מדי שנה, דווקא בשבת שלפני ראש השנה, אנחנו קוראים את הפסוקים של פרשת נצבים, בהם אומר משה רבנו לכל עם ישראל: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם". לא קבוצה מצומצמת, לא אנשים נבחרים, אלא כולם - "ראשיכם... כל איש ישראל... מחוטב עציך עד שואב מימיך".
במבט ראשון, התורה מציגה כאן שני דברים הפוכים. מצד אחד - "כולכם": כולם יחד, ללא הבדלים. מצד שני - התורה מפרטת: ראשים, זקנים, אנשים, נשים, ילדים, חוטבי עצים ושואבי מים. אם כולם שווים, מדוע להדגיש את ההבדלים? ואם לכל אחד תפקיד ומעמד משלו, כיצד אפשר לדבר על אחדות מוחלטת?
הרבי שליט"א מלך המשיח מלמד שהתשובה נמצאת במילים הפשוטות אך העמוקות: "לפני ה' אלוקיכם". כאשר יהודים עומדים לפני הקב"ה, האחדות ביניהם אינה תלויה בכך שכולם יהיו אותו דבר. להפך: דווקא מפני שכל אחד עומד לפני ה', יכולה הייחודיות של כל אחד להתחבר אל הכלל.
זה מסר אקטואלי במיוחד לימים האלה, בהם על רקע מערכת הבחירות, נדמה שהחברה מתמודדת בלי סוף עם מחלוקות, מחנות ודעות שונות. התורה אינה מבקשת למחוק את ההבדלים בין יהודי למשנהו. היא מבקשת להעמיד את כולם מול נקודה אחת שמעל לכל ההבדלים - הקשר עם הקב"ה והשליחות שהוטלה על כל יהודי.
וכאן מגיעה נקודה נוספת, חשובה ביותר לקראת השנה החדשה. לפעמים אדם מסתכל על עצמו ואומר: אני רוצה להשתנות, אבל זה קשה. יש הרגלים, נסיבות, קשיים ומציאות חיים שלא תמיד מאפשרים לעמוד בכל הדרישות.
התורה קובעת עובדה ומעמידה כל יהודי במקום גבוה ממה שהרגיל את עצמו: "אתם ניצבים". יהודי יכול לעמוד איתן. לא מפני שהוא לא נתקל בקשיים, אלא מפני שבתוכו טמונים כוחות גדולים הרבה יותר ממה שהוא מכיר בעצמו.
לכל אחד יש תפקיד. "ראשיכם" - מי שמנהיג ומשפיע, נדרש להוביל בפועל, לדבר עם אנשים בשפה פשוטה ולעורר אותם להתחזקות. ומי שאינו עומד בראש הציבור - אינו פטור. גם היהודי הפשוט ביותר נדרש לעמוד בתוקף, ללא פשרות, מול הניסיונות ולהביא לידי ביטוי את הכוחות האלוקיים שניתנו לו. כל יהודי הוא שליח!
ולקראת השנה החדשה והקבלות האישיות שאותן כל אחד רוצה לקחת על עצמו, יש לזכור: לא לנסות להיות מישהו אחר, אלא להיות האדם שהקב"ה רוצה שנהיה. להכיר בתפקיד האישי שלנו, ובו בזמן לדעת שאנחנו חלק מ"כולכם" - עם אחד העומד יחד לפני ה'.
כשיהודי מקבל החלטה כזו, הוא אינו רק מתכונן לשנה חדשה. הוא מתחבר למטרה הגדולה של הברית עם הקב"ה - "למען הקים אותך היום לו לעם". וכפי שמלמד הרבי שליט"א מלך המשיח, השלמות של אותה ברית היא בגאולה האמיתית והשלימה, ותיכף ומיד ממש.
שבת זו שלפני ראש השנה היא אפוא הזמנה להתייצב. לא רק מול השנה החדשה, אלא מול השליחות האישית המוטלת עלינו. כולנו יחד, וכל אחד במקומו. "אתם ניצבים היום כולכם" - ובכוח הזה נצעד אל השנה החדשה מתוך הגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.
תגובות