הרבי לא התבייש. מדוע אנחנו מתביישים?

לפני שבועות אחדים אירע דבר שהרעיש את חב״ד. באירוע הכנסת ספר התורה של ילדי ישראל ברחבת הכותל המערבי, נתנו המארגנים הנחיה למאבטחים שלא לאפשר הכנסת דגלי משיח לרחבה. אחד האברכים, שלא נשמע להוראה והתעקש להמשיך להניף דגל משיח, זכה לקבל מכות ולהיות מושלך למעצר — בהוראתו של חב״דניק המחזיק מעצמו רב חשוב.

בעקבות האירוע סערו הקבוצות, בעד ונגד. ב״ה אני מסוגל לדבר עם כולם, גם עם אנשים שאינם חושבים כמוני, וכך זכיתי לשמוע גם את טענתם של אלו שאמרו: הרבי מינה אחראים על כתיבת ספר התורה של ילדי ישראל. גם אם אתה משוכנע שהם טועים בעמדתם, בכך שאינם רוצים לאפשר להכריז באירוע ״יחי אדוננו״ ולהניף דגלי משיח — עדיין מחובתך לכבד את האחראים שהרבי מינה ולהקשיב להם בקבלת עול.

התבוננתי בטענה, ולאחר מחשבה אני חושב שאכן בזה הצדק עימם. כל עוד לא מדובר ב״פקודה בלתי חוקית״, כפי שהיא נקראת בצה״ל — שמשמעותה עבורנו היא הוראה לעשות דבר המנוגד לשולחן ערוך — צריך לציית לאחראים, אפילו כשהם טועים. זה חלק מהסדר שהרבי שליט"א מלך המשיח בנה.

אך יחד עם זאת, מוכרחים לשים לב שיש כאן בעיה נוספת, גדולה ומשמעותית הרבה יותר.

כשחסידים מדברים כמו המתנגדים

בואו נשים את הדברים על השולחן. המצב כיום בחב״ד הוא שיש אנשים שדגל משיח מפריע להם. הקיצוניים שבהם מוכנים להורות לשוטרים להכות ולהשליך למעצר את מי שמעז להניף דגל משיח. המתונים שבהם רק שואלים: ״מה בוער לך להניף עכשיו את הדגל הזה? אז לא יהיה דגל - מה קרה?!״.

אך מעניין לשים לב שאלו אותן עמדות שבהן עמדו לפני כארבעים שנה המתנגדים מבני ברק שנלחמו ברבי. הקיצוניים שבהם חשבו שצריך להרביץ לחב״דניקים מפני שהם עוסקים במשיח. המתונים שבהם רק שאלו בתמימות: ״מה בוער לכם לעשות עכשיו רעש ממשיח?״.

המצב כיום בעם ישראל הוא שיש קונצנזוס בעד הציפייה למשיח ובעד הדגל משיח, מלבד שתי קבוצות שעדיין הדבר מפריע להן: השמאל הקיצוני, וחלק מחסידי חב״ד...

כמובן, לא נעלמה ממני הסיבה לכך שאותם חב״דניקים אינם אוהבים את דגל משיח: לדבריהם, הדגל מזוהה בסופו של דבר עם המשיחיסטים, והם אינם מסכימים עם שאר העקרונות שמייצגים נושאי הדגל, כמו הכרזת ״יחי אדוננו״ ופרסום זהות המשיח.

אך גם ראש המתנגדים בבני ברק, בשעתו, טען בדיוק כך: שהעיסוק של הרבי ושל תנועת חב״ד במשיח נועד לומר בסופו של דבר שהרבי הוא המשיח.

כיצד הגענו למצב שבו חב״דניקים — חסידים של הרבי שליט"א מלך המשיח , הלומדים מדי יום חת״ת ורמב״ם, לומדים שיחות של הרבי ומשתתפים בהתוועדויות חסידיות. אנשים שמלאים בהתמסרות לעניינים של הרבי, אך בעניין המשיח הינם עומדים באותו מקום שבו עמדו לפני ארבעים שנה האנשים שהתנגדו לרבי, מפני שהרבי הרעיש את העולם כולו על משיח?

זהירות: סטייה חמורה לפניך

אלא שיש כאן שינוי עמוק מדרך היהדות ומדרך חב״ד, שהיצר הרע הוביל בקרב החסידים. בעקבות אותה סטייה מהדרך הנכונה, ובפרט שהיא נמשכת כבר שנים רבות, הגענו למצב הקלוקל שבו חסידיו של הרבי שהרעיש עולמות על משיח — הם אלו שנלחמים בהפצת ענייני משיח.

