האם דונלד טראמפ הוא אליהו הנביא?

לא נראה לי.

אבל למה אני שואל?

כי פעם, תלמידי המגיד ממעזריטש ביקשו מרבם הקדוש לזכות לגילוי אליהו.

יום אחד הצביע המגיד על שיירת כרכרות שחנתה בצד הדרך ואמר לתלמידיו:

“בכרכרה פלונית נמצא אליהו הנביא.”

בהתרגשות ובחרדת קודש ניגשו התלמידים אל הכרכרה, אך נדהמו למצוא בתוכה פריץ מגושם הלבוש בהידור.

פנו אליו בהססנות וביקשו לשוחח עמו,

אך הלז השיב להם דברים קשים בשפת המקום וגרשם מעל פניו.

שבו התלמידים המאוכזבים אל רבם ושחו לפניו את אשר אירע...

אין מחלוקת בחב"ד!

לפני שנשמע את תשובתו של המגיד הגדול ממעזריטש,

בואו נהיה לרגע כמו אותם תלמידים.

חסיד יקר מאוד, שחי ענייני משיח וגאולה, פגש אותי פעם אחרי שחזר ממסע בחו"ל —

ונאם בהתלהבות עד כמה “העולם לא כלי”.

היה מדהים לראות כיצד החוויות בעולם השפיעו עליו.

מאידך, אין זה סוד שבווילות בצפון תל אביב ובמגדלי העסקים ברחבי הארץ

מסתובבים יהודים חכמים, מלומדים ומתונים —

שמדברים בדיוק כמו התמימים של שנות הנונים...

האמת היא, שהטענה כאילו צריך להסתיר מהעולם את מה שצוּוינו להסביר לו,

נשמעה הגיונית בשנות הנונים,

ואיכשהו החזיקה מעמד בשנות הסמכים,

אבל אי אפשר באמת להתעלם מהאפקטיביות של מערכי ההסברה ואומנויות ההטמעה,

שפשוט מוכיחים את עצמם בכל פעם שמשתמשים בהם.

או כפי שהמגיד הסביר לתלמידיו:

כשאתם שומעים ממני שהאיש שבכרכרה הוא אליהו הנביא ע"ה —

עליכם להקביל פניו בברכת שלום עליכם רבנו ולבקש שילמד אתכם מתורתו.

מכיוון שפניתם אליו כפריץ — כך הוא הגיב.

מזרח תיכון חדש? זה כבר ישן!

יתרה מזו:

השינוי הטקטוני שאנחנו מתקשים להפנים הוא, שפעם פריצים באמת היו פריצים,

ואילו היום — לא רק שאין להם שפם גדול וכלב אימתני,

אלא שהם פונים אלינו בשפת התנ"ך ומציעים לנו לנהוג כיהודים גאים.

הפריץ מוושינגטון הוא זה שהפציר “למחוק את עזה” מיד,

והוא גם שהצהיר בתחילה שהפתרון ביהודה ושומרון לא חייב להיות מדינה פלסטינית.

אפילו חובשי הכאפיות במזרח התיכון והמוסלמי מאינדונזיה — מושיטים ידם לשלום.

בזמנם של בגין ורבין עוד היה אפשר לטעון שההיגיון מכריח למרוד בתורתנו הקדושה

ולהתקפל בפני הלחצים, המדומים או האמיתיים, של הגויים.

אבל היום?

אולי דווקא ההתעקשות שלנו לענות בחוסר ביטחון,

והסירוב להיפרד מהזיות הגלות —

הם המאחז האחרון של ההעלם וההסתר שסביבו מתאספים מאפייני פייק-גלות,

שנובחים חזק כל עוד אנחנו חיים בסרט שלהם.

ניסים ומחאות...

וזה גם המענה לתסביך הנפוץ של ימינו —

במסך אחד אנחנו רואים ניסים ונפלאות שמוציאים אותנו לריקודים ולשירת הלל,

ובו בזמן נדרשים למחות נגד מדיניות מופקרת של מרידה בהשם ובמשיחו.

אלא שתמונת המצב היא כזו:

העולם, ואומות העולם, אכן דורשים מיהודי שיתנהג כמו בגאולה — היום יותר מתמיד.

עם זאת, על עם ישראל לענות לפריץ בדברי תורה.

כי אם נישאר תקועים בהרגלים של שנות הפוגרומים ודורות הגלות —

העולם פשוט יזרום איתנו ויקלל אותנו כמו פריץ גרמני.

שחר של יום חדש

להלכה למעשה, אין צורך לשחזר את דפי המסרים ודפוסי הפעולה של אתמול.

בכל בוקר מחדש השמש זורחת ומאירה עולם גאולתי,

ואנחנו צריכים ללמוד, ללמד, להכריז ולהסביר ש“כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא.”

וכך — לא רק בארצנו הקדושה והגועשת מהים ועד נהר פרת,

אלא גם בחיי היום־יום הארציים, שחוזרים אחרי החגים ומזכירים לנו שוב ושוב

להתחשב בדעת ה“גוי אשר בקרבך”

ולהתנהג בדיפלומטיה מול לחצי היצר.

אבל האמת היא, שכל שעל וחצי שעל בחיינו ובמרחב שסביבנו —

נברא על ידי הקב"ה, והוא “נתנה לאשר ישר בעיניו”.

הטראמפיסטים יביאו ת’משיח!

ואפילו אם הקב"ה העמיד אותי או אותך בנסיונות,

או שמפני חטאינו “הוא נתנה להם” —

והנפש הבהמית תקעה יתד והניפה את דגלה במחשבה, דיבור ומעשה, שכל ומידות —

הרי שהרבי מליובאוויטש מבטיח לכולם שבימינו אלה, ימות המשיח,

“הוא נטלה מהם ונתנה לנו.”

אז בואו נעשה נחת למגיד, לבעל שם טוב,

ולכל רבותינו נשיאינו ומלכנו משיחנו בראשם —

אם טראמפ מדבר כמו אליהו הנביא, למה שלא נתחיל לרקוד "יחי"?!

בהשראת שיחת ש"פ נח תשל"א

לקבוצת הואצפ פטפוטים של תודעה