פעולת משיח בעולם // הרב שד"ב וולף

בשטיחות יכולה להיות מחשבה שאם החל להתממש יעוד בגאולה, יכולים להירגע ולהרפות מהתביעה לגאולה. אבל הרבי מלך המשיח שליט"א מחדד שאדרבה - עכשיו התמיהה רק מתחזקת! • הגה"ח הרב שלום דובער וולף - מרבני ומשפיעי "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש" בצפת בטור מיוחד על ה"דבר מלכות" של פרשת משפטים, מתוך גליון "מדקדקים" • מתוך גליון "מדקדקים" מס' 17 • להורדת הגליון השבועי לחצו כאן.

תוכנה של דבר מלכות ש"פ פרשת משפטים תשנ"ב, אינה רק ענין נקודתי של מאורע שקרה בתאריך מסויים, אלא )גם( ובעיקר דרך חיים שהרבי מלך המשיח שליט"א מורה לנו, הסתכלות חדשה שהרבי מעניק לנו. מה שאנחנו צריכים הוא לאמץ דרך זו, לרכוש משקפיים אלו, ודרכם לראות את העולם לפי ההסתכלות של הרבי.

בשיחה הרבי מתעכב על מאורע טוב שקרה בתקופת אמירת השיחה ומשייך אותו לגאולה, כך שלאחר התבוננות במאורע, אפשר לראות בו כחלק מיעודי הגאולה.
וכאן הרבי מצפה מאיתנו שאנחנו לבד נרכיב את אותם משקפיים גאולתיות, ודרכם נמשיך ונראה את שאר מאורעות העולם באופן זהה )וכמאמר העולם שלטיפש לא מראים חצי עבודה, ומסתבר שמי שכן מראים לו חצי עבודה, מצפים ממנו שימשיך אותה בעצמו...(.

הסתכלות של נפש אלוקית
באופן כללי, הרבי מכוון בשיחה לשתי נקודות בהסתכלות שלנו על העולם:
א) העולם מתכונן לגאולה, כפי שרואים בהסכם שלום בין המעצמות, וזה חלק מתהליך הגאולה שקורה בצעד אחר צעד.

ב) מאורעות אלו קשורים עם נשיא הדור. וזה מתקשר למענה של הרבי לאדם שכתב כי נדמה לו שהדברים הבלתי רצויים שקורים לו מגיעים כתוצאה מקפידא של הרבי, ומבקש מהרבי שיסיר את הקפידא עליו - והרבי ענה לו שהדברים השליליים לא קשורים אליו, ו"הלוואי והיו תולים
בי את כל הדברים הטובים". וכך היא באמת דרכם של חסידים - לקשר כל ענין חיובי עם הרבי, ובפרט את הענין הכי עיקרי, הגאולה האמיתית והשלימה.

הסתכלות זו מסתכמת בכך שהיא אינה חוצה את הגבולות של נפש השכלית ואפילו של נפש הבהמית, הסתכלות ברמה 'טבעית' שאין קושי להתחבר והסתגל אליה.

ברמה נפשית גבוהה יותר, הרבי מביא צורת הסכלות יותר קשה לנפשות הטבעיות, הסתכלות שרק נפש אלוקית יכולה לקלוט:

מאורעות אלו אינם דברים שקורים מאליהם, המאורעות מרמזים על אדם העומד מאחריהם, מי שמושך בחוטים. ולכן, כשאנחנו רואים את תחילת קיום היעוד של "וכתתו חרבותם לאתים", עלינו להסיק בדרך ממילא, שקיים מלך המשיח הפועל כל זה. זו הנקודה שעליה חוזר הרבי לאורך כל השיחה - שנשיא הדור, שהוא המשיח שבדור, הוא זה שפועל את כל הענינים.

וכאן הרבי מציג את הדברים באופן שאינו מובן כל כך לשכל הטבעי, ראיות ברובד הרמז. מקום המאורע הוא בעירו של נשיא הדור (אף על פי שיש סיבה בדרך הטבע לכך שהאו"ם נמצא דווקא בעיר ניו יורק, כפי שהרבי מציין בשיחה), הזמן הוא חודש שבט, חודש שחל בו יום ההילולא של נשיא הדור בעשירי בחודש, והמשך וחידוש הנשיאות בי"א בחודש.

ובפרט מה שהרבי מקשר בהערה 26 את עצם הקמתו של ארגון האו"ם לנשיא הדור (הקמת הארגון לאחרי הגעתו של נשיא הדור לאצות הברית, הבנין נבנה בתשי"א), וככל שמתוספים בפעולותיו של נשיא הדור בבירור העולם, מיתוסף גם בקיומו וביסוסו של הארגון!

וברובד הזה, ההוכחות שהרבי נותן אינם הוכחות של נפש השכלית, בדרך הטבע לא רואים את הקשר לפעולות של הרבי, כאילו נאמר, הרבי פועל במישור אחד ובמישור שני קורים פעולות בעולם, שהם הסכמי שלום בין המעצמות.

הכוונה הפנימית שבכל ענין
כאן צריכים להגיע לנקודה יותר עמוקה, והיא: על פי מה שמוסבר בחסידות תמיד שכל הענינים הינם בהשגחה פרטית, האמירה שהכל בהשגחה פרטית מתכחשת בעצם לדרכי הטבע. כמו שאומר אדמו"ר הזקן בשער היחוד והאמונה, ששם אלוקים מעלים ומסתיר כאילו יש מקום לדרכי הטבע, אבל מי שמאמין בהשגחה פרטית יודע שכל מה שקורה בעולם, הוא לאמיתתו של דבר מפעולתו
של הקב"ה ולא מציאות טבעית.

ולכן, הידיעה שהכל בהשגחה פרטית היא יסוד עיקרי בחסידות, לדעת שלכל דבר טבעי בעולם יש יד ה' המכוונת אותו.

כמו שרואים בהרבה שיחות ומכתבים שבהם הרבי כותב, שכשיהודי רואה איזה מאורע שקרה בעולם, הוא לכל לראש שואל את עצמו למה הקב"ה עשה זאת, ומה צריך ללמוד מכך, ורק אחר כך לחקור את הנסיבות הטבעיות.

והרבי מוסיף ואומר, שכל זמן שיהודי לא מבין למה הקב"ה עשה זאת ומה צריך ללמוד מכך, הוא עוד לא הבין למה זה קרה, גם אם בדרכי הטבע יש לזה סיבה הגיונית.

וכל זה מתבטא ומודגש בעיקר בשיחה שלנו.

לא מסתפקים בזה
בחותם השיחה, אחרי שהרבי מדבר על התחלת קיום היעוד על ידי מלך המשיח, הרבי ממשיך שעם כל זה מתחזקת יותר התמיהה שנמצאים עדיין בגלות.

זו נקודה שחשוב להדגיש, כי בשטחיות יכולה להיות מחשבה שאם מדברים על התממשות של יעוד בגאולה, אז יכולים קצת להירגע ולהרפות מהתביעה לגאולה 'עד מתי', כי כבר יש פה משהו.

אבל הרבי מחדד שאדרבה - עכשיו התמיהה רק מתחזקת. כשהקב"ה מתחיל ענינים של גאולה, זה מעורר את היהודי שיבקש ויתבע מהקב"ה את הגאולה האמיתית השלימה.