איפה החצוצרה שלך? מצוות הקהל בימינו

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מתאספים כל עם ישראל אחת לשבע שנים למעמד מיוחד, לשמוע את המלך קורא בתורה פרשיות המחזקות ומזרזות אותם בקיום התורה והמצוות, כנאמר בפסוק "הקהל את העם, האנשים והנשים והטף".

המועד שבו היה מתקיים מעמד זה היה במוצאי יום-טוב הראשון של חג הסוכות, וכאשר מועד זה היה חל בשבת, אזי היו דוחים אותו. אחד מהעניינים שהיו קשורים עם אירוע מיוחד זה, ושאי אפשר לעשותו בשבת הוא התקיעה בחצוצרות, וכך מתואר ב"תוספתא": "אותו היום (יום ה"הקהל") כהנים עומדים בגדרים ופרצות", כלומר - במקומות ציבוריים ומרכזיים, "וחצוצרות של זהב בידיהם, תוקעים ומריעים ותוקעים. כל כהן שאין בידו חצוצרות אומרים דומה שאין כהן הוא...", כלומר - הכהנים היו עומדים בכל מקום מרכזי ותוקעים בחצוצרות בכדי לפרסם ולקרוא לעם ישראל לבוא ולהשתתף במעמד הנשגב. וממשיך ב"תוספתא": "בו ביום ראה רבי טרפון (כהן) חיגר, עומד ומריע בחצוצרות, משם אמרו (למדו חכמים) חיגר תוקע במקדש".

כל כהן תוקע ומריע

מתיאור זה ניתן ללמוד כמה וכמה עניינים: ראשית - החובה ללכת ולפרסם על ה"הקהל" היא חובתו של כל כהן וכהן, למרות שמלבדו ישנם עוד עשרות כהנים שתוקעים ומריעים בכל מקום, כך שגם בלעדיו לא יהיה חסר בפרסום המאורע.

בנוסף לכך - הציווי ללכת ולתקוע בחצוצרות אינה מוטלת רק על הכהנים המשמשים בבית המקדש באותה המשמרת, אלא על כל הכהנים הנמצאים בירושלים, ואפילו כהן שאינו ראוי לעבוד במקדש (כמו חיגר וכדומה) תוקע ומריע בחצוצרות.

והעיקר - התקיעה בחצוצרה היא עניין כה מהותי לגבי הכהנים, עד כדי כך שכהן שאין בידו חצוצרה, אומרים עליו "דומה שאין כהן הוא"!

הקהל כיום

מכאן נלמדת ההוראה כמה יש לעסוק כיום בעניין ה"הקהל": כל העניינים שהיו בבית המקדש קיימים ועומדים גם היום (באופן קצת שונה), ולדוגמא עבודת התפילה באה במקום עבודת הקורבנות. ולכן מובן שגם מצוות ה"הקהל" קיימת גם היום, ועל כל אחד מוטל לכנס ולהקהיל יהודים סביבו ולחזק אותם ביראת ה' ובקיום מצוותיו, אלא שבבית המקדש היו עבודות אלו מוטלות רק על הכהנים, ואילו היום עניין זה מוטל על כל אחד ואחד מישראל, להודיע ולהכריז ולפרסם אודות עניין ה"הקהל את העם"!

וכשם שזה היה אז בעניין החצוצרות, כן הוא גם כיום:

ראשית - חובת הפרסום מוטלת על כל אחד, למרות שמלבדו ישנם עוד רבים המפרסמים אודות ה"הקהל". כמו כן - העבודה מוטלת על כל אחד, אפילו על מי שטוען שמצבו הרוחני אינו כשורה (כדוגמת ה"חיגר"). והעיקר - הפרסום וההכרזה אודות ה"הקהל" הוא עניין כה מהותי וחשוב, עד ש"כל כהן שאין בידו חצוצרה, דומה שאין כהן הוא"!

בקרוב - ההקהל המלא

והכח לפעול בכל זה מגיע בכוחו של משה רבינו שבדורנו, נשיא הדור, הדורש ללא הרף לעסוק בכל עת בהפצת התורה והיהדות בכל מקום ומקום, ועל אחת כמה וכמה בעניין כה הכרחי כמצוות ה'הקהל'.

והעיקר הוא שמהעיסוק ב'מבצע הקהל' זוכים תיכף ומיד לקיום המצווה כפשוטה, בבית המקדש השלישי, שאז המלך המשיח יקרא בתורה בפני כל עם ישראל "ליראה את ה' תמיד כל הימים" בשלימות - תיכף ומיד ממש.

(על פי שיחת ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח)