כי "אין קטיגור נעשה סניגור", כמבואר במ"א". ואכ"מ], ואדרבה – "לא נברא זהב אלא בשביל המשכן ובשביל בית המקדש"! (אלא, שצריכים גם להשתדל שלא תהי' מזה תקלה).

וכידוע גם הסיפור עם הצ"צ" [שכ"ק מו"ח אדמו"ר גילה כו"כ שנים לאחר שזה התרחש, כי כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' כמה שנים אחרי הצ"צ, ובזה גופא – גילה זאת כמה שנים לאחר התחלת נשיאותו, בדוגמת ענינים אחרים שלא נודעו מקודם, ואח"כ אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהזדמנויות שונות שעכשיו הגיע הזמן לגלות זאת], שלפעמים" ביקש שיביאו לו קערה מלאה זהב, בכדי להרחיב דעתו (בראותו שזה שייך לו ותחת רשותו וכו'), גם חלק הדעת שבו משתמש ללימוד התורה.

ומזה מובן ההוראה, שכאשר יהודי שומע אודות דבר חדש בעולם [ובאמת – כיצד בא ליהודי לשמוע זאת, כשהוא צריך להיות עסוק תמיד בלימוד התורה וכו'?! ובפרט שאלו הם ענינים של חכמות חיצוניות, המטמאים את הנפש כו' (חוץ מהרמב"ם והרמב"ן כו' שידעו כיצד לנצל זאת להביא תועלת לקדושה, כמבואר בתניא"); אבל אם מאיזו סיבה יהודי שמע על כך] – עליו לחפש את המקור לזה בתורה, ולנצל את זה להוסיף בתורה ומצוות.

ועאכו"כ כאשר יש לו את האפשרות והכח שבהמצאו בפינה נידחת בעולם - יכול קולו ודיבורו להגיע מקצה העולם ועד קצהו ע"י מכשירים אלו, שאז עליו לנצל זאת עבור אמיתת ענינו, שהיא - הפצת התורה והיהדות".

(משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח ש"פ עקב, כ"ג מנחם-אב, מבה"ח אלול, דברי משיח ה'תשמ"ח)