אמונה ללא פשרות

חיים נצחיים בנשיא דורנו

מזה מובן החידוש דדורנו - הדור התשיעי לגבי כל הדורות שלפני זה, עד לדור שלפנ"ז [=שלפני זה] ‏(דור השמיני): מכיון שהגאולה לא באה אז בפועל, ה"בא אל פרעה" (הגילוי ד"אתפריעו כל ‏נהורין" למטה) לא היה בתכלית השלימות כנשמה בגוף בריא (היתה הסתלקות הנשמה מן ‏הגוף וגם הנשמה בגוף היתה במצב ש"הדיבור הוא בגלות" וכו'), משא"כ [=מה שאין כן] בדורנו זה - הדור ‏האחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - נעשה תומ"י [=תיכף ומיד] "נתלו המאורות", שלא זו בלבד שלא חסר‏ ח"ו במאורות הגדולים דגילוי תושב"כ ותושבע"פ [=תורה שבכתב ותורה שבעל פה], אלא אדרבה - מתווספת שלימות נעלית ‏יותר [לא באופן ד"כבד פה מאורייתא שבע"פ וכבד לשון מאורייתא שבכתב, בהיותו למעלה ‏מזה], באופן שכנשמות בגופים מקבלים בפנימיות "אתפריעו כל נהורין" ש"נתלו" עתה, עי"ז ‏שמשיח צדקנו בא מיד, "שלח נא ביד תשלח" וילמד תורה את כל העם כולו, עד "תורה חדשה ‏מאיתי תצא".

(משיחת ש"פ בא תשנ"ב - מוגה)

הממוצע המחבר

משה רבינו שהוא הממוצע המחבר בין הקב"ה ובנ"י, "אנכי עומד בין ה' וביניכם", וממוצע צריך ‏להיות בו שני הענינים שהוא מחבר: ‏‏על "איש האלוקים" אומרים חז"ל "אם אלקים למה איש ואם איש למה אלקים כו', מחציו ‏ולמטה איש מחציו ולמעלה אלקים". ובהיות אצלו שני ענינים אלו - "איש (ו)האלקים" - יש בכח ‏משה לחבר אלקות עם העולם (כפי שהיה בגלוי במשכן משה),‏.. כיון שאצל משה (ממוצע המחבר) היו שני הענינים ("משה" ו"איש האלוקים") - שלכן ישנו ‏אצל משה למטה ענין הנצחיות והקביעות (כח הבל"ג[=הבלי גבול]) בגלוי . . נצחיות במשה עצמו, ש"משה לא ‏מת" (ובכל דור ודור ישנו אתפשטותא דמשה, נוסף על בחי' משה שבכל א' מישראל).

(משיחת ש"פ צו תנש"א - מוגה)

אין שינוי דגניזה

...ע"ד אבן השתי' - שנמצאת במקום מסוים בעולם הזה הגשמי, וקיימת תמיד בלי שינויים (אפי' לא השינוי דגניזה, כהארון שנגנז וכיו"ב[=וכיוצא בזה]), ע"ד שופט ונביא שקיים (נצחי) בכל דור (כסימן לגילוי אלוקות בעולם באופן תמידי) - שממנה הושתת כל העולם כולו.

(משיחת ש"פ שופטים תנש"א - מוגה)

נשמה בגוף באופן גשמי

ופס"ד ברור ברמב"ם: "כל מי שאינו מאמין בו (במלך המשיח, "מלך ‏מבית דוד כו'", נשמה בגוף בעוה"ז [=בעולם הזה] הגשמי) או מי שאינו מחכה לביאתו, לא ‏בשאר נביאים בלבד כופר אלא בתורה ובמשה רבינו"! ‏

(התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 155)