מדריך מלא: הסדר והזמנים של שמחת תורה ב770 בית משיח

כ“א תשרי, יום שישי, הושענה רבה

היום בראש האושפזין: דוד המלך ואדמו“ר הרש“ב נ“ע

בבוקר – ברכת הלולב. היום אחרי התפילה יוכלו לגשת ולברך על ד׳ המינים של הרבי שליט״א מלך המשיח הילדים והנשים, שים לב להספיק את הברכה קודם התפילה, על מנת שלא תפספס חלילה.

ב-10:00 – תפילת שחרית.

ב“הושענא רבה“, נוהגים לסובב את התיבה ז’ פעמים, ועבור מטרה זו מוכן סטנדר נוסף בסמוך לעמוד החזן אליו יורד כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א, לפעמים אף קודם ההלל. בשל כך, היום, קדמת בית הכנסת תהיה סגורה מתחילת התפילה.

מיד לאחר התפילה (ולפעמים כבר במהלך התפילה) נסגר הזאל הגדול על מנת להכינו ל“הקפות“. חשוב מאד שלא להשאיר אף חפץ בבית הכנסת, העובר “מהפכה“ של ממש בשני ימי חג אלו.

לאחר התפילה, יחלק כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א “לעקאח“. הסדר בחלוקה זו הוא כפי הרגיל בחלוקות שבימי ראשון (ראה לעיל כ“ד אלול).

חלוקה זו היא אך ורק לאלו שלא קיבלו בערב יום הכיפורים. באם כבר קיבלת, אל תנסה לעבור!

כמו כן, הנשים והילדים יוכלו לברך בזמן זה על ד׳ המינים של הרבי שליט״א מלך המשיח שיעמדו לרשותם זמן מה לאחר התפילה. לאחר שיסיימו הילדים לברך על הד’ מינים בסוכה, יעברו ד׳ המינים אל עזרת הנשים.

בזמן זה, כש-770 סגור, מסדרים את בית הכנסת לקראת ההקפות ושמחת תורה. בית הכנסת מפונה כמעט כולו מספסלים, כשלאורך הקיר הדרומי נבנית פרמידה ארוכה כמו גם פרמידה קטנה במערב בית הכנסת. ומימין לארון קודש מוקמת גם פרמידה מיוחדת עבור ילדי צבאות ה’. במרכז בית הכנסת מיוצר מעין “ריבוע“ על ידי שולחנות (עבור קריאת התורה מחר, ובתוכו ינתן לעמוד בעת ההקפות).

בימת הרבי שליט״א מלך המשיח מרוחקת מהקיר, ועליה מונחת בימה נוספת (כפולה) כדי שכל הקהל יוכלו לראות את הרבי שליט״א מלך המשיח במשך כל זמן ההקפות. סמוך לבימתו של הרבי שליט“א מלך המשיח, מול ארון הקודש, נבנית בימה נוספת, עלי’ רוקד כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א את ההקפה הראשונה והשביעית (עלי’ גם מתקיימים שאר ההקפות).

חשוב מאד לחשב את המקום בו מתכננים לעמוד בזמן ההקפות ולהתייעץ עם בחור עם נסיון משנים עברו, ולקחת גם בחשבון שהסדר בתפילת ערבית ומנחה שבליל וערב החג אינו כהסדר בשעת ההקפות, אז מגיעים אנשים רבים בעלי מקומות קבועים. 

תפילת מנחה בזאל הגדול בסמוך לכניסת החג כשכבר מתפילה זו עומד כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א על מקומו המוגבה, כבשני ימי החג.

כניסת החג: 18:11

ליל שמיני עצרת

תפילת ערבית נערכת בזמן הרגיל. החזן מתחיל מ“מזמור לדוד“, ולפני הקפות ו“עלינו“ ישנה הפסקה של כשעה. חשוב לזכור להחזיר את הסידורים למקומם (על מנת שלא יהרסו בזמן ההקפות).

