רואים את בית המקדש

שבת זו, שלפני תשעה באב, נקראת בשם שבת חזון. מקור השם של השבת, הוא מהפטרה הנקראת בשבת זו לאחר קריאת התורה, הפותחת במילים "חזון ישעיהו בן אמוץ".

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, אומר כי השם שבת חזון" הוא גם מאחר שבשבת זו מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי - וזה המחזה הנראה לכל אחד.

רבי לוי יצחק המשיל זאת למלך שתפר בגד לבנו אהוב, אולם הילד קרע והרס את הבגד היקר, לאחר שגם את הבגד השני קרע הבן, תפר המלך בגד שלישי והראה אותו לבנו לעיתים רחוקות כדי לגלות בו תשוקה ואהבה לבגד, וישפר את מעשיו עד שיהיו אצלו כמו טבע ושוב לא יקרע את הבגד. שני הבגדים רומזים כמובן לבתי המקדש שנחרבו, והבגד השלישי הוא בית המקדש, העומד מוכן בשמים - ועתיד לרדת בקרוב ממש למטה...

ראייה נשמתית

ונשאלת השאלה, הרי את המחזה של בית המקדש הנראה בשבת זו, אין אנו רואים בעיניים הגשמיות, ועדיין איננו זוכים לראות בגלוי את הגאולה האמיתית והשלימה. אז כיצד אפשר לומר שמראים אותו לכל אחד?

הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר שהראייה אינה של העיניים הגשמיות, אלא של שורש הנשמה. לא כל הנשמה ירדה להתלבש בגוף. החלק העליון שלה, ה"מזל", נשאר קשור בגלוי למקורו האלוקי. הוא רואה את הגילויים העליונים, שומע את הכרוזים היוצאים מלמעלה, ובשבת חזון - זוכה לראות את בית המקדש השלישי. גם אם האדם עצמו אינו מודע לכך, הראייה הזאת פועלת עליו, מעוררת אותו ומעניקה לו כוחות חדשים.

כמה פעמים אדם חש לפתע התעוררות פנימית שאינו יודע להסביר? רצון להתחזק במצווה, להוסיף בלימוד תורה, להתפלל בכוונה או לעשות חסד. לא תמיד יש לכך הסבר שכלי. לפעמים זו פשוט הנשמה, שכבר ראתה את מה שהעיניים עדיין אינן מסוגלות לקלוט.

המשל על האב שתפר לבנו שלושה בגדים מעניק משמעות מיוחדת לשבת הזאת. שני הבגדים הראשונים נקרעו, ואילו את הבגד השלישי שמר האב במקום בטוח. מדי פעם הוא מראה אותו לבנו, כדי לעורר בו געגוע, אחריות ורצון להיות ראוי לקבלו.

כך גם בית המקדש השלישי. הקב"ה אינו רק מבטיח שהוא ייבנה, אלא כבר מראה אותו לנשמות ישראל. אין זאת רק הבטחה לעתיד, אלא טעימה מהמציאות האמיתית שאליה העולם צועד.

להפוך חזון למציאות

שבת חזון מחזקת אצל כל אחד את האמונה והביטחון. היא מלמדת שהגאולה איננה חלום רחוק, אלא מציאות שכבר קיימת וממתינה להתגלות לעיני כל. כאשר יהודי מוסיף עוד מצווה, עוד שיעור תורה, עוד אהבת ישראל מתוך קבלת פני משיח - הוא אינו יוצר מציאות חדשה, אלא חושף את המציאות שכבר קיימת.

אולי עדיין איננו רואים את בית המקדש בעיניים הגשמיות, אבל הנשמה כבר מכירה אותו. היא כבר חיה את הגאולה, והיא מזמינה גם אותנו לחיות מתוך אותה ודאות. וכאשר נחיה מתוך הראייה הזאת, מתוך הציפייה והביטחון, נזכה במהרה שהחזון יהפוך למציאות גלויה - בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח, בבניין בית המקדש השלישי ובגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.