בהתוועדות שבת פרשת מטות מסעי תשמ"ב העיר הרבי שליט"א מלך המשיח אודות צורתה הנכונה של מנורת המקדש, שקניה דווקא ישרים ולא עגולים. להלן מתוך השיחה הנ"ל.
צורת המנורה - קנים ישרים
.. ישנם המציירים את המנורה באופן שששת קני המנורה הם בצורת חצי קשת (בצורת עיגול), והקנה האמצעי עומד ע"ג משטח של מתכת ולא על גבי רגלים (כפי שמציירים ע"ג שטרות הכסף באה"ק, וכיו"ב - וטוב שציור זה לא חדר לישיבות, בדוגמת ציור הלוחות דלעיל).
.. וציור זה אינו נכון - שהרי מפורש ברמב"ם ש,,שלש רגלים היו לה", היינו, שהמשטח שממנו יוצא הקנה האמצעי, עומד ע"ג "שלש רגלים".
ונוסף לזה: בנוגע לצורת ששת קני המנורה - הנה בפירוש המשניות להרמב"ם שבהוצאת "קאפח", במסכת מנחות (ספ"ג), ישנו ציור של המנורה שצוייר בכתב ידו של הרמב"ם, ושם מצויירים קני המנורה בצורת אות וא"ו, בקו ישר (בדוגמת ציור האות שי"ן), ולא בצורת חצי קשת*.
וגם טעות זו (בנוגע לצורת המנורה) מבוססת על ציור שנעשה ע"י גוי ימ"ש בהמשך למאורע הקשור עם ג' השבועות:
חורבן בית שני התחיל ע"י אספסיינוס ונסתיים ע"י טיטוס, לאחרי שטיטוס החריב את בית שני, צוה לאנשיו לקחת עמהם לרומי את כלי המקדש, וביניהם את המנורה, וכלים אלו הוצגו לראווה במסע הנצחון של טיטוס ברומי. והיות שטיטוס רצה להנציח את המאורע, נצטוו לבנות שער מיוחד הנקרא "שער טיטוס", ושם ציירו איך ששבויים יהודים מובלים לרומא ביחד עם בלי המקדש, המנורה וכו' [וחרתו בכ"מ את התיבות "יהודא קאפטא", שפירושו - שיהודים הם שבויים]. ומציור זה נלקח הציור הנפוץ של המנורה בעלת הקנים בצורת חצי קשת - היפך דברי הרמב"ם!
ויתירה מזו: ידוע ומפורסם שהיו זמנים שהכריחו יהודים לבוא ולראות את "שער טיטוס", המבטא את נצחונה של רומא על ירושלים. וא"כ, לא זו בלבד שמציירים את המנורה כפי שצייר אותה גוי, ולא כפי שצייר אותה (להבדיל) הרמב"ם, אלא משתמשים בציור המבטא את נצחונה של רומא על ירושלים, רחמנא ליצלן!
כז. ויהי רצון שע"י הדיבור אודות המנורה - נזכה בקרוב ממש לראות את המנורה בביהמ"ק השלישי, ונזכה לראות איך שאהרן הכהן מדליק את נרות המנורה בביהמ"ק השלישי.
(נדפס התוועדויות תשמ"ב, חלק ד' ע' 1917)
____
* בספר מעשה חושב - לבעהמ"ס משנת חסידים - (פ"ז סין) איתא שקני המנורה היו נמשכין בעגול ועולין כנגד גבהה של מנורה.
אבל: כותב (בפירושו שם) יסודותיו - ומקדים שדעת רש"י (תרומה כה, לב) מפורשת להיפך, שקני המנורה יוצאים באלכסון, אבל מדלא הזכיר הרמב"ם זה (שהיו באלכסון) בחיבורו (וכן לא מוזכר בברייתא דמלאכת דמשכן ובש"ס) - לכן "כתב בעל חכמת המשכן (מקובל וכו') שנראה" שהיו "כמעט בעיגול" "והכי מסתברא" (שעי"ז "דומה לגלגלי הרקיע"), לכן - לאחרי שנמצא כתב יד קודש פירוש המשניות להרמב"ם ובו ציורו באלכסון (כנ"ל בפנים), ובפי' בנו (של הרמב"ם) עה"ת כתב שהרמב"ם צייר "ביושר כו' לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו" - הרי בטל היסוד כו'.
תגובות