“כאשר הגבאי מכריז שיכולים לעשות קידוש - הרי מכיון שענינו מרומז בתורה: “אנא בכח גדולת ימינך“ ראשי תיבות “גבאי“ - צריכים לעשות קידוש . . “ (ליל שמע“צ תשנ“ב לאחר תפילת ערבית על הסדר שלפני ההקפות)

בזמן ההפסקה שם הקהל פעמיו לסוכה שמימין לבנין 770 לעשות קידוש ולטעום משהו (כשבמקום מאורגן “קידוש“ על ידי איש החסד הרב נחום מרקוביץ) ולהצטייד במנה גדושה של מרץ ושמחה של תורה ומצוה לקראת ההקפות. שים לב לכך שהיום הוא שבת קודש, ואסור לטלטל.

בשעה תשע (לערך) יורד כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א ל“הקפות“ בזאל הגדול, כשההקפות נפתחים בדרך כלל בניגון שמחה ובאמירת פסוקי “אתה הראת“ שלוש פעמים כשכ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א מכובד בכל פעם בפסוק ראשון ואחרון ובין כל “סבב“ של פסוקים מנגנים הקהל ניגוני שמחה שונים.

למען הסדר הטוב, בשנים האחרונות מונפים בקדמת בית הכנסת שלטי “שקט“ אדומים בזמנים בהם יש להשתתק, ויש לשים לב על כך. כמו כן, מודפסים שלטים ירוקים בהם נכתב היכן אוחזים בזמן זה.

לאחר הפסוקים והניגונים פותחים את ארון הקודש, וכל ספרי התורה מוצאים בזה אחר זה, עבור ההקפות.

בהקפה הראשונה מכובד כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א (יחד עם כמה מזקני וחשובי חסידי חב“ד), כשהוא יורד מבימתו עם ספר התורה הקטן שלו (המוגש על ידי אחד שקנה את זכותו), ועורך את ההקפות על בימת ההקפות.

אחד מרגעי השיא של חודש תשרי הוא כשלאחר הקפת התיבה, מתיישבים זקני החסידים בצדי הבימה, ואז רוקד כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א על מקומו במשך דקות ארוכות. במהלך ההקפה מוחלף ה“ניגון ההקפות“ לניגון הנצחי – שירת “יחי אדונינו“ – המושרת על ידי הקהל אל מול פני הקודש בחיות מיוחדת..

בסיום ההקפה חוזר כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א למקומו, ומשם הוא “מנצח“ על סדר ההקפות הבאות, כשבהקפות אלו מכובדים רבנים, שלוחים, אורחים ואישי ציבור שונים. בכל הקפה, לאחר שמקיפים את התיבה, מנגנים הקהל ניגוני שמחה שונים. גם בזמן שאר ההקפות מומלץ להישאר במקום טוב כדי שתוכל להביט אל כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א בשעה שמעודד את שירת הקהל ממקומו.

בהקפה השביעית, מכובד שוב כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א, כשהסדר הוא כפי הסדר בהקפה הראשונה. לאחר ההקפה חוזר כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א, וספרי התורה כולם מוחזרים לארון הקודש. בזמן זה מנגן הקהל ניגון שמח ולאחר מכן שרים יחד “עלינו לשבח“. התפילה מסתיימת בהכרזת “יחי“ אדירה, שנאמרת על ידי הילדים חיילי צבאות ה’ בניגון מיוחד של שמחת תורה.

גם לאחר ההקפות ממשיכים ריקודי השמחה הסוערים עם ספרי התורה בכל רחבי בית הכנסת, כשזמן זה מנוצל לשאוב “דליים של שמחה“ עבור כל השנה כולה.

בצאתך מבית הכנסת, יש לזכור שנוסף לכך שזהו חג, הרי זהו גם שבת, ואסור לטלטל ברחובות שכונת המלך.

