האזהרה הנבואית: הקשר בין מסירת מקורות האנרגיה למהומות בירושלים

כבר היום אומות-העולם מכירים בקדושת המקדש

בהפטרת חג הסוכות נאמר: "כל הנותר מכל הגויים יבואו מידי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות". ומכך (מה שיהיה לעתיד-לבוא) משתלשל הענין שגם עתה מכירים אומות-העולם בקדושה הנמצאת במקום המזבח.

בהפטרה זו מוזכר גם אודות "משפחת מצרים" - שגם הם יכירו במעלת בית המקדש ובמעלתם של היהודים.

ותמורת הנאמר בהפטרה זו - מתפעלים ממצרים, ומחזירים להם עוד ועוד חלקים מהשטחים שהיהודים קיבלו מהקב"ה בניסים גלויים, וחושבים שעל-ידי-זה ישאו חן בעיניהם - וזוהי הרי שטות גדולה ביותר, שהרי כל העולם שייך ליהודים, מכיון שכולו נברא "בשביל ישראל שנקראים ראשית".

ובפרט שהמדובר הוא אודות שטחים כאלה אשר למרות שאינם חלק מארץ ישראל אבל דרכם נפעלים ענינים הקשורים עם תורה-ומצוות, ועד ששטחים אלו נוגעים ממש לפיקוח-נפש של בני ישראל - כיון ששטחים אלו המוחזקים ביד ישראל הם הגורמים שיהיה "ושכבתם ואין מחריד" - שזוהי הגנתו של הקב"ה על עם ישראל כפי שהתלבשה בדרכי הטבע. מוסרים שטחים אותם קיבלו באופן ניסי ואשר להם זקוקים לשמירת הביטחון!

ולמרות זאת - מוסרים את השטחים שיש בהם נפט, ומוסרים שטחים שזקוקים להם בכדי לשמור על הבטחון. ולא רק אני אומר זאת - זוהי דעתם של כל מומחי הביטחון (המדברים מטעמים ביטחוניים ולא מדיניים).

כפי שדובר כמה פעמים, שהקב"ה מראה את תוצאותיו של כל דבר - בגלוי, גם עתה, הראה בגלוי מה היה - והפעם - בצפון הארץ: הערבים המקומיים פתחו במרד נגד הצבא והמשטרה, ויצאו בגלוי נגד היהודים - כפי שכבר נדפס בכל העיתונים, גם בעיתוני ארץ ישראל - כשכבר לא יכלו להסתיר זאת (מקום מנוחתו של האריז"ל הוא בצפת אשר בגליל, וידוע שמשיח יתגלה בגליל. וזהו הטעם הפנימי לכך שמרד הערבים התרחש בגליל דוקא).

[היה גם-כן מרד בירושלים, אך ה'צנזורה' לא התירה לפרסמו, אלא לאחר זמן. אותם "חכמי חלם" חושבים שעל-ידי שלא יפרסמו זאת, אף אחד לא ידע מזה - אך בפועל מעלימים רק מהיהודים. ואילו הערבים, כבר יודעים מהמרד ומספרים זאת אחד לשני, וזה מעודד אותם להמשיך בזה].

בשלב מאוחר יותר החלו לדון כיצד קרה שעשו מרד, וניסו לחפש כל מיני אמתלאות שונות (וידוע שהכוונה במילה "אמתלא" הוא 'אמת - לא'), אך הסיבה האמיתית לכך, פשוטה ביותר:

היות והם רואים שהיהודים אינם עומדים בתוקף (שלא זו בלבד שלא מניחים ליהודים להתיישב בשטחים שאינם שייכים לאף אחד, אלא אף מחזירים עוד ועוד שטחים) זה גורם אצלם שלא יפחדו, וממילא עשו מרד! - וממאורע זה מוכח עוד יותר כמה חשוב שיעמדו בתוקף - משום שדוקא על-ידי שעומדים בתוקף, מביאים לידי כך שיפחדו מיהודים.

- אף אחד לא חולק על כך ששלום הוא דבר טוב - השאלה היא, מהי הדרך המביאה לשלום? האם על-ידי שעומדים בתוקף, או שמא על-ידי שנכנעים ללחץ וללחץ שבעקבותיו.

זהו פשוט וברור שכניעה ללחץ אחד, גוררת לחץ נוסף - וכך מוסרים עוד שטח ועוד שטח, ועד שאין כבר מה לתת (היות ויתבעו גם שטחים כאלה שודאי כבר לא יסכימו לתת) - וכל זה סולל את הדרך למלחמה, רחמנא-ליצלן! 

אפילו "בית הכסא" אסור לבנות בכספים המוכתמים בדם יהודי!

