נקודות לעיון • פרשת מקץ תשנ"ב

אחד המדורים הקבועים והחשובים בגליון "המדקדקים" המביא את עומק העניין שבלימוד שיחת "הדבר מלכות" השבועי - הוא "נקודות לעיון" המביא להתבוננות בשיחה, ביניהם בנקודות מוקשות או דורשות עיון נוסף, עבור הקוראים שיעיינו ויתבוננו בהן • השבוע נעשה מאמץ להגיש מדור זה בתחילת השבוע • המדור השבועי המלא

בכל שבוע יוצא לאור "גליון 'מדקדקים', המביא את עומק העניין שבלימוד שיחת "הדבר מלכות" השבועי של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א בשפה ברורה יחד עם בימה לדיון בין התמימים ואנ"ש להגברת הלימוד והעיון בשיחות קודש אלו.

אחד המדורים הקבועים והחשובים בגליון זה הוא "נקודות לעיון" המביא להתבוננות בשיחה, ביניהם בנקודות מוקשות או דורשות עיון נוסף, עבור הקוראים שיעיינו ויתבוננו בהן.

השבוע נעשה מאמץ לשלוח את מדור זה בתחילת השבוע, ע"מ שמדור זה ישיג את מטרתו - לימוד מתוך עיון ושימת לב למהלך השיחה הכללי ולפרטים המבוארים בשיחה.

אנ"ש והתמימים מוזמנים לשלוח את הערותיהם למערכת ע"מ שנוכל לפרסמם בחוברות הקרובות אי"ה.

כמו"כ מערכת 'מדקדקים קוראת בפנייה נרגשת לאנ"ש להשתתף בהוצאות הכספיות של הדפסת העלון.

נקודות לעיון- דבר מלכות פרשת מקץ תשנ"ב:

סעיף א': מדבר אודות החילוק בין חנוכה לשאר החגים, שכל החגים קבעו אותם בסעודות משא"כ חנוכה. ומבאר דהיות שחנוכה הוא ניצחון רוחני, לכך נקבע על הדלקת הנרות - עניין רוחני. והנה כשמתייחס לשאר החגים אומר: "דלא כבנס פורים שעיקר הנס הוא ההצלה מגזירת המן נגד קיום גופם של בנ"י, ועד"ז בנס דפסח שניצלו ממצרים ששעבדו את גופם" והיינו שפורים ופסח עניינם הוא הצלה גשמית. והנה בנוגע לסוכות מובן שהוא גם הצלה גשמית (הצלה מהשמש ונחשים וכו'). אך בנוגע לשבועות יש לעיין, שלכאורה אין כאן הצלה גשמית אלא עניין רוחני וא"כ לפי הביאור שמביא בשיחה, מדוע נקבע לחג בסעודה גשמית [דהנה בשיחות כ"ק אד"ש מסביר בארוכה, דאדרבה בשבועות "בעינן נמי לכם", מצד שעניין מתן-תורה הוא חיבור רוחניות וגשמיות (וראה בשיחה זו גופא הערה 16). אך השאלה היא בנוגע לחילוק שמביא פה בשיחה, אם הייתה הצלה גשמית או לאו]?     

סעיף ג': מבאר ש"בנסתר דתורה גופא יש חילוק בין רזין שבתורה לרזין דרזין שבתורה – ע"ד ובדוגמת החילוק שבין יין לשמן", וממשיך לבאר באריכות החילוק בין 'יין שבתורה' ל'שמן שבתורה'. ויש לעיין, מהו חלק ה"יין שבתורה", איזה עניינים נכללים בו? דהנה לקמן בסעיף ז' כשמדבר אודות התגלות השמן שבתורה מדור לדור, מכליל בזה את כל תורת הקבלה והזוהר וכו' וא"כ מהו ה"יין שבתורה".

סעיפים ה'-ו': מביא שהיוונים "טמאו כל השמנים של בחי' חכמה דקדושה". ומבאר מאיפה יניקתם לעניין זה וכו' ולכן תוכן הנס של חנוכה הוא בשמן ויתירה מזה: "ש"מצאו . . פך אחד של שמן שהי' מונח בחותמו של כהן גדול", דרגא הכי נעלית בשמן טהור שאין ביכולת היונים לגעת בו..." וצריך להבין, דהנה מתוכן שיחה זו גופא - מוכרחים לומר שבכדי לנצח היוונים צריכים לדרגה נעלית יותר בשמן גופא. שהרי את השמן גופא היוונים טימאו, ועל כן בכדי לנצחם צריך להביא עניין נעלה יותר, וזוהי הדרגה של "פח אחד . . מונח בחותמו של כהן גדול". אך מ"מ אינו מוסיף הסבר מהו תוכן דרגה זו בשמן? [בעוד שיש ריבוי ביאורים בעניין זה במאמרים וכו'] אף שכנ"ל נוגע לתוכן השיחה.

סעיפים ו'- ז': יש לעיין האם זה שפנימיות התורה חודרת ונמשכת בנגלה דתורה, הוא מעלה או חסרון. דהנה בסעיף ו' משמע שיש מעלה דווקא כשחודר בנגלה: "ובנסתר דתורה גופא מודגש ענין זה בשמן שבתורה (יותר מביין שבתורה) . . שאינו משקה בפ"ע אלא מערבים אותו בשאר מאכלים, ומפעפע בכל דבר, ודוגמתו בשמן שבתורה, העירוב והאחדות דנסתר שבתורה. . עם נגלה דתורה" (עיי"ש שמדבר במעלת עניין זה). ובסעיף ז' אומר: "והחידוש די"ט כסלו . . שנעשה גם הלימוד ברזין דרזין שבתורה בתור לימוד חשוב ועיקרי, היינו, לא רק באופן שמערבים השמן בהמזון העיקרי, אלא שהשמן עצמו . . הו"ע עיקרי של מזון" ומשמע שמעלה יתירה דווקא בעניין זה שבא כלימוד בפני עצמו.

סעיף י': מדבר אודות הקשר של פר' מקץ לגאולה ואומר: "המשך הפרשיות וישב־ויחי קשור עם ענין הגאולה". והנה בהערה 96 מביא שפר' וישלח גם קשורה לגאולה. ויש לדייק, מדוע מביא עניין זה רק בהערה ואינו מביא זאת בגוף השיחה ואומר: "שהמשך הפרשיות וישלח-ויחי קשור לגאולה"?
סעיף י"א: מבאר דברי יעקב "מעט ורעים היו ימי שני חיי..." שמשמעות המילה "מעט" היא באיכות: "אף שבכמות רבים הם, מועטים הם באיכות, להיותם ימים חסרים . . מפני החסרון בטובה". וצריך להבין, דלפי זה ישנו כפל לשון בדברי יעקב "מעט ורעים", שהרי מעט פירושו באיכות כלומר שהם ימים רעים וא"כ אין צורך לחזור ולומר "רעים"?

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!