כ“ב תשרי, יום שבת קודש, שמיני עצרת

לתפילת שחרית מוכנסים ספסלים רבים לטובת אברכי אנ“ש בכל רחבי בית הכנסת. התפילה עצמה מתחילה כרגיל בשעה 10:00. כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א עולה למפטיר.

אחרי קריאת התורה – יזכור. כאמור (לעיל יום הכיפורים), על אלו שאינם אומרים “יזכור“ לצאת לגמרי מכל שטח בית הכנסת. אין להתחכם ולעמוד בתוך הפרמידות, הגשר ועוד תחבולות כיו“ב. 

בתחילת תפילת מוסף – תפילת טל, ובסופה – ברכת כהנים. בשל הסדר השונה בבית הכנסת, גם הסדר ב“ברכת כהנים“ הוא שונה מהרגיל, כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א יורד ממקומו לסטנדר השני הממוקם על הבימה עלי’ ערך את ההקפות אתמול, כשכל החלק הקדמי מתרוקן עבור הכהנים הרבים.

אם אתה כהן שים לב, שהעלי’ לבימה היא אך ורק דרך המעבר שמתחיל מהשטח שתחת העזרת נשים, וחל איסור בשום פנים ואופן לעבור מעל השולחנות ההממוקמות בקדמת בית הכנסת.

לאחר התפילה – סעודת יום טוב.

החל מזמן קצר לאחר תפילת שחרית מתחילים לצאת קבוצות קבוצות ל“תהלוכה“ לשכונות המרוחקות והסמוכות. שימו לב: ישנם כאלו היוצאים למקומות מרוחקים ואף במרחק של 5-6 שעות לכל צד ויותר. לא כל אחד מסוגל ללכת את המרחקים האלו, ולכן מן הראוי שתתאים את המרחק ליכולתיך הפיזיים.

את הזמן הנותר עד לתפילת מנחה, כדאי לנצל עבור לימוד שיעורי החת“ת והשיעור היומי ברמב“ם, דבר שתקשה לבצע בשעות הלילה המאוחרות לאחר ההקפות..

בשל היציאה ל“תהלוכה“ תפילת מנחה מוקדמת כשעתיים לפני שקיעת החמה, ולאחר תפילת מנחה יוצאים כולם ל“תהלוכה“, מי למקומות הקרובים ומי למקומות הרחוקים.

“היישר כח המגיע לבחורים הנ״ל [=שהגיעו לתהלוכה] עוד יותר מכפי ההשערה, כי קשור הי׳ אצלם ביקור זה בקבלת עול ביותר, באשר צריכים היו לעזוב את ההתוועדות כאן בתוכי חסידי חב״ד ואנ״ש, ולילך למשך שעות אחדות לבתי הכנסיות ובתי מדרשים, ולא זו בלבד אלא לעשות את כל זה מתוך שמחה ועליצות לב“ (אג“ק אגרת א׳רלו)

שקיעה 18:10. צאת שבת 19:08

ליל שמח“ת

“ראינו בהנהגת רבותינו נשיאינו, שביום א׳ (שמע״צ) הייתה השמחה בהגבלה, הן בנוגע לזמן, והן בנוגע לניגונים וריקודים, ואילו ביום ב׳ (שמח״ת) הייתה השמחה בלי הגבלות“ (שיחת יום שמח“ת תשכ“ו)

לחוזרים מ“תהלוכה“ מוקם מחוץ לבית הכנסת “קידוש“ מיוחד בארגונו של הרב נחום מרקוביץ, כשעל שדרת רחוב “איסטרען פארקווי“ מוקמים שולחנות עמוסים ערכים באוכל. כמו כן חשוב לזכור להשלים את תפילת ערבית (באם לא התפללתם בבית הכנסת אליו צעדתם לתהלוכה).