והעניין הוא:

דרך היהדות האמיתית והמסורתית היא האמונה המוחלטת שיש ה׳ אחד, שברא ומנהל את העולם כולו, והוא האמת המוחלטת. זכות גדולה היא לכל יהודי להתנהג בדרך התורה והמצוות ולקיים את רצון ה׳. איננו מתביישים בכך, וארדבה - אנו גאים בזה: ״הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב״.

עם גילוי החסידות הפך עיקרון זה גם לאחד מעקרונות היסוד של דרך החסידות: האמונה שנשיא הדור שבכל דור הוא משה רבנו שבדור, הממוצע המחבר אותנו עם הקב״ה ומגלה לנו מה הקב״ה רוצה מאיתנו כעת. לכן החסידים מתייחסים לנשיא הדור כאיש האלוקים ומתמסרים לקיום הוראותיו. הם כמובן אינם מתביישים בכך שהם תלמידיו של נשיא הדור, אלא גאים בזכות שנפלה בחלקם.

גם בדור שלנו, דור השביעי, זו הייתה הרוח בקרב החסידים. מי שחינך לכך, היה לכל לראש הרבי בעצמו. קִראו את שיחותיו של הרבי שליט"א מלך המשיח , ובמיוחד את השיחות שנאמרו בשנה שלאחר הסתלקות הרבי הריי״צ. ראו את קטעי הווידאו שבהם חסידים שרים במעמד כוס של ברכה, בנוכחות הרבי, את השירים ״הרבי שליט״א, אין כמוך בעולם״ או ״חיילי אדוננו משיח צדקנו״ — והרבי עומד על גביהם ומעודד את השירה בכל עוז... הרבי הוא זה שהוביל את הקו של האמונה המוחלטת בנשיא הדור.

הניסיון שהחל בכ״ז אדר

אך כשהגיע כ״ז באדר תשנ״ב, והחלה תקופת הניסיון על האמונה בבשורת הגאולה שבישר לנו הרבי שליט״א מלך המשיח — החלה לנשב רוח אחרת בקרב החסידים. רוחו של יצר הרע ערמומי, ״הקלוגינקער״...

הרבי עמד ובישר לעולם כולו: ״הנה זה משיח בא״. כולם הבינו שהרבי בעצמו יבוא ויגאלנו. ופתאום, לעיניים גשמיות — ואולי נכון יותר לומר: מגושמות — נראה הרבי כביכול חולה וכבר אינו במלוא כוחו (רח״ל מהסתכלות כזו).

ובמיוחד לאחר מכן, כשהגיע ג׳ תמוז תשנ"ד, והפסקנו לראות את הרבי מלך המשיח עד לגאולה השלמה, החל ניסיון: דברי הרבי על הגאולה הקרובה כבר נראו פחות מתיישבים עם המציאות.

כאן החל להתפתח יצר הרע המבקש להעלים את העובדה שהרבי הוא איש האלוקים, ששכינה מדברת מתוך גרונו, שכל דבריו אמת וצדק.

לא שהחסידים הפסיקו להיות חסידים, חלילה. הם המשיכו לקיים את הוראות הרבי ולהעביר לעולם את מסריו — אבל בעיקר את הדברים שנוח להסתדר איתם; דברים שאינם מעמידים אותנו במבוכה ובפני שאלות שאין לנו תשובות טובות עליהן...

הֱיֵה חסיד - רק בליבך?

כך הלכה והתפתחה השיטה של: ״הֱיֵה חסיד מאמין בליבך — וחב״דניק נחמד בצאתך״.

את האמונה שהרבי שליט"א מלך המשיח הוא איש האלוקים וששכינה מדברת מתוך גרונו נשמור לעצמנו, בלב. כלפי חוץ נאמר רק את הדברים ״היפים והנחמדים״, שלא יפריעו לאיש: תראו את גדלותו של הרבי בתורה; תראו כמה הוא אוהב כל יהודי; תראו את הניסים והישועות שהוא מחולל.

אבל את היותו משה רבנו שבדור, שכל דבריו הם דבר ה׳ ממש — את זה נַעֲלִים.