ולטוענים שכבר אבוד, ואי-אפשר כעת לעשות מאומה מאחר שכבר סוכם, יש לענות: היות ורואים שהערבים ביטלו כבר כמה-וכמה סיכומים שנחתמו ב"קעמפ-דייוויד" - ממילא ישנה הזדמנות לטעון שהסכם זה היה "מקח טעות".

אמנם יגדפו זה את זה בחריפות, אך יהיה זה לא יותר מאשר באופן דיפלומטי, וזה לא יזיק לאף אחד, מכיון שברור שיהיה "ושכבתם ואין מחריד", "וחרב לא תעבור בארצכם" ואפילו "חרב של שלום" - חרב ה'או"ם'.

יתירה מזו: אפילו את השטחים שכבר החזירו - עדיין ניתן להחזירם לרשותינו - מכיון שהם ביטלו את ההסכמים שעשו. ובדוגמת ענין התשובה שאפשר לתקן גם את העבר.

לאחר-מכן התווסף הענין שמקבלים שוחד - כסף עבור הישיבות. אי-אפשר לבנות חינוך לתורה וליראת שמים מכספים המוכתמים בדם יהודי!

ולא רק שישיבות אסור לבנות עם כספים כאלו ואף אין לחנך תלמידים ליראת-שמים בכספים אלו, אלא יותר מזה: הגמרא אומרת שאפילו "בית הכסא" אסור לבנות מכספים שכאלה!

ויהי רצון שתלמידי הישיבות יינצלו מאלה שרוצים 'להלעיט' אותם מכסף כזה!

(מעובד ע"פ שיחת שבת-פרשת דברים תשל"ט)

אסור לתת להם את הנפט!

מה דעתו של הרבי על ההסדר החדש עם מצרים?

ההסדר לא טוב, אסור להחזיר את הנפט באבו-רודס. זו היותה טעות. נפט זה לא חתיכת מדבר. אין אפשרות לאגור נפט. נפט זה נוזל ואי אפשר לדחוס אותו כמו חומרים אחרים. רק מצביאי הצבא יכולים וזכאים לקבוע מה שאפשר להחזיר.

המדינאים לא מבינים בזאת. ולא - יצטרכו להילחם על זה שנית. אין להם שום זכות להחליט מה להחזיר. ההסדר הוא חתיכת נייר ללא ערך. רק העובדות בשטח חשובות. איפה נשמע דבר כזה שמדינה מנצחת מבקשת ומציעה לאויבה לקחת את השטחים בחזרה?

האם לדעתו האויב שלנו חזק? 

שלילי. צבאות ערב אינם מאורגנים. יש כמות אך אין איכות מספקת. אם סוריה תילחם, מצרים תעזור לה; אל לנו להשלות את עצמנו בעניין זה. עוד נצטער שהחזרנו את הנפט.

האם תהיה עוד מלחמה באזורנו? 

ברגע שהערבים יוכלו, הם יתקפו. צריך היה ללכת על קהיר ודמשק. מדוע לא עשו זאת? היה צריך לעשות זאת אפילו ללא אישור מהממשלה. זו שעת חירום והיתה זו חובה מוסרית להמשיך ולתקוף את ערי הבירה. מדוע אריק שרון לא המשיך לקהיר? הרי הוא היה 100 ק״מ ממנה! אלה סתם סיפורים שלא היה לו דלק. הרי בדרך היה די דלק מצרי המיועד לכוחות המצריים והוא היה יכול להשתמש בזה. האם אתה טסת פעם מעל קהיר? אחרי שעניתי שכן ותיארתי לו קצת איך העיר נראית, לא עזב אותי במשך כמה דקות וטען: מדוע לא לקחתם מטוסים וכבשתם את קהיר? מדוע לא הפתעתם אותם? אם אתם מפתיעים, אז לא חשובה הכמות, אך אם נותנים להם להמריא ראשונים הרי שהכמות משחקת. חיל-האוויר היה צריך לטוס ישר לקהיר ולכבוש אותה אפילו לזמן קצר, ואז הכול היה נראה אחרת!

(מיחידות של מפקד הטייסת בחיל האויר רן פקר בשנת תשל״ה)

צורת ניסוח השאלה - כשהולכים לקיים "משאל עם" על מסירת השטחים!

אני חושש מאלו שרוצים לפתור את הוויכוח על הנסיגה דרך קיום "משאל עם", משום שהסכנה טמונה בעצם ניסוח הדברים. אם יבואו וישאלו את העם "האם אתם מוכנים לוותר על שטחים תמורת שלום?״ - תהיה זו הטעיה מכוונת, כי בשאלה החכמה הזאת מכניסים כבר חצי תשובה, כאילו שהויתור יביא לשלום.

אם הולכים ל״משאל עם״ זה רק בתנאי שינסחו את השאלה בערך כך:

האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תשאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור הוא שאין לו שום דעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום, קבוצות אחרות לא יסכימו - והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?

(מיחידות מר שמואל כץ)