בזמן שכל קהל הגברים יוצאים ל“תהלוכה“, מתקיים בשנים האחרונות (החל משנת תשס“ו) כינוס ילדים יחד עם אימותיהם בזאל הגדול, ובמרכזו – תפילת יו“ט עם הרבי מלך המשיח שליט“א. הכינוס נמשך בדרך כלל עד סמוך להתוועדות קודש שלפני ההקפות. בזמן בין הכינוס להתוועדות מפנים ומסדרים את בית הכנסת מהספסלים והלכלוך הרב שהצטבר בו.

התוועדות קודש של ליל שמחת תורה ידועה כאחת ההתוועדויות השמחות ביותר במהלך השנה. ידוע אשר הוראת אדמו“ר הרי“צ לכ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א על עריכת התוועדויות בשבת מברכים כללה בתוכה גם את התוועדות זו. בשנים עברו היה ממתין כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א לסיום ההתוועדות עד לחזרת הקבוצה האחרונה מה“תהלוכה“.

בשנים האחרונות ישנו זמן קבוע להתחלת ה“הקפות“, ולכן מומלץ לכל אחד שיחשב את זמן חזרתו ויזדרז כדי להספיק להשתתף גם בהתוועדות זו, ועכ“פ בחלקה.

בזמן ההתוועדות מרוקן בית הכנסת כולו מספסלים, לבד ממול מקומו של כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א בו מסודרים שני שולחנות וספסלים עבור זקני החסידים. ההתוועדות נפתחת, כהוראת כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א במשך השנים, בעשיית קידוש בקול רם על ידי אחד מהקהל, ולאחר מכן נמשכת ההתוועדות, בסדר דומה להתוועדויות השבת קודש.

ההתוועדות נגמרת זמן מה קודם הזמן המיעד ל“הקפות“. בשל ריבוי הקהל הנמצאים ב“תהלוכה“, בדרך כלל בית הכנסת ריק מקהל בתחילה, אך עד מהרה הוא מתמלא בקהל התמימים ואנ“ש החוזרים מתהלוכה שתופסים את מקומם עבור ההקפות.

סדר ההקפות הוא כמו אתמול, רק שהשמחה גדולה בהרבה יותר, וכפי שהובא בכמה משיחות הקודש הנהגת רבותינו נשיאנו בזה.

בשונה מאתמול, כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א מכובד באמירת כל הפסוקים שבאמירת “אתה הראת“ בפעם הראשונה, ובפסוק ראשון ואחרון בפעם השני’ והשלישית. כמו כן ראוי לציין, שהיום, בשונה מאתמול, מותר לשתות מים בתוך הזאל הגדול, מה שמקל במאד על העמידה בשעת ההקפות הנגמרות בשעת לילה מאוחרת..

גם הלילה לאחר צאתו של כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א ממשיכים הריקודים עם ספרי התורה עד שעות הבוקר המוקדמות...

כ“ג תשרי, יום ראשון, שמחת תורה

תפילת שחרית בשעה 10:00.

בשל ה“קידוש“ הנערך בין שחרית למוסף, ברכת כהנים מוקדמת לתפילת שחרית, והסדר הוא כאתמול.

לאחר אמירת ה“הלל“ ולפני קריאת התורה, מתקיימים ה“הקפות“ הקצרות של בוקר שמחת תורה. בבית משיח 770 לא נוהגים להקדיש זמן מיוחד עבור עשיית קידוש וסעודת יום טוב, אך בפינות בית הכנסת פותחים כמה מאנ“ש שולחן כשהם מחלקים בקבוקי יין ומזונות לטובת הקהל הרב. כמו כן מסתובבים בין הקהל רבים עם בקוקי “משקה“ כשהם מזכים את הקהל באמירת “לחיים“. שים לב, שגזירת המשקה בעינה עומדת גם בשמחת תורה (כפשוט), עם כל המשתמע מכך!

