לטעום גאולה באהבת ישראל

התקופה הסוערת שעוברת לאחרונה על התושבים בישראל, מציבה את נושא  הפילוג בין חלקי העם בראש סדר היום. למרות כי במהלך עשרות השנים האחרונות, עמדו על הפרק לא פעם הכרעות קשות בשאלות בהם העם היה חלוק, הרי שהפעם נדמה כי גובה הלהבות המילוליות מגיע לגבהים שלא היו קודם לכן.

מומחים שונים מנסים להסביר את פשר ההקצנה בשיח. האם תרמה לכך צורת הדיבור ברשתות החברתיות המשפיעות על רבים, האם ההסתגרות של כל אדם בקרב אנשים החושבים כמוהו, הן באיזורי המחיה והן בהיבט הוירטואלי, ואולי סיבות אחרות תורמות לתופעה מכוערת זו, שכולם בוודאי היו שמחים לו היתה נעלמת.

בזמני עבר, לא פעם השכיל העם להתעלות מעל מחלוקות קשות. התחושה כי כולנו אחים, בני אב אחד הננו וכוחנו באחדותנו, הפציעה ברגעי משבר ותמיד נמצאה הנוסחה בה כולם חיים יחד.

חשוב להדגיש, כי חיים יחד, אין משמעותם פשרה על ענינים הנוגעים בציפור הנפש. ישנם דברים עליהם לא ניתן להתפשר, כמו דברי התורה ופסקי ההלכה. ניתן וחשוב למצוא את הדרך בה כולנו נשארים בתחושת הלכידות ומציאת המכנה המשותף השייך לכולם.

המבצע הראשון

'מבצע אהבת ישראל', עומד בראש 'עשרת המבצעים', עליהם הכריז הרבי שליט"א מלך המשיח. כבר בהתוועדות הראשונה בה קיבל על עצמו בגלוי את הנשיאות, הכריז הוא בהצהרה כי: "כשישנה אהבת ישראל, הרי סוף סוף, מגיעים לאהבת התורה ואהבת השם . . "הצהרה" ("סטייטמענט") זו צריכים להכריז ולהודיע. כאשר רואים יהודי שיש לו אהבת ה' ואין לו אהבת התורה ואהבת ישראל, צריכים לומר לו, שעליו לדעת שאהבת ה' לבדה, ללא אהבת התורה ואהבת ישראל, אין לה קיום. ועל ידי זה תבוא גם הגאולה..."

בהמשך השנים, כאשר הכריז על מבצע אהבת ישראל, בח"י אלול תשל"ו (1976) ציין כי: "יש ללכת ולהכריז, להסביר ולפעול, אצל כל אחד ואחת מישראל – כי הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" מכוון לכל אחד ואחת מישראל בפרט; והפעולה בזה צריכה להיות עד באופן שהשומע יגיע גם לידי "ואהבת לרעך כמוך", וזאת – על ידי שיסבירו לו כי כל אחד ואחת מישראל הוא "עצמו ובשרו"!… ועל ידי הסברת הדברים מתוך "אהבת ישראל" שלו, בטח יפעלו הדברים פעולתם". משמעות הדברים על פי המבואר בספר התניא, בפרק לב, כי מצד נשמת היהודי הרי שכולנו מאוחדים ממש, באמצעות החלק האלוקי הנמצא אצל כל אחד, ורק הגופים הינם מחולקים. מי שישכיל להתבונן בזה, הרי שבמילא יגלה את אהבת ישראל בקרבו.

אחדות שלמעלה מהתחלקות

בשנת תנש"א (1991), הוסיף הרבי שליט"א מלך המשיח רובד נוסף לקיום מצווה זו, ואמר: "ההדגשה דאהבת ישראל היא – בתור טעימה ועד להתחלה דהגאולה האמיתית והשלימה הקשורה עם נקודת האחדות שלמעלה מהתחלקות, שמודגשת באחדותם של ישראל, מצד בחינת היחידה שבכל ישראל בשוה, שהיא ניצוץ מנשמתו של משיח, יחידה הכללית". על מנת לטעם ולחיות את הגאולה, עלינו לנהוג באופן בה נחיה אז - כבר עתה, ובכך נזרז את התגלותו המלאה לעין כל, תיכף ומיד ממש.