לתת 'פרנסה' לקדוש-ברוך-הוא

בתקופה שבה היה הבעל־שם־טוב הקדוש עדיין נסתר ולא מוכר לרבים, היה נודד מעיר לעיר ומכפר לכפר. אחת מהנהגותיו הקדושות באותה תקופה היתה לשאול כל יהודי, אנשים ונשים, מבוגרים וצעירים, לגבי מצבם בבריאות או בפרנסה, והיה מרוצה ביותר לשמוע את תשובותיהם מלאות האמונה שנהגו להשיב לו היהודים – אנשים נשים וילדים – בביטויים שונים של בטחון בה': ברוך השם, השבח לה' יתברך, תודה לא-ל וכדומה.

פעם אחת הגיע לישוב מסויים, ונהג שם בדרכו הקדושה בעבודת ה' בזיכוי היהודים – אנשים נשים וילדים – בזכות העצומה של שבח והלל לשמו הקדוש של הקדוש־ברוך־הוא. באותו ישוב התגורר יהודי זקן מופלג, תלמיד חכם גדול, שהיה פרוש מכל עניני העולם הזה. אמרו עליו שכבר יותר מיובל שנים יושב הוא יומם ולילה ולומד את התורה הקדושה בפרישות ובקדושה. כל ימיו היה יושב בתענית ומעוטר בטלית ובתפילין עד לשעות היום המאוחרות, רק לאחר תפילת ערבית היה טועם מעט לחם ומים.

ואתה קדוש - יושב

כאשר ניגש הבעל־שם־טוב, שהיה לבוש בבגדי כפרי פשוט, לגאון זה בחדר פרישותו שבפינת בית הכנסת, ושאלו אודות מצבו בבריאות, ואם יש לו כל צרכו, לא התייחס אליו הלה כלל. הבעל־שם־טוב שאלו שאלות אלו מספר פעמים, עד אשר הגאון כעס ביותר והורה לבעל־שם־טוב באצבעו לכיוון הדלת, לאות שיעזבנו. אמר הבעל־שם־טוב לגאון: 'רבי, מדוע אינך מספק לקדוש־ברוך־הוא (כביכול), את פרנסתו'? בשומעו דברים אלו נותר הגאון נבוך, כיצד יהודי כפרי פשוט מדבר על הקדוש־ ברוך־הוא, כביכול, שיש לספק לו פרנסה, וכדומה.

הבעל־שם־טוב, אשר ידע את מחשבותיו של הגאון, אמר לו: היהודים "יושבים" (ניזונים) מהפרנסה שמספק להם הקדוש־ברוך־הוא, וממה "יושב" (מתפרנס) הוא, 'כביכול'? על כך אומר דוד המלך בתהלים "ואתה קדוש" – ומהי פרנסתך – "יושב תהלות ישראל": הקדוש־ברוך־הוא "יושב" על תהלות ושבחי ישראל, אשר מודים ומשבחים לה' יתברך על הבריאות ועל הפרנסה שהוא מעניק להם. ועבור מלות שבח אלו, שמשבחים ישראל לה', מברכם הקדוש־ברוך־הוא בכל המצטרך.

דירה בתחתונים

מסיפור זה, ניתן ללמוד נקודת הסתכלות חשובה ביותר. למרות הנהגתו הקדושה של אותו צדיק, שהיה טרוד יומם ולילה בתורה הקדושה, היה עליו לדעת, כי עיקר המשכת הקדושה לתוך העולם, באה על ידי השימוש בעניני העולם הזה, בדברים כמו אכילה, שתיה ושאר צורכי האדם, בהם הוא משתמש מתוך כוונה לעשות לו יתברך דירה בתחתונים.

משמעות המושג דירה בתחתונים, היא השימוש בעניני העולם, כדי להמשיך את האלוקות דווקא כאן בתוך עניני העולם. כך אנו מוצאים גם בפרשת השבוע, המורה לאדם, כי כאשר נוטע הוא עץ פרי חדש, הרי שבשלושת השנים הראשונות, העץ אסור לאכילה, מאחר והוא טבל. בשנה הרביעית, הנקראת נטע רבעי עליו לאכול את הפירות בקדושה בירושלים ורק בשנה החמישית, הרי הפירות מותרים לו בחופשיות. דווקא על שנה זו, נאמר "ובשנה החמישית.. להוסיף לכם תבואתו", מאחר ואז יש לאדם את הכח לפעול בתוך העולם. כך גם אנו הפועלים ועוסקים בכל ענינים אלו, כדי לקבל את פני הרבי שליט"א מלך המשיח, בפועל ממש ותיכף ומיד ממש.