גם היום, קודם ההקפות קוראים את פסוקי “אתה הראת“ שלושה פעמים, וכ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א מכובד באמירת כל הפסוקים שבאמירת “אתה הראת“ בפעם הראשונה, ובפסוק ראשון ואחרון בפעם השני’ והשלישית

ביום סדר ההקפות לא מחולק לשבע; לאחר אמירת הפסוקים מקבל הרבי שליט״א מלך המשיח את ספר התורה והולך עמו לבימת ההקפות, שם הוא עורך (בלוויית כמה מזקני וחשובי החסידים) שלוש וחצי הקפות. לאחר מכן מתיישבים כולם בצידי הבימה, וכ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א רוקד לבדו עם התורה כמו בשתי הלילות.

  לאחר ההקפות – קריאת התורה. חשוב לזכור שעם כל ה“לחיים“ וכו’, הרי נמצאים בנוכחות המלך, וכל רעש וכל דיבור משפיע, ועל כן כל אחד ידאג לעצמו ולסביבתו בשעת הקריאה ובהפסקות שבין העליות לשמור על השקט ככל האפשר, כמובן וגם פשוט.

לקריאת התורה מוצאים את שלושת ספרי התורה: ספר התורה לקבלת פני משיח צדקנו, ספר התורה של הרבי וספר התורה של הטנקיסטים. נהוג שבשמחת תורה עולים כל המתפללים לתורה, בקש את העלי’ המתאימה לך (באם אתה כהן, לוי וכדומה) מאחד העומדים לצידך כדי שיעלה אותך, וברך במקומך (יחד עם כולם, בקול רם) את הברכות.

היום עולה הרבי שליט״א מלך המשיח ל״חתן בראשית״. זהו הפעם היחידה בשנה שקוראים אותו בשמו הק׳ – ויחד עם כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ, להבחל״ח (כהנהגת אדמו“ר הריי“צ כלפי אביו, אדמו“ר הרש“ב – גם לאחר פטירתו). בשנים האחרונות נשאר בבימת הקריאה עד אחרי קריאת ההפטרה על יד העולה מפטיר, ואז חוזר אחרי ספרי התורה למקומו על בימת התפילות.

כאן המקום לעורר שוב על חשיבות נתינת מקום ומעבר לכ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א, שיהיה מעבר גדול, רחב ומכובד ככל האפשר, גם בזמנים של דוחק צפיפות. כמו כן ראוי לשים לב בשמחת תורה, שלפעמים מסלול ה“שביל“ משתנה מתפילה לתפילה. שים לב להוראת “ועד המסדר“ במקום.

לאחר קריאת התורה, מוסף.

בשעות שבין תפילת מוסף למנחה, נפתחים מעגלי ענק של ריקודי שמחת תורה בכל רחבי בית הכנסת, ובמקביל נפתחים “קידושים“ רבים. חשוב לשים לב שלא להפריע ל“ועד המסדר“, המארגנים בשעה זו את בית הכנסת, להתוועדות קודש (שתערך בסמוך לשקיעה).

לאחרתפילתמנחה, זמן מה קודם השקיעה, יורד כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א להתוועדות קודש. התוועדות זו דומה בסגנונה להתוועדות יום ב’ דר“ה (ראה לעיל). כמו כן, יש להזכיר שוב כי אין לצלם בשום אופן לפני סיום שמו“ע (ו“אתה חוננתנו“) דתפילת מעריב.

בתפילת ערבית אומר כ“ק אדמו“ר מלך המשיח שליט“א את הקדישים לרגל היארצייט של זקנתו הרבנית מרת רחל ינובסקי הי“ד, והסדר הוא כנ“ל כ“ג אלול.

לאחר מעריב – הבדלה וחלוקת כוס של ברכה (ראה לעיל יום ב’ דר“ה).

“ידוע פתגם כ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע, אשר אחר שמחת תורה מתחיל הסדר ד״ויעקב הלך לדרכו״ הוא דרך הוי׳, דרך התורה והמצוה . . כן הוא בכל אחד ואחת מישראל בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים להם ולנו “סחורה״ במה להתפרנס כל השנה כולה, אבל צריך לפתוח האמתחות, פאנאנדער פאקען און טאן מיט דער סחורה וואס מען דארף“.