להיות בשדה ולפגוש את המלך

לעתים עלול להיווצר הרושם שהמרחק בין יהודי לקב"ה גדול במיוחד. השגרה לוחצת, הטרדות מצטברות, והעבודה הרוחנית נדחקת לפינה. אך אז מגיע חודש אלול ומגלה תמונה אחרת לגמרי: המלך יוצא מהיכלו ובא אל השדה. הוא אינו מחכה שנעלה אליו; הוא מגיע למקום שבו אנחנו נמצאים.

משל "המלך בשדה", שמביא רבנו הזקן, מוכר ומפורסם מאוד. בשיחה מיוחדת לחודש אלול הרבי שליט"א מלך המשיח מגלה נקודה שהופכת את כל המבט על החודש: יציאת המלך לשדה איננה רק מתנה שמימית שנותנת לנו כוח להתקרב אליו. היא עצמה מגלה מהי המטרה של העבודה שלנו.

לא לברוח מהשדה

"השדה" הוא העולם שבו אנחנו חיים: העבודה, העסק, המשפחה, הרחוב, ההתמודדויות והמטלות של היום־יום. לכאורה, אם רוצים להתקרב להקב"ה, צריך לעזוב את כל זה ולהיכנס ל"עיר", למקום של קדושה. אבל הרבי שליט"א מלך המשיח מלמד את ההפך: דווקא בשדה צריכה להתגלות נוכחותו של המלך.

אפשר לראות זאת בדיוק לשון חז"ל על שלושים–ותשע המלאכות האסורות בשבת, כשהלשון בה נאמר מספר המלאכות: "ארבעים חסר אחת". מדוע לא לומר בפשטות שלושים ותשע? חסידות מסבירה שה"חסר אחת" רומז למלאכה הארבעים - "מלאכת שמים". תפקידו של יהודי להחדיר את הממד האלוקי, שכל מעשיו יהיו "לשם שמים".

הקדושה איננה מתחילה ונגמרת בבית הכנסת או בבית המדרש. המטרה היא לעשות מהעולם עצמו דירה לקב"ה. לכן רוב ימי השנה ורוב שעות היום מוקדשים לענייני הרשות. דווקא שם, במקום שנראה לכאורה הכי רחוק, צריך להתגלות המלך.

לקבל את המלך בחיי היומיום

כאן מגיע החידוש המיוחד של אלול. לאורך השנה אנחנו עובדים ב"שדה", אבל באלול המלך עצמו מגיע לשם. לכן זהו הזמן שבו התכלית של כל העבודה מתגלה בעוצמה.

איך מקבלים את פני המלך? לא בהכרח עוזבים את השדה. אנשי השדה נשארים אנשי שדה, אלא שהם מפסיקים לרגע את מלאכתם כדי לקבל את המלך. בנמשל, ממשיכים לחיות את החיים הרגילים, אבל מוסיפים בקביעות בלימוד התורה - החיבור הישיר לחכמתו ורצונו של הקב"ה, המגלה את המלך עצמו בתוך השדה.

המסר של אלול אקטואלי מאי פעם. אין צורך להמתין ליום שבו החיים יהיו מסודרים, רגועים ורוחניים יותר. המלך כבר נמצא בשדה. הוא מגיע אלינו דווקא בתוך המציאות שבה אנחנו חיים, ומזמין אותנו לעצור, להרים את הראש, להוסיף תורה, תפילה ומעשים טובים - ולהכניס את המלך אל תוך היום־יום.

זה גם סוד ההכנה לשנה החדשה: להפוך את העולם עצמו למקום שבו ניכרת מלכותו של הקב"ה. כשיהודי לוקח עוד שיעור תורה, מקפיד על תפילה ומוסיף במעשי חסד, הוא אינו בורח מהשדה. הוא הופך אותו לשדה שבו המלך שוכן.

וככל שהשדה נעשה מוכן יותר, כך פועלים את הגאולה האמיתית והשלימה בתוך מציאות העולם ומגיעים אל תכלית כל העבודה: גילוי המלך בעולם, לא רק בהיכלו אלא כאן, בתוך המציאות עצמה. הדרך לשם אינה מתחילה במקום אחר. היא מתחילה בדיוק במקום שבו אנו עומדים, עובדים וחיים היום ולכאן ממש מביאים בפועל ממש את התגלותו של הרבי שליט"א מלך המשיח, נאו.