מיומנו של אברך ב-770, חלק שני: בשביל מה מגיעים?

ל-770 הגעתי ביום חמישי יא' שבט (לאחר עיכובים בטיסה) לפני השקיעה, כמובן שרצתי מיד למקוה ואצתי ל-770 לשמוע קריאת התורה. 

זוכר אני פעם (לפני 15 או 20 שנים) התוועד הרה"ח יצחק שיחי' אקסלרוד ב-770 ותבע מהבחורים יגיעה פנימית בעבודת ה'. בסגנונו הייחודי הוא אמר כך: הרי הגעתם לרבי, בשביל מה? על מה הוצאתם את הוצאות הכרטיס? וכי שילמתם כרטיס טיסה כדי לשתות קולה חינם במטוס? או שמא כדי לעקוץ את האוזניות בסוף הטיסה? 

על משקל זה אומר: רק בשביל לשמוע קריאת התורה דקה לתוך השקיעה, רק בשביל זה שווה לשלם הוצאות הכרטיס, כל השאר בונוס. 

ואפרש שיחתי: חלק משומעי קריאת התורה הם כמובן אנשים שהגיעו מטיסה מאה"ק (היו כמה 'הגומלים'), אבל חלקם המכריע של השומעים היו בחורים או אברכים ש-אם לומר בעדינות, הם השתדלו לקום מוקדם - לפני השקיעה. החבר'ה הללו הם הצבא של הרבי מלך המשיח שליט"א, צריך להבין זאת: זה לא שאני קורא מכאן לקום מאוחר, אלא מאי? אם קמת מאוחר זה לא אומר שמעכשיו אתה מנוול פורק עול וחסר יראת שמים. לא ולא. את חסיד יר"ש ואולי אפילו מדקדק במצוות, יעיד על כך הבעל-קורא שזה לא מכבר קם מן המטה, עוד שערותיו רטובות ממי המקוה (אפשר אפילו להריח) והוא מקפיד על קריאה בדקדוק עם הברות גרוניות (חי"ת ועי"ן) כדרכו של רבינו הזקן (ואם חשדתם לרגע שהבעל קורא תימני, אז לא, הוא לא תימני). 

קיצורו של ענין: גם אם אני בעלב'ת, וגם אם כבר שנתיים ויותר טרם זכיתי להגיע ל-770, "הן אני עץ יבש", יחד עם זאת מעתה מתחיל חיים חדשים. הרי כל ענינו של הרבי הנשיא זה להרים ולנשא (מלשון נשיא) ולהחיות אותנו, וזה מרגיש כל חסיד תיכף בכניסה ל-770 בית חיינו.

זכיתי לבוא לרבי בזמן בו הצרפתים הגיעו לרבי, השליח הרב יעקב שיחי' מאזוז מנתניה הביא איתו קבוצה גדולה של חבר'ה "טפו טפו - בלי עין הרע". כדרכם הצרפתים הם בעלי מרץ רב ובקיבוצם יחדו רועשת הארץ. מיד מתנגן בראש "דבר מלכות" - "וישב". אחד החידושים של דורינו הדור השביעי האחרון לגלות והראשון לגאולה, שבחי' צרפת התבררה, אחוה חירות ושיוויון (דמוקרטיה בלע"ז) התברר שכל זה פועל לטובה, להתחזק בתורה ומצוות, הצרפתים באי 770 ממחישים זאת כהוגן. 

באמצע ההתוועדות פותחים החבר'ה שמפניות ומשפריצים לכל כיוון, רוקדים בלהט על השולחנות וכל 770 מתרומם ומתרונן לקול שירתם. 

(במאמר המוסגר: אל יטעה הקורא היקר לחשוב שראוי לפתוח שמפניות ב-770. זה לא הנקודה. 

אלא מה? יש בחי' "שטותא דקדושה" אותה למדנו לא מכבר במאמר באתי לגני תש"י (של הרבי הריי"ץ), אצל כל אדם ה"שטותא" בא לידי ביטוי באופן אחר. הרבי הריי"ץ מבאר ש"שטותא" בנפש הכוונה שהדבר נוגע עד עצם הנפש, עד שהוא לא ניזוז ממקומו. 

אצל תמים חסידי "שטותא דקדושה" יתבטא בשמירת הסדרים לבל יזוזו ממקומם. שנה שלימה התמים קם השכם והערב לבית רבינו, לתפילות עם רבינו, לריקודי 'יחי' בחיות רבתית. 

אצל הצרפתים הבחינה היא אחרת: 

כשהם נמצאים במצב של שמחה הם פותחים שמפניה, והרי כשהם באים לרבי הם שמחים אז ממילא השמפניות נפתחות. 

הצרפתי שעושה זאת בפשטות, אשריו מה טוב חלקו. החקיין שיעשה זאת, פחות מתאים. עד כאן מאמר מוסגר).

ועוד ידובר בבחינת "שטותא דקדושה".

הטור משקף את דעתו האישית של הכותב, אין המערכת אחראית על הנכתב. לתגובות: misraeli770@gmail.com