חסיד, אתה שליח או שדכן?!

ידוע שרבותינו נשיאינו היו אומרים מאמרים לפי ערך החסידים שהיו באותו זמן בליובאוויטש. ולדוגמא: בשבועות כאשר היו מגיעים הרבנים והמו"צים, היו מאמרי 'השכלה' עמוקים. ולעומת זאת בתשרי, כאשר היו מגיעים החסידים היותר פשוטים, היו יותר מאמרי עבודה ופחות מאמרי השכלה.

בשבת חיי שרה תשנ"ב, כינוס השלוחים העולמי, דיבר הרבי שליט"א מלך המשיח על סיום עבודת השליחות ועל העבודה עתה לקבל פני משיח צדקנו, ונכנס לפלפול בנגלה וחסידות האם אליעזר היה שדכן או שליח. בשיחה המוגהת ישנם הערות ארוכות ושולי-הגליון שמנים במיוחד עם ריבוי מקורות והוכחות בנושאים אלו.

ולכאורה שיחה זו מתאימה יותר להזדמנות אחרת - לא לכינוס השלוחים, בו מתכנסים גם שלוחים שלאו דווקא שהם למדנים גדולים, ובדרך כלל אין להם הרבה זמן ללמוד במשך היום…

דוקא שליח ולא שדכן!

כדי להבין זאת, יש להסביר את ההבדל בין שליח לשדכן המבואר בשיחה:

שדכן אינו חלק מהשליחות אותה הוא פועל, אין לו מניע אידיאולוגי לפעול את השידוך. הוא רק אדם מן הצד שעושה טובה לחברו. אבל שליח - הינו חלק מהשליחות, הוא בטל למשלח במאת האחוזים, והשליחות חודרת בכל כולו. מסקנת הדברים בשיחה היא שאליעזר היה שליח ולא שדכן, ולכן הוא היה מסור למשלח - אברהם אבינו, ולשליחות שהטיל עליו.

ולעניננו: את כל המבצעים אפשר לעשות בתור 'שדכן'. כלומר, אפשר להניח ליהודים תפילין, למרות שאני בעצמי עדיין לא הנחתי תפילין היום; אפשר לדאוג שליהודי יהיה מזוזות כשרות בבית, כשהמזוזות שלי צריכות בדיקה, וכו' וכו'. אני יכול לשדך יהודים לרבי, אפילו שאני עדיין לא שם.

אבל 'קבלת פני משיח' - זו משימה שאפשר לבצע רק בתור שליח. כדי שאצליח להעביר ליהודי אחר את בשורת הגאולה, אני בעצמי צריך להיות חלק מהעניין. שזה יבער בי, שזה יגע לי. רק אז גם השני יקלוט את זה, יבין שזה אמיתי ורציני, ויכין את עצמו לקבלת פני משיח בפועל ממש.

[לאידך, כמובן שאין צורך לחכות שאני אהיה חדור ורק אז לפעול בענין, כפי שהרבי שליט"א מלך המשיח אומר שאחרים לא צריכים לסבול מזה שאצלו הדבר לא מונח. אבל וודאי שכדי שהדברים יפעלו את פעולתם כראוי, המפרסם צריך להיות חדור בענין].

הקול קול יעקב והידיים…

אולי אפשר לומר, על-דרך הדרש, שלכן הרבי שליט"א מלך המשיח אומר בשיחה (סי"ד) "לכל לראש - צריך לצאת בהכרזה ובהודעה לכל השלוחים שעבודת השליחות עכשיו . . מתבטאת בזה - שיקבלו את פני משיח צדקנו". לכאורה, הרי הרבי מדבר עכשיו לשלוחים. מה צריך להודיע לכל השלוחים?

אלא שכדי שהדברים יפעלו את פעולתם, והעולם כולו יהיה מוכן לקבלת פני משיח - הדבר תלוי בשלוחים, שהם בעצמם יחיו משיח. וזו הדרך שעל-ידה הם יפעלו על העולם כולו.

כאשר באים ליהודי ומבשרים לו את בשורת הגאולה והגואל, אומרים לו: "יהודי יקר, נמצאים בזמן הגאולה, כל פעולה שלנו עכשיו יכולה לפעול את ההתגלות. בא נזעק יחד "יחי המלך", נתעורר ונתרומם"... עלול היהודי להסתכל עלינו ולומר: "חבדני"ק יקר, "הקול קול יעקב", הדברים שאתה אומר הם נפלאים, אבל על פניך אני רואה את המצב הגלותי... אתה לא שם!" כדי לעורר באמת יהודים, הם צריכים לראות חיבור בין הדברים למוסריהם.

איפה מקבלים כזאת שנאה לעמלק?

בקשר לזה, ישנו סיפור כיצד התקרב החסיד ר' זלמן זעזמער לחסידות: ר' בנימין קלעצקער הגיע בשבת זכור למקום מגוריו של ר' זלמן. לאחר התפילה ניגש ר' זלמן לר' בנימין, ואמר לו: "כשקראו פרשת 'זכור', ראיתי על פניך שנאה אמיתית לעמלק, היכן רכשת כזו שנאה לעמלק?", ענה ר' בנימין: "את זה קיבלתי מאדמו"ר הזקן בליאזנא". ר' זלמן, שחיפש אמת, נסע מיד לליאזנא והפך לאחד מגדולי החסידים.

כאשר אנחנו נהיה "שלוחים" אמיתיים לקבלת פני משיח - יראו עלינו את השמחה מכך שהנה הרבי שליט"א מלך המשיח מתגלה ומביא את הגאולה. כשיהיו לנו פנים גאולתיות, לא רק הקול הרוחני יהיה קול יעקב, אלא גם הידיים.

אז יגשו אלינו אנשים מעצמם, וישאלו: "מאיפה רכשתם את השמחה הזו שרואים על פניכם?" ואנו נענה להם: "את זה קיבלנו בליובאוויטש, מהרבי שליט"א מלך המשיח". נספר להם את בשורת הגאולה, ואזי גם הם יתחילו לחיות כפי שהרבי רוצה.

קבלת פני משיח בפועל ממש

הרבי שליט"א מלך המשיח אומר בשיחה, שעל פי "הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שכבר עשו תשובה . . ועומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו - הרי העבודה והשליחות עכשיו היא: להיות מוכנים בפועל לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!"

וצריך להבין: הרי הרבי שליט"א מלך המשיח אומר שכבר עומדים מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. אם כן, מהי ההוספה של המילים "בפועל ממש"?

לכאורה, התשובה לזה נמצאת בהמשך דברי הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחה, בסעיף י"ג: "ע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל הענינים - הרי מובן, שמתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח", השליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר. ומזה מובן, שהדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא: לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש, בכדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!"

"בפועל ממש" - זאת אומרת שמשיח זה משהו מעשי. אדם נשמה בגוף שהוא מלך המשיח, וצריכים להתקשר אליו ולדעת ש"דער איז דער".

זכינו להיות דור המכה בפטיש. מצד אחד רק "פטיש", עקביים, ננסים, אבל הפטיש הוא זה שנותן את המכה האחרונה. אנחנו אלו שמסיימים את עבודת הדורות הקודמים, ויוצאים מהגלות, תיכף ומיד ממש!

מתוך גליון 'מדקדקים' מספר 4