לתופעה מצערת זו יש השלכות רבות: העלמת התמונות של הרבי מפרסומים של חב"ד, העלמת השיחות של הרבי בהם מופיעים מסרים בסגנון הזה, וכן לימוד חסידות כחכמה יפה, מבלי להגיד שמימוש דרכי החסידות באמת, זה אך ורק כשמתקשרים לרבי. אחד הביטויים של הגישה הקלוקלת הזו, היא שאנשים מעזים לשרבב את שמו של הרבי לרעיונות וליוזמות המנוגדים לדרך התורה, כאילו שזה יכול ללכת יחד. אצל אחרים, שגם סובלים מאותו יצר הרע, אך במידה פחותה יותר, הסתפקו ״רק״ בלהכניס את שמו של הרבי באותה נשימה ובאותה חשיבות יחד עם רבנים אחרים, כדי שלא ״ייכשלו חלילה״ ביצירת רושם כאילו הרבי הוא הגדול מכולם...

המכנה המשותף לכל הסוגים הוא חוסר באמונה שלמה — אמונה החודרת בכל מציאות האדם — בכך שהרבי שליט"א מלך המשיח הוא איש האלוקים ומגלה לנו בעולם את רצון ה׳. וכתוצאה מחוסר אמונה שלם כלפי עצמנו, מגיע גם חוסר היכולת לעמוד בגאון ולומר את זה לעולם.

כתוצאה מגישה זו התרחקו רבים מחסידי חב״ד מהעניין העיקרי ביותר שהרבי דורש כעת, שהוא גם הדבר שהכי קשה להם להעביר ולהסביר לעולם: בשורת הגאולה של הרבי שליט"א מלך המשיח.

לאחר שנים רבות של הליכה בדרך לא ישרה, הם כבר שכחו שזהו עניינו של הרבי שליט"א מלך המשיח ושל חב״ד — וממילא גם עניינם שלהם — להרעיש את העולם על משיח. וכך הגיעו עד למצב של שנאה לדגל משיח...

אוסיף ואומר כאן שתי הבהרות:

א. אין כוונתי לאדם מסוים. אני אוהב ומעריך את כל חסידיו של הרבי. כוונתי היא נגד הרעיון, נגד גישתו של היצר הרע הזה שהלך וחלחל בשורות החסידים.

ב. אני אומר בפה מלא: היצר הרע הזה נמצא גם אצל אלו — ואני בתוכם — המחזיקים מעצמם ״משיחיסטים״. גם אצלנו קיים אותו יצר הרע, אם כי בדקות יותר.

תכלית הכל – שכל העולם יתנהג כרצון הרבי

שיחתו של הרבי שליט"א מלך המשיח משבת פרשת שופטים תנש״א היא אחת השיחות המיוחדות בנושא זה. הרבי חוזר ומדגיש לאורך השיחה שצריך לפרסם לכל האנשים בעולם שעליהם לקבל על עצמם להקשיב להוראותיו ולעצותיו של נשיא הדור — הרבי בעצמו — שהתמנה על ידי הקב״ה להיות שופט, יועץ ונביא הדור, ולכל אנשי הדור יש הזכות והאחריות לציית לדבריו.

ספרתי בשיחה המוגהת 36 פעמים (!) שבהן הרבי שליט"א מלך המשיח חוזר ואומר, שוב ושוב ומכיוונים שונים, את אותו מסר: שזוהי מצווה, חובה וזכות לכל אדם בעולם להקשיב בקולו של הרבי!

הרבי שליט"א מלך המשיח אף אומר שם במילים ברורות שהיעד הוא שכל האנשים בעולם — יהודים וגויים — יתנהגו בכל פרטי חייהם בהתאם לרצון ה׳, כפי שהוא מתגלה על ידי הרבי.

אלו המילים המדויקות בשיחה המוגהת, סעיף י״ב:

״...עד גם בכללות העולם — כך שכל העולם, גם עולם מלשון העלם והסתר, עם כל פרטיו ופרטי פרטיו נעשה רשות היחיד חדור בנקודה האחת והיחידה דיחידו של עולם . . כפי שמגלה את עצמו "בקרבנו" ע״י "נביא אקים להם גו׳ כמוך", נשיא הדור ש"הוא הכל", "צדיק יסוד עולם"״.

תכלית הכול — אומר הרבי — היא שכל העולם יתנהג לפי הוראותיו של הרבי.

הרבי אינו מתבייש לומר זאת, לכתוב זאת בשיחה מוגהת שתתפרסם ברבים, ולהורות להפיץ את המסר הזה בכל העולם (כפי שזה כתוב באופן ברור סעיף אחד קודם, בפסקה המפורסמת: ״צריכים לפרסם לכל אנשי הדור״ וכו׳).

