• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ז ניסן התשפ"ד (25.04.2024) פרשת מצורע

הכל נרמז בפרשת האזינו

כשתלמידו של הרמב"ן קרא לרבו תוך שהוא מתריס כנגד דברי תורתו, הוכיח לו הרמב"ן כי אכן, כל הדברים שבעולם נרמזו ונכתבו בתוך פרשת האזינו. על המסר המופלא המסתתר בתוך סיפור זה, בשיחת קודש של הרבי שליט"א מלך המשיח
הכל נרמז בפרשת האזינו
הרבי שליט״א מלך המשיח בעת אמירת דברי חסידות
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

ב"סדר הדורות" מובא הסיפור דלקמן: "קבלתי שהיה לרמב"ן תלמיד אחד ר' אבנר היה שמו, ונעשה מומר, ומזלו גרם שעלה במעלה, ויהי נורא בכל הארץ.

אחרי הימים ביום כפור שלח והביא לפניו את הרמב"ן רבו, ובפניו הרג בעצמו חזיר אחד וינתחהו ויבשלהו ויאכלהו, ואחר אכלו שאל את הרב על כמה כריתות עבר, והשיב הרב שהיו ארבע, והוא אמר שהיו חמש, והיה רוצה לחלוק עם רבו, והרב נתן עיניו בו דרך כעס, ויאלם האיש, כי עדיין נשאר עליו מעט יראה מאת רבו.

ולבסוף שאל הרב מי הביאו אל ההמרה, והשיב כי בפעם אחת שמע שדרש בפרשת האזינו, שבפרשה ההיא כלולים כל המצוות וכל הדברים שבעולם, ולהיות אצלו זה מן הנמנע, נהפך לאיש אחר.

ויען הרב ואמר: עדיין אני אומר זה ושאל מה שתרצה. ויתמה האיש מאה, ויאמר לו אם כן הוא, הראני נא אם תמצא שמי כתוב שם. ויאמר הרמב"ן כן דברת מידי תבקשנו.

ותיכף הלך לו בקרן זוית ויתפלל, ויבא בפיו פסוק 'אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם', כי אות שלישי של כל תיבה יש שם האיש שהיה ר' אבנר.

וכששמע הדבר הזה נפלו פניו, וישאל לרבו אם יש תרופה למכתו. ויאמר הרב אתה שמעת דברי הפסוק. וילך הרב לדרכו. ותיכף לקח האיש ספינה בלי מלח ומשוט, ויכנס בה, וילך באשר הוליכו הרוח, ולא נודע ממנו מאומה".

וכן מובא סיפור זה בקיצור - בספר "עמק המלך" (שער ראשון פ"ד).

סיפור זה שמעתי לראשונה מאת המלמד בעת למדו פרשת האזינו, וכוונת המלמד היתה - להדגיש את גודל המעלה דפרשת האזינו, כמבואר בסיפור הנ"ל שבפרשת האזינו, "כלולים כל המצוות וכל הדברים שבעולם".

והנה, בסיפור זה רואים דבר מפליא ומבהיל בנוגע לכללות ענין התשובה (אף על פי שכאשר קוראים את הסיפור בהשקפה ראשונה, לא שמים לב לזה);

בסיפור הנ"ל מודגש ששמו של תלמיד הרמב"ן היה "ר' אבנר". ועד שגם בפסוק דפרשת האזינו מרומז שמו ביחד עם התואר "ר'" - כי הפסוק מתחיל בתיבת "אמרתי", והאות השלישי דתיבה זו היא האות ר', ואם כן, בפסוק "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם", מודגש שמו בהוספת התואר "ר' אבנר". ולכן, בכל הספרים שמובא סיפור זה, נכתב התואר "ר' אבנר", לפי שתואר זה מרומז בפסוק עצמו.

זאת אומרת: היות ששב בתשובה, כמסופר ששאל את הרמב"ן "אם יש תרופה למכתו", ואחר כך קיים מה שאמר לו הרמב"ן (כהמשך הפסוק) - הנה על ידי זה הגיע למעמד ומצב שהתורה מכנה אותו בשם "ר' אבנר",

ועל דרך מאמר רבותינו ז"ל אודות ר' אלעזר בן דורדיא - "בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת". דהנה, ידוע ומובן גודל מעלתו של רבינו הקדוש, שהיה לו ריבוי תורה ומעשים טובים וכו', ואף על פי כן "בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת" - מצד גודל המעלה דעבודת התשובה.

ויתירה מזו: עוד קודם שעשה תשובה נקרא כבר "ר' אבנר" - לפי שיודעים מלכתחילה שסוף כל סוף יעשה תשובה.

(משיחת שבת פרשת האזינו תשמ"ב - בלתי מוגה)

פרשת השבוע, והקשר לגאולה והמקדש בחודש אלול - שיחה נפלאה ממלך המשיח

כנס לעידוד ההתיישבות בעזה? שורה של טעויות!

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...