הגזירה האיומה הייתה חד-משמעית: "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד"... המתח היה איום. החותמת המלכותית שנוספה לצו הבהירה באופן חד-משמעי שאין אפשרות לבטל את הגזירה האיומה והנוראה!
ואכן, גם לאחר שהמהפך הגדול המתואר במגילה התרחש, ומרדכי הובא לפני המלך לבקשת אסתר, כאשר המן הרשע נתלה על העץ – עדיין מבקשים הם לבטל את הגזירה הנוראה. אך המלך משיבם: "כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך – אין להשיב". אין דרך לבטל את ההוראה שניצבת ועומדת לביצוע בעוד כשנה, ביום שלושה עשר לחודש אדר. הדבר היחיד שניתן ליהודים במצב זה הוא "להקהל ולעמוד על נפשם" – מותרת להם זכות ההתגוננות...
במצב זה נדמה היה שהפתרון הטוב ביותר הוא לעזוב, ואפילו לזמן קצר, את דרך היהדות, או לכל הפחות להצהיר למראית עין על זהות זרה, מה שיכול היה להרחיק כל חשש מפגיעה, ה' ישמור. אך אדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן, כותב בספר *תורה אור* כי "לא עלה על דעת שום אחד מהם מחשבת חוץ" – לא היה יהודי אחד שאפילו הרהר ברעיון כזה! כל עם ישראל עמדו כאיש אחד, במסירות נפש מוחלטת, בלי שיחשבו לרגע קט לעזוב חלילה את יהדותם.
מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח כי דווקא דרך זו של מסירות נפש היא שהובילה לביטול גזירת המן. כל הפעולות והמעשים שנעשו לאחר מכן – הן על ידי אסתר ומרדכי בבית המלך, והן על ידי אלו שנטלו חלק בהגנה על היהודים בכל מדינות המלך – היוו המשך טבעי להתמסרות המוחלטת של העם כולו.
גם פעולתה של אסתר לא הייתה מבוססת על שיקולים הגיוניים. בשעה שהיא עצמה לא הייתה בסכנת גזירת המן, שהרי היא הייתה בטוחה ומוגנת בארמון המלך ואף אחד לא ידע את זהותה האמיתית כיהודייה, היא הלכה במסירות נפש מוחלטת וסיכנה את חייה למען עם ישראל.
רק דרך כזו של התמסרות מוחלטת, אומר הרבי שליט"א מלך המשיח, היא הדרך שתשמור על עם ישראל גם כיום. יש לשלול כל שיקולים שכליים של "מה יהיה", ולהתמסר לגמרי לקיום רצונו של הקב"ה. אם מדובר על חינוך הילדים – הוא חייב להיות חדור בהתקשרות מוחלטת לקב"ה ללא פשרות. ואם מדובר בהחלטות הנוגעות לכלל עם ישראל – חיי היהודים וביטחונם חייבים להיות מוכרעים על פי התורה בלבד, ולא על פי שיקולים זרים.
השנה, בקביעות שאינה שכיחה, חל יום הפורים ביום שישי. ביום זה נברא אדם הראשון, והוא פעל על כל הנבראים לקבל את מלכותו של הקב"ה: "בואו נשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושנו". כך גם עלינו לפעול בעולם כולו ולהכריז מחדש: "ה' מלך, גאות לבש", כפי שהיה אז וממתחדש בכל שבוע מחדש.
כך גם בימינו, כאשר העולם כולו מתקרב לגאולה האמיתית והלשימה, עלינו לעמוד בתוקף ולפעול מתוך מסירות נפש מוחלטת, עד להתגלותו השלמה של הרבי שליט"א מלך המשיח, בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש, מתוך שמחה וטוב לבב!
תגובות