הרבי מעביר את דבר ה׳. חלק מדבר ה׳ ומהוראות התורה הוא שצריך להקשיב בקול הרבי, כפי שמפרט הרבי בשיחה בהרחבה רבה, יחד עם המקורות וההוכחות לכך. והרבי לא מתבייש לומר זאת בגאון.

האם אנחנו נבוכים לחזור על המסר?

והנה לכם 'ערכת בדיקה אישית', שבאמצעותה תוכלו לבדוק בעצמכם האם גם אתם סובלים מתסמיניו של היצר הרע המדובר:

האם אתם מרגישים בנוח לומר לכל אדם שרק תפגשו, שתכלית הכול היא שכל האנשים בעולם יתנהגו לפי הוראותיו של הרבי?

אם זה לא מביך אתכם — אני מצדיע לכם. אבל אם אמירה כזו גורמת לכם תחושת חוסר נוחות, כנראה יש לכם — וגם לי — עוד על מה לעבוד בעניין.

האמונה משכנעת!

למי שחושב שסגנון דיבורים כזה מרחיק אנשים מחב״ד, הנה סיפור קטן:

אבי מורי, הרה"ג הרה״ח אורי ליפש, היה מסוג האנשים שלא סבלו מבעיית היצר הרע המתוארת לעיל. הוא לא התבייש כלל באמונתו ברבי כאיש האלוקים. כשיצא לאור השיחה הנזכרת הנזכרת של הרבי משבת פרשת שופטים תנש״א, נעמד אבי מחוץ לבית הכנסת איצקוביץ׳ המפורסם בבני ברק, אסף קהל גדול וחזר בפניהם ברהיטות ובקול רם, מבלי להתפעל, על שיחתו של הרבי שליט"א מלך המשיח: יש נביא בישראל וצריך לציית לדבריו.

בשכונת מגוריו, קריית הרצוג בבני ברק, מתגורר רב ליטאי בולט, רב בית הכנסת ״זיו יהודה״, שבו מתפללים מדי יום אלפי אנשים. אבי קבע עימו חברותא בלימוד ואף הסביר לו — בלי להתבייש — שהרבי הוא איש האלוקים. בעקבות כך, חתם הרב הליטאי המכובד על פסק הדין שהרבי הוא נביא והוא משיח צדקנו, והוא מחזיק מאבי מורי כאחד האנשים הגדולים והצדיקים ביותר שזכה להכיר במשך ימי חייו!

חשבון הנפש של חודש אלול – כמה אני מציית להוראותיו של הרבי?

הרבי שליט"א מלך המשיח חותם את שיחת פרשת שופטים הנ''ל באמירה, שבחודש אלול על כל יהודי לעשות חשבון נפש על עבודתו בשנה האחרונה בעניין של ״אשיבה שופטייך ויועצייך״ — הציות בקולו של הרבי, שהוא שופט ויועץ הדור, והפרסום על כך לאחרים — ולקבל בזה החלטות טובות לשנה הבאה.

יהי רצון שנתנער כולנו מהיצר הרע שדבק בנו. ניקח את האמונה העמוקה הנטועה בכל חסיד — שהרבי הוא איש האלוקים וששכינה מדברת מתוך גרונו — ונוציא אותה החוצה, מן ההעלם אל הגילוי. נפסיק להתבייש בה.

כשנהיה שלמים באמונה זו ובטוחים בה, ממילא נוכל גם לספר עליה לאחרים ללא קושי ולהביא עוד ועוד אנשים לאמונה והתקשרות לנשיא הדור. ונקיים סוף־סוף כראוי את הוראתו הקדושה של הרבי: לפרסם לכל אנשי הדור שהקב"ה בחר ומינה בדורנו אדם מורם מעם שיהיה שופט, יועץ ונביא הדור, ועל כולנו מוטלת החובה והזכות לשמוע בקולו.

ממילא יהיה העולם כלי הרבה יותר להבנה שצריכים ללכת אחרי מנהיג הדור — הרבי מלך המשיח, וכלי לקבל את בשורת הגאולה שלו.

ונזכה להתגלותו המלאה, ״מלך ביופיו תחזינה עיניך״, לעיני כל ישראל, תיכף ומיד ממש.

הרב מענדי ליפש
שליח הרבי שליט"א מלך המשיח ומנהל בית חב"ד לב העיר בבית שמש